במשרד התקשורת משלימים מהלך נוסף שמאלץ את בזק לפתוח את התשתית שלה לכל חברה אחרת. המהלך מכונה "שימוש הדדי", אך שאר התשתיות מוגנות מפני בזק, לא רלוונטיות לבזק או פשוט לא קיימות. עובדי בזק צפויים להכריז סכסוך עבודה בכוונה לטרפד את המהלך ה"הדדי" החד הצדדי. בינתיים רווחיה של החברה החזקה ביותר בעולם התקשורת נשחקים, ומעמדה מתערער.
משרד התקשורת הודיע אתמול (רביעי) על החלטה בנושא תיק שירות שכותרתו "שימוש הדדי בתשתיות" בין חברות התקשורת. למעשה, בישראל קיימת רק תשתית פאסיבית מרכזית אחת והיא התשתית של חברת בזק. התשתית המדוברת נבנתה ברובה כאשר בזק עוד לא הייתה חברה, אלא חלק מממשלת ישראל והיא כוללת את כל התעלות, הגובים, הארונות וחדרי התקשורת שבזק מחזיקה ומוסיפה לבנות בשכונות חדשות.
כשם שבעבר חייב משרד התקשורת את בזק להשכיר קווים למתחרות בהסדרה שנקראת "שוק סיטונאי", כעת הוא משלים את המהלך ומתיר לכל החברות לפעול בתוך כל המתקנים של בזק בכדי להניח סיבים אופטיים ומתקנים אחרים, כאשר לבזק מותר אך ורק לשלוח מלווה מטעמה. מרבית טענותיה של בזק בשימוע למהלך נדחו. לבזק נאסר אף למנוע עבודות המבוצעות בשטח פרטי של בניינים, כאשר האחריות על עבודה בשטחים פרטיים תוטל על המפעיל.
מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן מסר: "מהלך זה, יגביר את התחרות בשוק תשתיות התקשורת הנייחות, במטרה לספק שירותי תקשורת מתקדמים באמצעות סיבים אופטיים. הדבר יוביל להאצת קצב הגלישה ולאינטרנט מהיר ואיכותי, תוך מתן מענה לביקושים הגוברים למכשירים הדורשים חיבור לאינטרנט".
הדדיות לא הדדית
ה"הדדיות" המדוברת בתיק השירות היא רק על הנייר, מפני בשונה מבזק, לסלקום ולפרטנר אין כמעט שום תשתית פסיבית בכלל. לחברת הוט יש בחלקים מהארץ תשתית פסיבית, אך בדרך כלל היא אינה מאפשרת די מקום לחברות אחרות לעבור בתוכה, ואילו התשתית של חברת החשמל, המשמשת למיזם הסיבים UNLIMITED, בו נכנסה חברת סלקום כשותפה, מקבלות החרגה ואינן חלק מתיק השירות החדש. גם אם היו תשתיות כאלו למתחרות של בזק, התעלות של בזק משמשות אותה ואין לה ממש צורך בתשתיות של חברות אחרות, אלא בעיקר ואולי רק בכיוון ההפוך.
עובדי בזק מתכוונים להיאבק בהחלטה
ל"דבר ראשון" נודע, כי עובדי בזק מתכוונים להכריז סכסוך עבודה כנגד ההחלטה, אשר מפלה את חברתם לרעה. בין הצעדים הנשקלים היא הקפאת העבודות להנחת תשתית בשכונות חדשות ובפריפריה, באופן שייאלץ חברות מתחרות להשקיע בבניית תשתיות פסיביות בעצמן, כך שבזק תוכל לא לבצע את ההשקעה, וכן להשתמש בתשתיות אלו באופן הדדי למה שעושות המתחרות בתשתיות שלה. ועד העובדים רואה בכותרת "הדדיות" של תיק השירות מכבסת מלים שכוונתה היא להעמיק את האפליה כנגד בזק בשוק התקשורת. למרות שבזק היא מונופול בשוק התקשורת, בוודאי בתחום התשתיות הפסיביות, משרד התקשורת "קושר את ידיה", בתעריפים, בהפקעה בפועל של נכס התשתית שלה, ובכפיה עליה להשכיר כל תשתית או שירות מתוצרתה למתחרות, לרוב במחיר מפוקח. בפעם הקודמת שעובדי בזק נאבקו בהחלטות משרד התקשורת, בית הדין לעבודה פסל את טענותיהם, ואילו העתירה של בזק לבג"ץ נמשכה, לאחר שהשופטים רמזו שהם לא מתכוונים לקבל אותה. למעשה, למשרד התקשורת יש יד חופשית לעצב רגולציה כרצונו, ללא כל מעצור.
הפירמידה של יורוקום רועדת
לשינויים בקבוצת בזק יש השפעה עצומה על שוק ההון. המניה של בזק ירדה כבר ב50% מהשיא בשנת 2016, והיא ממשיכה לרדת. למרות שבזק היא מונופול שהצליח לנקז אליו 96% מהרווחים הכוללים בשוק התקשורת בשנת 2017, כלל חברות התקשורת פועלות בסביבה שתלויה לחלוטין ברגולציה של משרד התקשורת. כך גרם משרד התקשורת להיעלמות רווחי חברות הסלולר כמעט לחלוטין, תוך העלמת עין מחברות סלולר חדשות שזכו לתדרים ולא בנו רשת סלולר של ממש, כאשר גולן טלקום היא הדוגמה המובהקת לכך. מנגד, גם פריסת הסיבית של חברות התקשורת המתחרות בבזק נעשות ללא הוצאת רישיון חוקי ממשרד התקשורת, והאדן החוקי על גביו הן יושבות הוא הלך הרוח הנוכחי במשרד – "אנטי בזק".
מכיוון שהרגולציה הזו מתקדמת לאט, בצעדים קטנים ולעתים מפתיעים, היא יוצרת חוסר ודאות עמוק , שהופך את כל התחזיות לגבי רווחי בזק לחסרות ערך. כל רווחי העתק בעבר, אשר שימשו, בין השאר, להעמסת חובות רבים על בזק עצמה וגם על גבי החברות השולטות בה, היו למעשה מעין אחיזת עיניים.
המצב הנוכחי, של הכבדת העול של משרד התקשורת על החברה, גורם לחברות הדירוג בשוק ההון להעריך כעת כי בזק לא תוכל לחלק שום רווח משמעותי בשנתיים הקרובות לבעלי המניות. הצלילה במניית בזק מקשה גם על החברות ששולטות בבזק להעריך האם יוכלו לשלם את חובותיהן למחזיקי האג"ח, ומערערת בתורה את ההחזרים שיוכלו לקבל הבנקים מהחובות של שאול אלוביץ', שעמד בראש הפירמידה של קבוצת יורוקום, עד שהחברה הופקעה ממנו ונמצאת כעת בפירוק. החברה הנוספת שנמצאת בסיכון גבוה, היא חברת האחזקות "אינטרנט זהב", אשר שווי המניות שבידיה נמוך כעת מהיקף החובות שעליה לשלם למחזיקי האג"ח שלה.