ארגון הרופאים התעסוקתיים בהסתדרות הרפואית הקדיש את הכנס השנתי שלו לנושא ההתעמרות בעבודה וללמידת השלכותיה הבריאותיות והפסיכולוגיות. ח"כ מרב מיכאלי אשר יזמה חוק למניעת התעמרות בעבודה שעבר בקריאה טרומית פתחה את הכנס ואמרה כי "צריך להבין שכמו הטרדה מינית, התעמרות בעבודה היא עניין מבני ביחסי הכוח. האפשרות לעשות את זה, ניתנת מתוך מבנה הכוח, התרבותי, המגדרי, הכלכלי או אי שוויון מבני בתוך החברה – עמדת כוח שניתנה על ידי הארגון ומנוצלת לרעה, לא רק כלפי העובדת הספציפית, אלא גם כלפי הארגון, כיוון שהיא גורמת לארגון להיות פחות יעיל, וגם מקום שהוא פשוט לא טוב".
בהמשך דבריה פנתה מיכאלי אל קהל המטפלים: "אני יודעת שהמקום שלכם ושלכן כרופאות ורופאים שאמורים לזהות את העניין הזה הוא לא פשוט. אתם צריכים לזהות דברים שנובעים מאלימות בבית, מאלימות מינית, ועכשיו נוסף הדבר הזה. אבל התפקיד שלכם מאוד חשוב. בסוף, מדובר בבני ובנות אדם שהחיים שלהם נהרסים, ופעמים רבות אף מאבדים את פרנסתם. אני מחזקת את ידיכם לא רק במתן הזיהוי והטיפול, אלא גם במתן הלגיטימציה, להגיד – זו לא אשמתכם. אין לכן במה להתבייש".
ח"כ מיכאלי: "כמו הטרדה מינית, התעמרות בעבודה היא עניין מבני ביחסי הכוח. האפשרות לעשות את זה, ניתנת מתוך מבנה הכוח, התרבותי, המגדרי, הכלכלי או אי שוויון מבני בתוך החברה".
התעמרות בעבודה מוגדרת על ידי איתן מאירי, שכתב את הספר "המגפה השקטה במקומות העבודה" והיה שותף הן לארגון הכנס והן לכתיבת הצעת החוק, כמצב מתמשך בו אדם מפעיל במקום העבודה מניפולציות או איומים על אחר במטרה לערער, להקטין, להשפיל, לשלוט ולפלוט אותו ממקום עבודתו. התנהגות פוגענית זו מכניסה את אותו עובד למצוקה ופוגעת בתפקודו ואף בבריאותו. מאירי הציג בכנס נתונים המעידים על כך שהתעמרות בעבודה עולה למשק הישראלי למעלה מ-2 מיליון ימי עבודה בשנה, בשווי של למעלה מ-1.5 מיליארד ₪. אחד מכל ארבעה עובדים בישראל חווה התעמרות בעבודה במהלך הקריירה. 50% מהאנשים שנפגעו מהתעמרות שכזו פוטרו או התפטרו מעבודתם.
ד"ר מרינה יינטין והעובדת הסוציאלית מרינה זלסקה הציגו מקרה של אישה בת 46, גרושה עם ילד, שהועסקה במשך 16 שנים בתור דיילת יופי בחברת קוסמטיקה. במהלך עבודתה החלה לפתח אלרגיה לאחד מחומרי התכשירים הקוסמטיים, והופנתה לד"ר יינטין, אשר קבעה כי אינה כשירה לתפקידה וכי יש למצוא לה משרה חלופית. על אף שהמעסיק היה מודע למצבה הבריאותי של העובדת, הוא דרש ממנה להוסיף ולעבוד כרגיל, ואף סירב לכתוב לה מכתב פיטורין. פניות חוזרות ונשנות של ד"ר יינטין וזלסקה, שליוותה את האישה, לא נענו. בשל כך התדרדר מצבה הנפשי של העובדת, אשר החלה ללקות בהתקפי בכי וחרדה ומנדודי שינה, ואף עלתה במשקל באופן משמעותי תוך פרק זמן קצר. זלסקה ליוותה את העובדת בתהליך בקשת זכאות לדמי אבטלה על אף שאין בידה מכתב פיטורין ובעוד חודש צפויים דמי האבטלה שלה להיפסק. מצב הפריחה על ידיה של העובדת השתפר, אולם מצבה הנפשי, לדבריה של זלסקה, רק מוסיף ומתדרדר.
להתעמרות השלכות בריאותיות ופסיכולוגיות שונות. בין ההשלכות הפיזיות שנפוצות בקרב נפגעי התעמרות בעבודה – כאבי ראש, גב ושרירים, עלייה בלחץ הדם ומחלות לב, פגיעות במערכת החיסונית, תחושת נימול ו'טיקים', נשירת שיער, ירידה בחשק המיני והתפרצויות של מחלות כרוניות. מלבד השלכות אלו ישנה ירידה בתפקוד הקוגניטיבי – תחושת בילבול, חוסר ריכוז, קושי בפתרון בעיות ופיתוח קשיי זיכרון.
ד"ר מלב פיוטר, פסיכיאטר מחוזי במכבי שירותי בריאות הציג את ההשלכות הנפשיות החמורות של התעמרות בעבודה, הבאות לידי ביטוי בעיקר בהתפרצויות של דיכאון וחרדה. מחקרים אמריקאיים מעידים שהוצאות הבריאות של עובדים אשר דיווחו על לחץ מוגבר בעבודה היו גבוהות יותר ב-50% לעומת עובדים אחרים. הוצאותיהם הכלכליות של עובדים שדיווחו על לחץ ודיכאון גדלו ב-150% לעומת עובדים אחרים. 48% העידו כי לחץ בעבודה גרם להם לנדודי שינה ו-54% העידו כי גרם להם לריב עם הקרובים להם. ד"ר פיוטר הציג אף תוצאות מחקר אמריקאי המעיד כי 10% ממקרי ההתאבדות מקורם במקרים של התעמרות בעבודה.
- ניסיון
- טסט
- בדיקה
עו"ד אייל שטרנברג שכתב את הפרק המשפטי בספרו של מאירי הסביר כי היעדר הגדרה חוקית לנושא ההתעמרות בעבודה מקשה על פעולה בזירה המשפטית לעצירת התופעה. בעיה נוספת שהציג בפני ציבור הרופאים התעסוקתיים היא סוגיית הפיצויים. "עולם הרפואה בהחלט יכול לעזור – אנחנו המשפטנים מתחילים להיעזר בחוות דעת רפואיות על הנזק שנגרם. מדובר בנזק שקשה להוכיח. כולם מבינים שהסטרס (לחץ) גורם למצבים רפואיים – אבל בשיטה הישראלית אם הם לא הובילו לאחוזי נכות, אי אפשר לדרוש עליהם פיצויים בבית הדין לעבודה", אמר ופנה אל הרופאים: "אני קורא לכם לנסות ולקבוע קריטריונים שאפשר להעריך בעזרתם מה הנזק לנפש, למרות שהוא לא מוביל לאחוזי נכות". כמו כן הסביר כי בישראל לא נהוגה מערכת של פיצויים עונשיים – כלומר, הפיצוי ניתן רק בעקבות נזק שנגרם. "קשה להוכיח את הנזק, ולכן הפיצויים אינם מספיקים. בעולם העבודה זה חמור יותר כי הפיצויים תלויים גם בוותק ושכר. כלומר על התעמרות יותר חמורה יכול להיות פיצוי נמוך יותר בשל השכר והוותק". לכן פנה שוב לרופאים ואמר: "ככל שיהיו חוות דעת יותר מפורטות שמראות מה הנזקים שנוצרו אולי בתי המשפט יעשו בהן שימוש".
היעדר הגדרה חוקית לנושא ההתעמרות בעבודה מקשה על פעולה בזירה המשפטית לעצירת התופעה.
ד"ר חיים כהן, יו"ר הוועדה הלאומית לבריאות העובד, המייעצת למנכ"לי משרדי הבריאות והכלכלה והתעשיה אמר כי "הרפואה התעסוקתית היא רפואה מונעת שמבקשת לזהות מחלות תעסוקתיות בתחילתן ולעצור את התפתחותן. כשהסתכלתי אחורה הבנתי שכל המקרים שנתקלתי בהם היו באיחור – כלומר אנשים הגיעו אלי עם מכתב מפסיכיאטר – הנזק כבר נעשה. אנחנו מייעצים לעובדים להשתמש בקסדת מגן, משקפי מגן, אטמי אזניים – בהתעמרות אין לנו עדיין ציוד מגן – אבל אני מאוד מקווה שחוק בכנסת שיעבור, והעלאת המודעות יהיו ציוד מגן שכזה. העלאת המודעות תאפשר גם לקורבנות הפוטנצאליים להבין מה קורה להם ולפעול".
- ניסיון
- טסט
- מספור
הכנס נערך במשרדי חברת החשמל בחיפה ובמסגרתו הציגו נציגי החברה את התהליך שנעשה להטמעת נושא המאבק בהתעמרות בעבודה בחזון החברה, במסגרתו עברו רוב עובדי החברה (כ-12 אלף) הכשרה בנושא. ד"ר דורון קולר, הרופא הראשי של חברת החשמל אמר: "אנחנו רק בתחילת הדרך בחברה, עברנו את השלב החשוב ביותר – להבין שהתופעה קיימת".
