נראה כי ההתפתחויות בקרן אפריקה בשבועיים וחצי האחרונים מהוות רמז למה שעתיד להתרחש באזור במרוצת שנת 2019. מצד אחד, גורמי אופוזיציה אתיופים, בעיקר מהאורומו, קוראים תגר על ראש הממשלה, אביי אחמד, שגם הוא נימנה על הקבוצה האתנית הזאת. סומלילנד המבודדת מחזרת אחר מעצמות העל שיבנו בשטחה בסיסים צבאיים על מנת לזכות בהכרה בעצמאותה, סודאן מודיעה כי בעתיד הרוסים יוכלו לבנות בסיס צבאי בשטחה ובתווך, נמשכות ההפגנות הסוערות בסודאן שהתחילו כבר בסוף השנה שעברה נגד שלטונו הממושך של עומאר אל-בשיר.

בפרוס השנה החדשה, אביי אחמד מתמודד מול אתגר התערערות היציבות במדינה וחשש אמיתי להתפרקותה על-פי המודל של יוגוסלביה לשעבר כתוצאה מהרפורמות מרחיקות הלכת שביצע במדינה ופתיחת המרחב הציבורי בפני פלגי האופוזיציה. סכסוכים אתניים, בעיקר בין האורומו לבין הסומאלים – אך לא רק, שאפיינו את אתיופיה בחצי השנה האחרונה, ממשיכים לפרוץ בכל רחבי המדינה. סכסוכים אלה גבו וממשיכים לגבות עשרות הרוגים וכשלושה מיליון עקורים רק בשנה האחרונה.

ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד (AP Photo/Mulugeta Ayene, file)

נוסף על כך, קבוצת האופוזיציה החמושה, החזית לשחרור האורומו (או חלק ממנה), סירבו לפרוק את נשקם ותקפו מטרות צבאיות ואזרחיות במחוז האורומו. לפיכך, תחושת חוסר הביטחון של אזרחי אתיופיה הביאה לביקורת הולכת וגוברת נגד הממשלה על כך שהיא נכשלת במשימתה להגן על האזרחים. כתוצאה מכך, בסוף השבוע שעבר הזהיר אביי אחמד את קבוצות האופוזיציה מפני שימוש בנשק כנגד ממשלת אתיופיה. לדבריו, השליטה באמצעות קנה הרובה הסתיימה ואין להסיק מהסובלנות הדמוקרטית שבה מתנהל הממשל כרגע שהממשלה היא חלשה. גם סגן הרמטכ"ל האתיופי, גנרל ברהאנו ג'ולה, אמר השבוע בפני הפרלמנט האתיופי כי הצבא מפרק את לוחמי הקבוצות מנשקם ואחרים מוסרים את עצמם לידיו. נוסף על כך, אמצעי התקשורת האתיופים, גורמי ממשל במחוז אורומיה וגורמים מהחזית לשחרור האורומו מסרו בימים האחרונים דיווחים סותרים לפיהם צבא אתיופיה הפציץ את קבוצות האופוזיציה החמושות מהאוויר.

מעבר לכך, השבוע חסמו מפגינים במחוז עפאר שבצפון מזרח אתיופיה את הכביש העיקרי המוביל מאתיופיה לג'יבוטי במחאה כנגד הסכסוכים האתניים הגואים במחוז וכנגד צו ממשלתי המורה למיליציות המקומיות לסגת מהאזורים השנויים במחלוקת לטובת פריסה של חיילי צבא אתיופיה. במקרה זה, מדובר בסכסוכים בין העפאר לבין העיסה הסומאלים, מיעוט במחוז, שפרצו בחודש שעבר והביאו להרג עשרות בני אדם. לטענת העפאר, העיסה מנסים להפריד אזורים המיושבים בעיקר על ידיהם מהמחוז ותקיפותיהם נגד העפאר זוכים לתמיכה מצד סומאלים בג'יבוטי ובסומליה. מבחינתם, המיליציות המקומיות מספקות הגנה עבור האזרחים. לכן הם מפגינים עד שממשלת אתיופיה תשנה את החלטתה ובכך חוסמים למעשה את הגישה לנמל ג'יבוטי, דרכו עוברים כ-95% מהסחורות המגיעות לאתיופיה.

במקביל, אתיופיה מחזרת אחר כלל מדינות המפרץ וטורקיה ומעודדת אותן להשקיע במדינה. כך, למשל השבוע עודד שגריר אתיופיה בקטאר אנשי עסקים קטארים לבחון הזדמנויות להשקעות במדינה בתחומי החקלאות, הייצור, השירותים, הרוקחות וחומרי הבנייה. כמו כן, אתיופיה וטורקיה הסכימו השבוע להדק את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומי התרבות והתיירות. מנגד, אתיופיה חתמה בסוף השבוע האחרון על הסכם עם מדינות המפרץ לביצוע בדיקת היתכנות להעברת צינור תת ימי שיעביר חשמל מאתיופיה דרך תימן לסעודיה וליתר מדינות המפרץ. כנראה שמגמה זו תימשך וביתר שאת במהלך השנה.

נשיא סודאן עומר אל-בשיר (צילום: סוכנות AP).

גם סומלילנד, הרפובליקה המבודדת הממוקמת במפרץ עדן בואכה מצרי באב אל-מנדב שנפרדה מעל סומליה עם פרוץ מלחמת האזרחים במדינה בשנת 1991 והכריזה על עצמאותה שאינה מוכרת על-ידי אף מדינה בעולם, מנסה עתה לנצל את רצונן של מעצמות העל בנוכחות צבאית באגן ים סוף ומזמינה אותן להקים בסיסים צבאיים בשטחה כפי שעושה ג'יבוטי, זאת בתמורה להכרה בעצמאותה. כבר באפריל שנה שעברה החל מו"מ בין רוסיה לבין סומלילנד על הקמת בסיס צבאי רוסי בשטחה. נראה כי מו"מ זה נמשך גם כיום. לפני שבועיים, שר ההגנה הבריטי, גאווין וויליאמסון, ביקר בסומלילנד ונפגש עם נשיאה, מוסה ביהי עבדי; שר החוץ ושיתוף הפעולה הבינלאומי, יאסין האגי מחמוד; שר ההגנה, עיסא אחמד ועם גנרל בכיר בשם נוח אסמאעיל תאני. הנושאים שנדונו בביקור זה היו שיתוף פעולה צבאי בין שתי המדינות והקמת בסיס ימי צבאי בנמל ברברה.

חשוב לציין, בהקשר זה, שלרוסיה היה בסיס צבאי בשטח סומלילנד בזמן המלחמה הקרה ושבריטניה היא זו ששלטה בשטחה של סומלילנד עד לשנת 1960, כאשר בשטח סומליה שממזרחה ודרומה לה שלטו האיטלקים. לכן, אך טבעי הוא, שהבריטים והרוסים יבקשו לחזור ולבנות בסיס צבאי דווקא בסומלילנד .אינטרס נוסף של סומלילנד הוא להביא השקעות זרות ומבחינתה, מעצמת על שבונה בסיס בשטחה גם תשקיע במדינה.

סומלילנד מזמינה עתה מעצמות על ומעצמות אזוריות, כמו איחוד האמירויות המקימה בסיס צבאי בנמל ברברה, לבנות בסיסים צבאיים בשטחה מאחר והיא חשה שהיא אינה מהווה חלק מהסכמי השלום, הפיוס והנורמליזציה האזוריים בקרן אפריקה. מבחינתה מתרחש ההפך הגמור. אתיופיה ואריתריאה התחייבו לשמור על שלמותה של סומליה, שסומלילנד היא חלק ממנה, כחלק מההסכמים האזוריים. לכן, בצר לה ועל מנת שלא תיבלע בסופו של דבר על-ידי סומליה, היא מנסה לנצל לטובתה את המאבק על הנוכחות וההגמוניה באגן ים סוף בין מעצמות העל והמעצמות האזוריות ולנסות לשכנען להקים בסיס צבאי בשטחה וכך למעשה לזכות בהכרה בעצמאותה דה פקטו אם לא דה יורה.

עוד התפתחות מעניינת בהקשר הזה של בניית בסיסים צבאיים במדינות קרן אפריקה היא האפשרות שרוסיה תבנה בסיס צבאי בסודאן בעתיד. בראיון לסוכנות הידיעות הרוסית ספוטניק בשבת האחרונה, תיאר אל-האדי אדם מוסא, ראש תת הועדה להגנה, ביטחון וסדר ציבורי בפרלמנט הסודאני, תיאר טיוטת הסכם בין רוסיה לבין סודאן שתקל על כניסת ספינות מלחמה סודאניות ורוסיות לנמלי שתי המדינות כצעד קדימה לעבר ביסוס קשרים אסטרטגיים. חשוב לציין כי הסכם זה אינו כולל סעיף בנוגע לבניית בסיס צבאי בסודאן. למרות זאת, הוא גם הדגיש, שבדומה למדינות אחרות באזור, לסודאן יש את הזכות לאפשר הקמת בסיסים צבאיים רוסיים בשטחה, אך ההסכם הרוסי-סודאני טרם הגיע לשלב הזה.

הרודן הסודאני עומר אל-באשיר בעיניי הקריקטוריסט פַהֶד אלבַּחַאדִי (לקוח מתוך חשבון הטוויטר @alaraby_ar)

בסיכומו של דבר, לאור ההתפתחויות בקרן אפריקה מתחילת השנה ועד כה, שנת 2019 תמשיך, ככל הנראה, להיות שנה מאד דינמית ומרתקת ואף יתכן שיותר מקודמתה. מעצמות העל והמעצמות האזוריות ימשיכו להיאבק על הגמוניה והשפעה באזור, והפעם בעידודן של מדינות האזור שינסו לנצל מאבקים אלו לטובתן. גם המאבקים בין סין לבין יפן, ארה"ב והודו במרחב האוקיינוס ההודי וים סוף צפויים להימשך ביתר שאת ואולי אף יותר מבשנה החולפת. נראה כי גם אביי אחמד ייאלץ להמשיך להתמודד מול האתגרים הפנימיים והתערערות היציבות באתיופיה, שהמתרחש בה הוא המפתח לכל תהליכי השלום, הפיוס והנורמליזציה האזוריים.