דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מערכת המשפט

אחרי עידן נוה / הציבור לא סומך על מערכת המשפט בגלל השחיתות וההסתה של חברי הכנסת

השחיקה המתמדת באמון הציבור מעידה על תהליך כרסום שנובע בעיקרו מאמירות גנאי חסרות רסן מצד נבחרי ציבור, דוגמת אמירתו המסוכנת של חבר הכנסת מוטי יוגב (הבית היהודי) שקרא "לעלות עם כף D9 על בית המשפט העליון"

בית המשפט (צילום ארכיון: יונתן זינדל, פלאש 90)
בית המשפט (צילום ארכיון: יונתן זינדל, פלאש 90)
אסנת עקירב
אסנת עקירב
כותבת אורחת
צרו קשר עם המערכת:

האירועים האחרונים להם נחשפנו הנוגעים לתפקודו והתנהלותו המוסרית של יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, ולאותה מערכת אינטרסים משותפת שנרקמה בינו לבין שרת המשפטים איילת שקד, הובילו יחדיו למהפכה שיפוטית מהרדיקליות והבוטות שידעה מערכת המשפט בעשורים האחרונים. התנהלותם של השניים מעידה על קריסה של מערכת האיזונים והבלמים, שבמהותה נועדה למנוע צבירת כוח משמעותי או הטלת מורא של כל אחת מהרשויות על רעותה.

בשנים האחרונות חל כרסום משמעותי מתמיד באמון הציבור במערכת המשפט, ביועץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה, שמעמדם הציבורי הגיע לשפל חסר תקדים מאז גופים אלו החלו להבחן במדד ביצועי המגזר הציבורי בשנת 2001. אל מערכת המשפט מתווספת שחיקה קשה באמון הציבור בחברי הכנסת, בכנסת כמוסד, בשרי הממשלה ובמפלגות שנמצאים דרך קבע בתחתית מדד האמון הציבורי.

הארכת מעצרו של אפי נוה בבית משפט השלום בתל אביב קרדיט (צילום: ראובן קסטרו)
הארכת מעצרו של אפי נוה בבית משפט השלום בתל אביב קרדיט (צילום: ראובן קסטרו)

הרשות השופטת, בניגוד לרשויות המבצעת והמחוקקת, אינה רשות שנבחרה על ידי העם בבחירות, אלא גוף מקצועי של אנשים מומחים בתחום המשפט. מדובר בגוף שמתבסס על מגילת העצמאות וחוקי היסוד, בהעדר חוקה במדינת ישראל, ושבנוסף מתבסס באופן כמעט בלעדי על כל מערך החקיקה שנחקק על ידי הרשות המבצעת והרשות המחוקקת מאז קום המדינה. לפיכך, למערכת האיזונים והבלמים קיימת משמעות מכרעת לשמירת התקינות השלטונית.

השחיקה המתמדת באמון הציבור מעידה על תהליך כרסום שנובע בעיקרו מאמירות גנאי חסרות רסן מצד נבחרי ציבור, דוגמת אמירתו המסוכנת של חבר הכנסת מוטי יוגב (הבית היהודי) שקרא "לעלות עם כף D9 על בית המשפט העליון". זו דוגמא אחת מיני רבות שנשמעו בקדנציה האחרונה כנגד מוסד שנחשב לאורך שנים ארוכות להיכל הקודש של הדמוקרטיה הישראלית, ושבאמצעות אותן אמירות חל בשנים האחרונות כרסום תדמיתי מדאיג במעמדו הציבורי. כאשר נבחרי ציבור של שתי הרשויות השלטוניות המרכזיות – המחוקקת והן המבצעת מטילים רפש חוזר ונשנה על הרשות השופטת ויוצאים חוצץ כנגד החלטותיה – הרי שאותן אמירות מהוות עבור חלקים מהציבור הישראלי, מעין הוכחה ניצחת לעובדה כי הרשות השופטת מועלת וחוטאת לתפקידה.

יוזמות דוגמת הגבלת יכולתו של בג"צ לפסול חוקים של הכנסת דוגמת הצעת החוק של השרים בנט ושקד, מערערות את יכולתה של הרשות השופטת לבצע את תפקידה ולרסן את כוחה של הרשות המחוקקת מפגיעה בזכויות אדם ואזרח. "עיקרה של חירות", אמר מנחם בגין בספרו המרד,  "הוא חירות מפחד, כי הפחד הוא שליט לא פחות איום מכפי שהוא נסתר".

אסור למערכות המקצועיות במדינה לפחד לשאת את קולן המקצועי. חשוב שבמערכות אלה יהיו הטובים והמוכשרים שבאנשים ולא מי שנבחרו בדרכים לא כשרות ועקלקלות בצורה שמזהמת את המערכת הדמוקרטית כולה.

דמוקרטיה היא לא שיטת המשטר הטובה ביותר, אלא נחשבת לשיטה הגרועה פחות מבין שאר שיטות המשילות הקיימות. ככזו עליה לדאוג לכך שמרבית הכוח לא ירוכז בידי קבוצה מסוימת, אלא יבוזר על פני הכוחות השונים הקיימים במערכת. מדינה על ציבור אזרחיה אינה מהווה קול אחד או גוון אחד, אלא ריבוי של צבעים וקולות, פסיפס של תרבויות ותפיסות עולם, כשאותה מערכת איזונים ובלמים בדמוקרטיה נועדה לשמור על הגוונים השונים של האזרחים, ולאפשר להם להמשיך לחיות ללא חת ולהביע גם דעות שאינן מתיישבות עם הרוח האידאולוגית השלטת בחברה.

הכותבת היא ראש החטיבה למדעי המדינה באקדמית גליל מערבי

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!