חמישה חודשים אחרי שהטלוויזיה החינוכית פסקה משידוריה, כ-40 מעובדיה מוסיפים להגיע יום אחרי יום לבניין הריק בקלאוזנר 14, כשהם ממתינים להצבתם מחדש בתפקידים חדשים בשירות המדינה.

כזכור, נציבות המדינה נמנעה מלסגור את התחנה, המהווה יחידת סמך של משרד החינוך. בעוד שמרבית העובדים פרשו במסגרת הסכמי הפרישה, לחלקם הובטח שיוצבו בתפקידים חדשים בשירות המדינה. אלא שבינתיים, בשעה שהמו"מ בעניינם מתקיים בין משרד האוצר וההסתדרות, מצויים העובדים במצב קפקאי: על מנת להוסיף ולקבל משכורת בתקופת הביניים ההולכת ומתמשכת, הם נדרשים להתייצב מדי יום בבניין החינוכית, להחתים כרטיס, ולשהות בו 8 שעות במהלכן אין להם כל עבודה או משימה לבצע.

בניין החינוכית (דני בללי)

"אני יוצאת להפסקה לאכול אז אני מבקשת מחבר שיחליף אותי רגע ב'תפקיד' – בהיה בקיר" מספרת לילך שזר, יו"ר ועד המהנדסים בתחנה. "הבניין ריק, אנשים מתהלכים כמו רוחות רפאים, כל אחד מסתגר באיזו פינה שהוא מוצא. חלק מחפשים אחד את השני כדי לשמור על איזה ביחד, חלק מנסים לעשות הכשרות מקצועיות באינטרנט. חדרים נעולים, ציוד ארוז בהרבה מהאגפים כבר אין חשמל, וקר. זה מדכא ממש, בעיקר כי זה מקום שהיה כל כך שוקק חיים ומלא ביצירה".

"נשארים 8 שעות, ויוצאים"

ל'דבר ראשון' לא התאפשר להיכנס למתחם החינוכית, אך שוחחנו עם מספר עובדים נוספים: "אני יושבת כל היום בחדר מסוים ומשתדלת לא להסתובב כי אני מנסה להישאר בשפיות" אמרה לנו אחת העבדות. "רמת הדיכאון איומה – אף אחד לא מדבר איתנו. סגרו את המזנון ואין יותר איפה לאכול. פתאום גם לאנשים שעבדו פה אסור להכנס לתחנה" אמר לנו עובד אחר. "זרוקים כמו כלבים. אפשר להגיד 'אז תלכו', אבל אמורים לדאוג לנו. התחושה היא מאוד קשה. הכל עומד קפוא כפי שהוא. נכנסתי להלבשה – הבגדים תלויים כאילו דן מרגלית אמור להכנס וישר ילבישו אותו לערב חדש. כאילו הכל מת בהפצצה אטומית והכל נשאר, בלי האנשים. אני לא יכול להכנס לחדרים של חברים שלי שעבדו כי זה עושה לי רע. אני מתעורר כל בוקר עם חרדות מזה שאני לא יודע מה יהיה איתי".

בניין החינוכית (דני בללי)

"אנחנו באים, מחתימים כרטיס, נשארים 8 שעות ויוצאים. אנשים מיואשים. בהתחלה כולם האמינו בניוד, אבל עכשיו פחות. זה מאוד כואב לעבור ליד אולפנים ריקים, איפה שהיו אנשים ותוכניות" אמרה לנו עוד עובדת. "יש לי הרגשה שחלק מתחרטים שלא חתמו על הסכם הפרישה – אבל עבור חלקם שעוד לא הגיעו לגיל 50 מדובר בסכומים קטנים מאוד. לי לא היתה לי אלטרנטיבה, לקחתי סיכון". לדבריה היא מנצלת את הזמן להכשרות מקצועיות והשתלמויות, בעיקר באינטרנט. "עשיתי קורסים, עריכת פרימייר, ועכשיו אני עושה גם קורסים בשיווק דיגיטלי ורשתות חברתיות. זה מעניין ואני מקווה למצוא משהו השמה שקשורה לזה. זה מה שהייתי רוצה, אבל אני לא יודעת אם זה יצליח לי…"

"אני מאוד פתוח ללמוד דברים חדשים, ואני יודע שכולם ככה" הוסיף העובד עימו שוחחנו קודם לכן. "אפילו אם אני צריך לשנות מקצוע – אשנה מקצוע. אני ממש לא נעול על מה אעשה. אני רוצה למצוא מקום עבודה חדש בשירות הציבורי. כמעט לכל משרד ממשלתי יש איש שיווק או פרסום – אני יכול לעשות את זה, או לעבוד בדיגיטל כי גם בזה עשיתי קורס. אם רוצים יש במה להעסיק אותנו, אבל צריך שמישהו ידבר איתנו. אף אחד מהנציבות לא עשה את זה. אנשים מרגישים שמתעללים בנו נפשית".

בניין החינוכית (דני בללי)

"שיחתם מהר, כי המצב הנוכחי הוא בלתי אפשרי"

רק לאחרונה הועברה לוועדים טיוטה ראשונה להסכם, אך בשלב זה טרם הבשיל המו"מ לכדי חתימה. לדברי שזר הדרישות המרכזיות החשובות לה באשר להצעת התפקידים החדשים, הן שיהיו הולמים את הכשרתם המקצועית, ושיתחשבו במקום מגוריהם של העובדים. היא מודאגת שכן תחומי התוכן והווידאו בשירות המדינה, היכן שהם נדרשים, מבוצעים על פי רוב במיקור חוץ. ישנם גם מקצועות שסביר להניח שאין להם מקבילה כלל בשירות המדינה מחוץ לטלוויזיה החינוכית, תאורנים למשל. לפיכך מוסיפה שזר כי היא מקווה שההסדר שיושג מול האוצר יכלול הכשרה מקצועית לעובדים אלו שתאפשר להם השתלבות בתפקידים חלופיים. "לרבים כאן יש תעודות הוראה, והיו שמחים להשתלב במערכת החינוך" היא מוסיפה. לדבריה, על אף שהם מועסקים על ידי משרד החינוך, לא שמעו מאז הפסקת השידור מאנשי המשרד כלל. "הכי חשוב שההסכם יחתם מהר כי המצב הנוכחי הוא בלתי אפשרי".

מנכ"לית החינוכית ד"ר אורנה שמחון שוחחה עם 'דבר ראשון' ואמרה כי להערכתה הסכם ניוד ייחתם כבר בימים הקרובים."אנחנו כבר הכנו את כל הנושאים כולל הכנת קורות החיים של העובדים, כדי להתאים את פרופיל העובדים שנשארו למשרות שונות במשרדי הממשלה השונים. גם בנציבות כבר חיממו מנועים". לדבריה כמחצית העובדים הנותרים מועסקים בתפקידי מינהלה שונים שהיא אינה צופה קושי להשים מחדש. לגבי היתר העובדים במקצועות הטלוויזיה באופן ספציפי היא מקווה שימצאו תקנים גם כן, בלע"מ או במקומות נוספים, ובמידה ולא היא מקווה כי האוצר יפעל ליצור עבורם תקנים. "יוצאו להם משרות תוך שמירה על מתח דרגות והתחשבות ככל שניתן גם במקום המגורים ותחום העיסוק ככל האפשר"

"העובדים צריכים לעמוד לרשות המשרד לכל משימה שנטיל עליהם", אמרה שמחון באשר לציפייה כי העובדים יגיעו מדי יום לבניין החינוכית השומם. "יש עובדים שקיבלו משימות לביצוע. יש לנו את כל עובדי כוח האדם שעובדים בפול טיים ג'וב. ויש גם את עובדי החשבות שעובדים מסביב לשעון כדי לשלם את שכר העובדים ולעשות סימולציות מול הנציבות".

כ-130 עובדי חינוכית בחרו לפרוש במסלול שהוצע להם עד אוקטובר. על פי חוק השידור הציבורי נדרש תאגיד השידור הציבורי כאן להציע 40 משרות מלאות לעובדי הטלוויזיה החינוכית עד מועד הפסקת שידוריה. נכון להיום, נמסר מ'כאן' לדבר ראשון, הוצעו משרות ל-37 עובדי חינוכית, ומתוכם 20 בלבד החלו לעבוד בפועל בתאגיד. הליך האיתור לדבריהם נמשך.

במשרד האוצר מסרו לדבר ראשון כי 'אינם מתייחסים לדיון פנים ממשלתי בין המדינה לעובדיה'. בנציבות שירות המדינה ובמשרד החינוך טרם הגיבו.