דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אג"ח

בזכות האג"ח המיועדות / למרות השנה הקשה לקרנות הפנסיה, האיזון האקטוארי של ישראל טוב

למרות התשואות הלא גבוהות ואף השליליות של קרנות הפנסיה, היועץ הפנסיוני הבלתי תלוי, איל עצמון מאמין שיש לקחת את הדברים בפרופורציה | "מדינת ישראל היא דוגמא מצויינת לשוק פנסיוני יחודי ומשוכלל"

חיסכון פנסיוני (צילום: פלאש 90)
חיסכון פנסיוני (צילום: פלאש 90)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

2018 הייתה שנה שבקרנות הפנסיה ירצו לשכוח. 'מנורה מבטחים' היא קרן הפנסיה שהשיגה השנה את התשואה הגבוהה ביותר במסלול הכללי אליו משתייכים רוב החוסכים זאת על אף שהשיגה תשואה של 1.65% בלבד, לעומתה קרן הפנסיה עם התשואה הנמוכה ביותר במסלול הכללי היא 'אלטשולר שחם', שהשיגה תשואה שלילית של -0.67%. כך עולה מהדו"ח השנתי שפרסמה אתמול (ראשון) רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון.

עיקר הירידה בתשואות של קרנות הפנסיה נגרמה מהירידות החדות בבורסות העולם שנרשמה בדצמבר 2018, בחודש אחד של ירידות נמחקו רווחי השנה כולה. כך המחישה 2018 את החשיבות של אגרות החוב המיועדות, ככרית ביטחון לקרנות הפנסיה. בזכות אגרות החוב המיועדות שמנפיק משרד האוצר, נמנעו מרבית הקרנות מתשואה שלילית, כמו זו שהושגה בביטוחי המנהלים ובקופות הגמל.

זקנים משחקים שש-בש בשוק מחנה יהודה בירושלים (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).
זקנים משחקים שש-בש בשוק מחנה יהודה בירושלים (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).

ביקשנו מהיועץ הפנסיוני הבלתי תלוי, איל עצמון ששימש בעבר בתפקידים בכירים בשוק הפנסיה להסביר את השנה שהייתה בקרנות הפנסיה.

האם באמת מדובר בשנה חריגה מבחינת התשואות שהשיגו קרנות הפנסיה?
"לקראת סוף השנה היו ירידות ניכרות בבורסות. כש 30%-35% מההשקעה בקרנות הפנסיה מופנה לשוק המניות, לירידות בבורסות של חודש דצמבר הייתה השפעה דרמטית על התשואה השנתית. בינואר אנחנו כבר מרגישים את ההתאוששות. אבל בקרנות הפנסיה אנחנו מודדים את התשואות לטווח ארוך. אם נתמקד ב-2018, אפשר לומר שמי שהשיג תשואה שנתית של יותר מאחוז יכול להיות שמח לעומת חוסכים אחרים שגם את זה לא קיבלו.

"זו שנה מאוד חריגה. הממוצע של השנים הקודמות היה בין 5% ל-7%. אז תשואות של 0%-1.5% זו בהחלט שנה קשה. מנורה מבטחים, שהיא הקרן הכי גדולה הצליחה להשיג תשואה קצת גבוהה יותר."

"כדי לייצר מצב שהדור הצעיר יוכל להינות מפנסיה ראויה, צריך לטפל בעיקר במשך החיסכון, בשיעור החיסכון כחלק מהשכר"

איך ההשקעה בפנסיות תפקדה לעומת האפיקים המקבילים בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים?
"יחסית למכשירים האלה, ברמות הסיכון המקבילות, קרנות הפנסיה השיגו תוצאות טובות יותר בעיקר בזכות האג"ח המיועדות. אמנם הן הופחתו בשנים האחרונות, אבל העובדה שהן מהוות 27%-30% מתיק ההשקעות של קרנות הפנסיה נתן להן כרית ביטחון משמעותית, שלא הייתה לקופות הגמל ולביטוחי המנהלים שמושקעות אך ורק בשוק ההון. אפשר להתייחס לשנת 2018 כדוגמא קלאסית לחשיבות של אותן אגרות חוב ממשלתיות."

שמאי ביטוח יושב עם זוג צעיר, אילוסטרציה (צילום: shutterstock).
שמאי ביטוח יושב עם זוג צעיר, אילוסטרציה (צילום: shutterstock).

באוצר לא אוהבים את האג"ח המיועדות.
"נכון, מבחינתם המדינה יכולה לגייס היום כסף בריבית של 1.5% אז הריבית של 4.3% שהם משלמים על האג"ח המיועדות נתפסת שם כנטל המסבסד את קרנות הפנסיה. זה מנגנון שבמפורש נועד למנוע נפילות חזקות ולמתן את ההשפעה של השוק התנודתי. מי שפורש השנה עם ביטוח מנהלים בהחלט ספג מכה יותר חזקה בגלל הירידות של דצמבר. אבל כדאי גם להסתכל על התמונה הזו בפרספקטיבה יותר ארוכה. ההפסדים שנגרמו מהירידות בשוק ההון נחתכו מרווחים טובים שהשיגו ההשקעות האלה בשנים האחרונות כששוק המניות היה בעליה תלולה. בטווח הארוך לא מדובר בהפסדים. כדאי לקחת את הירידות האחרונות בפרופורציות."

הרבה התעסקנו בשנה האחרונה בדמי הניהול של קרנות הפנסיה. האם יש קשר בין דמי הניהול לתשואות?
"דמי הניהול הם בדיוק כמו תשואה. כלומר ככל שאתה משלם יותר דמי ניהול, זה יורד מהתשואה שלך. אני גם יכול להגיד שאין שום התאמה בין דמי הניהול לתשואות. מי שגובה יותר, לא נותן תשואה טובה יותר ולהיפך. אני כן יכול להגיד שבשנים האחרונות ראינו ירידה משמעותית מאוד בדמי הניהול הממוצעים שגובות הקרנות. הנושא של קרנות ברירת המחדל הוא חלק מהירידה הזו. אבל אני חייב לומר שיש לירידה בדמי הניהול גם השפעה שלילית על השוק הזה, אני חושב שבחלק מהקרנות הירידה של דמי הניהול היא לרמה מסוכנת. יש פה מערכות מורכבות מאוד שצריך להחזיק אותן. זה דומה למה שקרה בשוק הסלולרי. הורידו לצרכנים את החשבון אבל החברות הפסיקו להשקיע בפריסת תשתיות של הדור הרביעי והחמישי. במבט על זה, קיבלנו הנחה של כמה שקלים אבל זה פוגע במשק הישראלי, שמתחיל לפגר ברמה הטכנולוגית של הרשת הסלולרית שלו. אותו הדבר בקרנות הפנסיה. אם הלחץ להוריד את דמי הניהול יימשך, החברות האלה עלולות להתחיל לאכול את עצמן ולא להשקיע בתשתיות הנדרשות לניהול איכותי של הפנסיות. כמי שהיה מנכ"ל של קרנות פנסיה בעברו אני יכול להגיד שהעלות של הקמת המערך הנדרש לניהול קרן פנסיה הוא מאות מליוני שקלים. אם ישחקו את היכולת להחזיק את המערכים הללו הקרנות הגדולות יחזיקו אבל הקטנות יפגעו.

"אם לחזור לנקודת המבט של החוסך, אני לא ממליץ לשפוט את קרן הפנסיה רק על פי דמי הניהול או רק על פי התשואות שהיא נתנה השנה. הסתכלות נכונה יותר צריכה לשלב בין התשואה לאורך זמן, דמי הניהול כרכיב חשוב אבל לא יחיד וגם היציבות של הקרן וההצלחה שלה לנהל את הסיכונים נכון. גם ניהול התביעות של הקרן משפיע על הכסף שיישאר בידי החוסכים בסוף הדרך."

"משלחות מהעולם מגיעות ללמוד את המנגנונים של קרנות הפנסיה בישראל. המעבר מהקרנות הוותיקות לקרנות החדשות, ייצר בישראל כלים משוכללים ויציבים מאוד לניהול החיסכון הפנסיוני"

תסביר את העניין הזה?
"בדו"ח של רשות שוק ההון שאנחנו מסתכלים עליו יש עמודה של איזון אקטוארי או תשואה דמוגרפית. זו עמודה שמודדת את מספר התביעות בפועל לעומת מספר התביעות הממוצעות בכל קטגוריה. בהפשטה ניקח מדד אחד שנכנס לחישוב הזה, לצורך העניין אחוז תביעות הנכות לגברים בגילאי 35. על פי ההערכות המוקדמות ציפו לממוצע של 0.2% תביעות בתחום הזה. אם מספר התביעות היה גבוהה ממה שציפו לו אז הקרן נכנסת לגרעון אקטוארי, אם היקף התביעות היה נמוך מהצפי היא בעודף אקטוארי. עכשיו כשמחברים את ביצועי התביעות של הקרן בכל המדדים כלפי כל סוגי התביעות בכל האוכלוסיות, בסופו של דבר מתקבל האיזון האקטוארי של הקרן. קרנות שהשיגו איזון שלילי משמע שהזכויות של החוסכים בהן יפגעו בהמשך הדרך וקרנות שהשיגו איזון אקטוארי חיובי, כלומר ניהלו סיכונים נכון, הכסף שנצבר בהן יטיב עם החוסכים בהמשך הדרך כי הוא מחולק חזרה לעמיתים כמו תשואה. בסופו של דבר זה נתון נוסף שמצטרף לתשואה ולדמי הניהול שבסופו של דבר משפיע על הכסף שישאר לחוסכים בקרן."

אז במבט כולל, איך נראה האיזון האקטוארי של הקרנות בישראל?
"היום אנחנו נמצאים במצב טוב מאוד בהקשר הזה. יש פיקוח הדוק על הקרנות, ואם תסתכל על המספרים הם מאוד קרובים לאפס, כלומר הקרנות שומרות על איזון אקטוארי נכון. לפעמים כמה עשיריות שלילי ולפעמים חצי אחוז חיובי. במבט כולל זו רמת יציבות אקטוארית גבוהה מאוד. בטח בהשוואה למה שידענו בעבר. אני חייב לומר שהיום מדינת ישראל היא דוגמא מצויינת לשוק פנסיוני יחודי ומשוכלל. משלחות מהעולם מגיעות ללמוד את המנגנונים של קרנות הפנסיה בישראל. המעבר מהקרנות הוותיקות לקרנות החדשות, ייצר בישראל כלים משוכללים ויציבים מאוד לניהול החיסכון הפנסיוני."

אז מדוע מספרים לנו, לבני הדור הצעיר שכשאנחנו נגיע לגיל הפרישה לא יהיה לנו פנסיה להתקיים ממנה?
"הקרנות עצמן הן בסדר. הן ייציבות ונותנות תשואה טובה. הבעיה היא הרבה יותר מובנית והיא קשורה לעליה בתוחלת החיים, לתנודתיות בשוק העבודה ולנטיה של צעירים למשוך את הפיצויים מהפנסיה. כדי לייצר מצב שהדור הצעיר יוכל להינות מפנסיה ראויה, צריך לטפל בעיקר במשך החיסכון, בשיעור החיסכון כחלק מהשכר. בנוסף אני ממליץ תמיד למי שמתייעץ איתי, לא למשוך את כספי הפיצויים אלא לצבור אותם ככל שניתן."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!