פיצויים על פגיעה בהכנסתו של פושט רגל עקב עוולה שנעשתה לו לא ייחשבו יותר כמוגנים מפני הנושים – ויש להעבירם לרשות הנאמן על נכסיהם, כך על פי הלכה חדשה שקבע ביהמ"ש העליון בשבוע שעבר. בנוסף, כעת ניתן יהיה לחייב פושטי רגל להגיש תביעות נזיקיות – גם נגד רצונם.

הרכב השופטים קבע ברוב של שניים מול אחד כי המנהל המיוחד יוכל להגיש תביעות נזיקיות בשם פושטי רגל גם אם הם מתנגדים לכך. לדברי עו"ד צבי וישנגרד, סגן יו"ר הוועדה לחדלות פירעון בלשכת עורכי הדין, מדובר בהחלטה חסרת תקדים, המנוגדת באופן מפורש לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

שופטי העליון יעל וילנר, יוסף אלרון ונועם סולברג (תמונות מאתר הרשות השופטת של ישראל)

השופטת יעל וילנר שכתבה את עיקר פסק הדין קבעה כי יש לשנות את 'הלכת ידידיה' שלפיה הכריעו בתי המשפט בישראל עד היום בנוגע לסוגיות סביב פיצויים המגיעים לפושטי רגל וחייבים. 'הלכת ידידיה' קבעה כי כל פיצוי המגיע לחייב בשל עוולה שנעשתה לו – יישאר ברשותו.

בהחלטה שהתקבלה בשבוע שעבר הפכו שופטי העליון נועם סולברג, יוסף אלרון ויעל וילנר את ההלכה הוותיקה וקבעו כי רכיב הפגיעה בהשתכרותו של החייב יועבר לרשות הנאמן על חובותיו – לאורך תקופת חדלות הפירעון – ועד להפטר – ועליו להחליט איזה חלק ממנו יועבר לנושיו. כמו כן קבעו השופטים כי מעתה ואילך יחויבו בתי המשפט והצד המפצה לקבוע איזה חלק מהפיצוי המועבר לחייב מיוחס לאובדן הכנסה, וחלק זה יועבר מיידית, בסכום אחד לרשות הנאמן על נכסי החייב, ולא לחייב עצמו.

"הלכה זו עלולה להשפיע על מאות אלפים בישראל הנמצאים כיום בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון, ומאות אלפים נוספים שייקלעו להליכים אלה בעתיד" טוען עו"ד וישנגרד. "היא נוגעת לכל פיצוי על עוולה שפגעה ביכולת ההשתכרות של אדם הנקלע לחדלות פירעון, כולל אדם הסובל מנכות מתאונה, מפיגוע, מנכות מלחמה ואפילו מפגיעה מינית".

לדברי עו"ד בקי קשת מרבנים למען זכויות אדם, שהייתה שותפה בניסוח חוק חדלות פרעון שעבר בכנסת בשנה האחרונה, מי שיפגע יותר מכל מההלכה החדשה הם נכים, שנפגעו בתאונה ועלות הקיום שלהם עולה על כושר השתכרותם. "ההתמודדות של אוכלוסיית הנכים היא מאוד קשה גם במישור התעסוקתי וגם בהנגשה. יש להם עלות חיים יותר גבוהה. היכולת שלהם לעשות דברים יום-יומיים היא הרבה יותר מורכבת, מוגבלת ולפיכך יקרה יותר. בנסיבות האלה צריך להיות זהירים ביותר ולא להפוך באופן גורף את הכלל שהיה נהוג במשפט הישראלי עשרות שנים.

עו"ד בקי כהן-קשת (התמונה באדיבות המצולמת)

"עד היום, אם היית בתאונת דרכים הפיצוי הגיע אליך. עכשיו הם אומרים שברמה התאורטית הכסף המתקבל צריך להכלל, ככל שהוא מתייחס להפסד השתכרו או לאבדן השתכרות בעתיד –בקופת הנשייה שתשמש לתשלום החובות. נגיד שנכנסת לחובות כי היית בתאונה ולא השתכרת אז למה שלא תשלם עכשיו שיש לך את הכסף? תאורטית כשקובעים פיצוי לאדם בודקים כמה שילם על טיפולים רפואיים, עזרה בבית, הפסדת שכר בעבר והפסד צפוי של  שכר בעתיד. הקושי המרכזי הוא שזאת אוכלוסייה מוחלשת ולכן הפיצוי הוא לא באמת מלוא הפיצוי".

ביחס לחוק חדלות פירעון הסבירה קשת כי "המגמה של חוק חדלות פירעון היא שיקום. אם אומרים שהמטרה היא שיקום צריך שתהיה מגמה לכיוון השיקום. אדם עם מוגבלות אנחנו פי כמה צריכים לפעול באופן אקטיבי על מנת שיהיה לו סיכוי להשתקם. נכון שבית המשפט יכול לדון בכל ענין לגופו אבל בעיני זה צריך להיות חריג. אם לדוגמה אדם לא עבד שנה בעקבות תאונה ולכן צבר חובות והיה משתכר שכר גבוה אבל חזר לעבודתו באופן מלא ומקבל משכורות בדיעבד, זה יכול להיות חריג מתאים לחייב אותו לשלם. בדרך כלל זה לא המצב."

שלושת שופטי העליון החליטו להפקיע מידי החייב את הזכות להחליט אם להגיש תביעה נזיקית על עוולה שנעשתה לו וקבעו כי מעתה ואילך יוכל הנאמן להגיש, על דעתו, תביעות בשם החייב נגד כל מי שגרם לו עוולות שפגעו בכושר השתכרותו על מנת להעביר את הכספים לקופת הנושים.

השופטים סולברג ווילנר גרסו בהחלטתם כי במסגרת הליך פשיטת הרגל מוותרים החייבים על פרטיותם, ובתוך כך גם על הסודיות הרפואית העומדת להם – וויתור זה גובר על ההגנה שמעניק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. השופט אלרון התנגד לעמדה זו נחרצות וטען כי לנושים מגיע ליהנות מפירותיו של פיצוי בגין פגיעה בכושר ההשתכרות – אך אין לאפשר לנאמנים את הזכות לפתוח בהליכים משפטיים בשם פושטי רגל, וחרף התנגדותם.

עו"ד וישנגרד, ששימש כידיד בית המשפט מטעם לשכת עורכי דין בערעורים שבגינם נקבעה ההלכה החדשה, טוען כי מדובר בהחלטה חסרת תקדים המפקיעה את הזכויות הבסיסיות ביותר שעומדות לאזרח בחברה דמוקרטית – ובהן הזכות לפרטיות.

לדבריו, ייתכן תרחיש כלל לא היפותטי, בו יחליט מנהל מיוחד למצות את זכויותיו של חייב – בניגוד גמור לרצונו ונגד האינטרסים שלו. "כך יכול להיווצר מצב בו ייוודע למנהל המיוחד כי חייבת הנמצאת תחת פיקוחו עברה פגיעה מינית שגרמה לה לפגיעה נפשית קשה – וכתוצאה ממנה נפגע קשות גם כושר השתכרותה". לדברי עוה"ד וישנגרד במקרה שכזה, אפילו אם אותה קורבן עבירה תתנגד לפתיחת הליך אזרחי או פלילי נגד הפוגע (מכל סיבה שהיא) – יוכל הנאמן לפתוח הליך כזה בשמה – ולחייב אותה להופיע בבית המשפט כצד בהליך. "אותו דין לגבי אזרח מן השורה שבמהלך שירותו הצבאי חווה טראומה קשה, שערערה את נפשו. אנו נפגשים יום-יום עם חייבים שמצבם הכלכלי התדרדר קשות בגלל פוסט טראומה בה לקו, ושהם כלל אינם מוכנים לעסוק בה, ומדחיקים אותה לקרן זווית, מחשש שפתיחתה עלולה לערער עוד יותר את נפשם. בא כבוד בית המשפט העליון וקובע בדעת רוב – שניתן גם ניתן לחייב אדם שכזה לפתוח בהליך של תביעת נכות נגד משרד הביטחון, אפילו עשרות שנים לאחר האירוע (לנכות משירות אין התיישנות) ובכך להטיל את החייב אל סיוט בלתי נתפס" אומר עו"ד וישנגרד.

מעבר לכך מעביר עוה"ד וישנגרד ביקורת על בית המשפט בכך שמצא לנכון לשנות הלכה מהותית בחוק חדלות פירעון, חרף העובדה שרק לאחרונה נכנסה לתוקף הרפורמה בחוק חדלות פירעון, והחוק כולו עבר רביזיה ואושר בכנסת לאחר דיונים רבים. "עוד לא יבשה הדיו מחוק חדלות הפירעון החדש שנכנס בימים אלה לתוקף, וכבר מצא לעצמו בית המשפט את ההזדמנות לשנות את לשונו, תוך עקיפה בוטה של בית המחוקקים" טוען עו"ד וישנגרד. "מדובר באקטיביזם שיפוטי מהסוג הגרוע ביותר, ובהתעלמות גסה מכפיפותו של בית המשפט לכנסת. הרי המחוקקים נדרשו בדיוק לסוגיה זו בחוק חדלות הפירעון החדש – והחליטו שלא לשנות את הלכת ידידיה. בא בית המשפט וכופה את דעתו על המחוקק. מדובר בהתנהלות חסרת תקדים, שפוגעת ביסודות הבסיסיים של שלטון דמוקרטי" אומר עו"ד וישנגרד.