חלקם של משקי הבית במימון הרווחה עלה בין 2013 ל-2015 ואילו חלקה של המדינה ירד- כך לפי נתונים שפורסמו היום (רביעי) על ידי הלמ"ס. על פי הנתונים ירד חלקו של המימון הממשלתי בשני אחוזים, מ-60% ל-58%. במקביל עלה חלקם של משקי הבית בשיעור דומה והגיע ל-23.9%. חלקם של משקי הבית גדול במיוחד במימון שירותים עבור אזרחים ותיקים – 74% מהמימון של במוסדות ניתן על ידי משקי הבית, ו-38% מהמימון עבור שירותים בקהילה.
ההוצאה הלאומית לרווחה בשנת 2015 הסתכמה ב-152.2 מיליארד ש"ח, שהם 13.1% מהתמ"ג, עלייה של עשירית האחוז מחלקה בתמ"ג בשת 2014. הוצאה זו כוללת קצבאות, שירותים השקעות בתחום הרווחה ופנסיות. הוצאה זו נמוכה משמעותית ממוצע ה-OECD שעומדת על כ-20% מהתמ"ג. ההוצאה הלאומית לרווחה לנפש בישראל (כולל העברות למשקי בית) הגיעה לכ-18,175 שקלים.
בדומה לשנים קודמות 81% מתוך סך ההוצאה הלאומית לרווחה נותבו ישירות למשקי בית באמצעות פנסיות (לאזרחים ותיקים) וקצבאות (לאנשים עם מוגבלויות וזכאים אחרים) 19% הנותרים נותבו לייצור ואספקה של שירותי רווחה (28.9 מיליארד ש"ח).
ההוצאה ללא העברות ישירות (קצבאות ופנסיות) הסתכמה ב-28.9 מיליארד ש"ח, שהם 2.5% מהתמ"ג, עלייה של 12.4% במחירים קבועים, לעומת השנה הקודמת. אומדנים מוקדמים מעידים על התמתנות העלייה בשנים 2016 ו-2017 ל-2.8% ול-2.3%, בהתאמה.
מקורו של כ-47% מהמימון לרווחת אזרחים ותיקים (כולל פנסיות וקצבאות) במשרדי הממשלה, בהשוואה לכ-48% ב-2014
המגזר העסקי היה אחראי על אספקת כשליש (33.6%, 9.7 מיליארד ש"ח) מכלל אספקת שירותי הרווחה בישראל (ללא העברות למשקי בית). פעילותם כללה בעיקר שירותים בתחום האזרחים הוותיקים, כלומר הפעלת בתי אבות ושירותי סיעוד. אספקת שירותי הרווחה על ידי מגזר המלכ"רים הפרטיים הגיעה ל-37.7% מסך ההוצאה (10.9 מיליארד ש"ח), וחלק גדול ממנה ניתן לילדים ולנוער. במגזר הממשלה (ללא מלכ"רים ציבוריים) הסתכמה אספקת שירותי הרווחה ב-7.5 מיליארד ש"ח, שהיו כ-26% מסך ההוצאה, ועוד 2.7% סופקו על ידי מלכ"רים ציבוריים.
