ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה קבע אתמול (חמישי), בהחלטה תקדימית, כי ההסתדרות תוכל לפעול לאכיפת הזכויות של מאות עובדי רשת שיווק רוסמן על אף שאינם מאוגדים בשורותיה, זאת כיוון שהיא חתומה על ההסכם הקיבוצי הענפי ברשתות השיווק מ-2010.

לטענת ההסתדרות, מפרה החברה, המייבאת מוצרי מזון למעדניות הפונות בעיקר ליוצאי ברית המועצות, את הוראות צו ההרחבה בנושא הפרשות לקופת גמל ולקרן השתלמות, תוספת ותק, משכורת 13, צבירת ימי מחלה וחופשה ודמי הבראה.

ההסתדרות ביקשה מבית הדין כי מלבד מתן צו הצהרתי על כך שצו ההרחבה חל על עובדי החברה, תידרש החברה להעביר דיווחים מפורטים להסתדרות באשר להעברת התשלומים לעובדיה מאז מתן צו ההרחבה ועד היום. שיווק רוסמן מנגד ביקשה מבית הדין לדחות על הסף את  דרישות ההסתדרות בטענה כי אינה מהווה גורם אכיפה מוסמך וכי אין לה מעמד יציג בחברה.

השופטת  מיכל נעים-דיבנר קבעה בפסק דינה כי  ארגון עובדים רשאי לפעול במטרה לקדם אכיפת הסכם קיבוצי כללי עליו הוא חתום, כשם שהוא רשאי לעשות זאת בהסכמים קיבוציים במקומות עבודה בהם הוא יציג. עם זאת הדגישה השופטת,  כי פעולה שכזו אינה הופכת אותו לארגון יציג במקום העבודה, אלא "רק לארגון עובדים יציג רלוונטי, מכוח מעמדו הענפי, שהוא בעל אינטרס שאף הדין מבקש לקדם (קיום הוראות צו ההרחבה) ואשר יש בכוחו ובאמצעיו על מנת להוציא אל הפועל הצהרה בלתי ממומשת של המעסיק".

פסק דין תקדימי דומה נקבע בבית הדין הארצי לעבודה בפברואר 2011, על פיו תוכל ההסתדרות לתבוע מעסיקים שאינם מציבים כיסאות לעובדיהם כנדרש בחוק הישיבה במקומות העבודה שנחקק בפברואר 2007. לאחר חקיקת החוק יצאה ההסתדרות יחד עם חניכי תנועת הנוער העובד והלומד למבצע אכיפה רחב היקף, במסגרתו הוגשו תביעות כנגד 61 מקומות עבודה על הפרת החוק. מרבית העסקים הגיעו להסכמי פשרה עם ההסתדרות, שקיבלו מעמד חוקי בצו בית הדין לעבודה, אולם בית הדין האזורי לעבודה בת"א קבע כי 21 התביעות הנוספות דינן להמחק כיוון שלא מדובר בסכסוך קיבוצי. ההסתדרות עתרה לבית הדין הארצי, ונשיאו דאז השופט בדימוס סטיב אדלר פסק כי ארגון עובדים גדול החתום על הסכמים קיבוציים ענפיים זכאי לתבוע באופן קיבוצי גופים גדולים המפרים את חוק הכיסאות.