"הגיע הזמן לשנות באופן יסודי את מערכת המיסוי שלנו כך שנטיל מיסוי על ההון של העשירים ביותר ולא רק על ההכנסה" אמרה הסנטורית האמריקאית ואחת המועמדות הדמוקרטיות לנשיאות, אליזבת' וורן. הדברים נאמרו בעת הצגת הצעת החוק להטיל מס על הון בארה"ב – צעד היסטורי שאם ייושם עשוי להשפיע לטובה על רמות אי השוויון האדירות במדינה.

בחירות אמצע הכהונה לבית הנבחרים בארצות הברית (shutterstock)

הצעתה של וורן היא, מן הסתם, שנויה במחלוקת, אבל אין מי שחולק על כך שמדובר בצעד היסטורי. הכלכלן הצרפתי המפורסם תומאס פיקטי אמר על ההצעה, אותה הציע בספרו "ההון במאה ה-21", כי "מס ההון של אליזבת' וורן הוא צעד היסטורי. ארה"ב הובילה את התנועה למיסוי פרוגרסיבי והמאבק בפערים כלכליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. הצעתה של וורן תביא להשפעות עמוקות ברחבי העולם".

מזה עשורים קבוצה קטנה של משפחות גרפה כמויות עצומות של עושר שהעובדים האמריקאים ייצרו, בעוד מעמד העובדים האמריקאי הפסיד

כותבי ההצעה, הכלכלנים עמנואל סאז וגבריאל זוקמן, הם מומחים באי שוויון כלכלי ומדיניות למיגורו. מדובר בהצעה שלטענת וורן תשפיע על 0.1% המשפחות האמריקאיות העשירות ביותר בלבד. על פי ההצעה, הון בשווי גדול יותר מ-50 מיליון דולר ימוסה ב-2% בשנה, בעוד הון גדול ממיליארד דולר ימוסה ב-3%. כדי למנוע תופעת "בריחת הון" בעקבות המיסוי מציעה וורן מס של 40% על כל סכום הון מעל 50 מיליון דולר שיצא מארה"ב.

"מזה עשורים קבוצה קטנה של משפחות גרפה כמויות עצומות של עושר שהעובדים האמריקאים ייצרו, בעוד מעמד העובדים האמריקאי הפסיד. התוצאה של תהליך זה הוא אי שוויון בקנה מידה שלא נראה בשום כלכלה מתקדמת אחרת" אמרה וורן. "על פי הערכותיהם של הכלכלנים עמנואל סאז וגבריאל זוקמן מאוניברסיטת ברקלי, 0.1% העשירים ביותר הגדילו את הונם מ-7% מכלל העושר האמריקאי ב-1970 ל-20% ב-2016. זאת לעומת ירידה מ-35% ל-25% בהון של 90% העניים יותר. 130,000 המשפחות העשירות ביותר באמריקה מחזיקות באותה כמות של הון כמו 117 מיליון המשפחות העניות ביותר ביחד".

לארי גילמן, יושב עם החתולים שמארחים לו חברה על גשר המלא באנשים מחוסרי בית באטלנטה, ג'ורג'יה. (AP Photo/David Goldman)

"הגיע הזמן לשנות באופן יסודי את מערכת המיסוי שלנו כך שנטיל מיסוי על ההון של העשירים ביותר ולא רק על ההכנסה" אמרה וורן. "בכך שנבקש מ-75,000 המשפחות העשירות ביותר לשלם את חלקם, ההצעה שלי תסייע להתמודד עם תופעת ריכז ההון ובו זמנית תביא להשקעה ציבורית שמעמד הביניים שלנו זקוק לו כל כך".

מה שמיוחד בהצעתה של וורן היא העובדה שמדובר במיסוי על הון, ולא על הכנסה. מס הכנסה קיים כבר כמובן בארה"ב, ותזרים ההכנסות ממוסה בשיעור גבוה יותר ככל שרמת ההכנסה גדלה. הצעתה של וורן היא להוסיף על מס ההכנסה מס על ההון, או במילים אחרות מיסים על הכנסות שהצטברו. כך, מי שמחזיק בנכסים בשווי מעל 50 מיליון דולר, יאלץ לשלם לממשל הפדרלי 2% מאותו השווי בשנה, בין אם אותו ההון ייצר הכנסות ובין אם לא.

לטענת כותבי ההצעה, הפערים בהכנסות, על פיהם נמדדים בדרך כלל רמות אי השוויון לא משקפות את הפערים האמיתיים בין עשירים ועניים בארה"ב, כי הן לא לוקחות בחשבון את הפערים בהון המוחזק בידי העשירים והעניים. כך, מיסוי של ההון בבעלות העשירים ביותר יביא לירידה משמעותית בהיקפי אי השוויון בארה"ב, שנמצאים בשיא היסטורי.

וורן טוענת שבמידה והמס ייושם, הוא יכניס לקופות המדינה 2.75 טריליון דולר לאורך עשור, וכי הדבר יאפשר הגדלת התקציב והשקעה בפרויקטים שיסייעו למעמד הביניים הנשחק בארה"ב. אלא שוורן מתעלמת מהעובדה שמה שמונע מהממשלה האמריקאית להגדיל את ההוצאה הציבורית למול הצורך בהשקעות הוא דווקא החוקים הפיסקליים שמיועדים להגביל את הגידול בתקציב. כך, הממשל האמריקאי יכול לממן את אותם הפרויקטים הנחוצים גם ללא אותו מס. יתכן שבמסגרת הכללים הקיימים ניתן יהיה להשתמש בהכנסות מהמס כדי לממן השקעה, אך המיסוי על ההון מיועד בדרך כלל להפחתת פערים חברתיים.

כצפוי, לא כולם התרשמו כל כך מההצעה. באתר "וול סטריט ג'ורנל" התפרסמה ביום שישי כתבה בה נקראת הצעתה של וורן "בלתי חוקתית". לטענת הכותב, החוקה האמריקאית מאפשרת לממשל הפדרלי להטיל מס על הכנסות בלבד, ולא על הון, או במילים אחרות לא על הכנסות שהצטברו. הכותב מזהיר מפני תקדים שיאפשר לממשלה להגדיל את יכולתה להתערב באופן אגרסיבי בחיים של אזרחיה. "ציבור הבוחרים יכול להאמין שמס ההון של גב. וורן תפגע רק בבעלי הון עצום. אבל בהתחשב בפגיעה העצומה בהגבלות על כוחה של הממשלה, למה בעצם שיאמינו?".

אלא שבעבר מדינות דמוקרטיות רבות ניהלו מדיניות כזו. למעשה, מרבית מדינות המערב ניהלו מדיניות מיסוי כזו מאז סיום מלחמת העולם השנייה ועד לשנים האחרונות. במרבית מדינות המערב, כולל ארה"ב, יש גרסאות שונות של מס על ההון. מס הירושה מיושם בחלק ממדינות ארה"ב, ויושם בישראל משנת 1950 ועד שנת 1981. מדובר במס שמוטל לא על הכנסות מהון, אלא על סכום ההון המועבר כירושה- ובמובן זה מדובר במיסוי חד פעמי על ההון.