משרד המשפטים הודיע היום (ראשון) כי התכנית הלאומית החדשה למניעת סחר בבני אדם "יצאה לדרך", אך בדיקת 'דבר ראשון' מראה כי התכנית, שעל כתיבתה הוחלט עוד בדצמבר 2014, הנה הצהרתית בלבד בשלב זה. לפני שבועיים הובאה התכנית הלאומית החדשה למאבק בסחר בבני אדם לידי הממשלה. הממשלה הטילה על וועדת מנכ"לי המשרדים לנושא סחר בבני אדם לגבש תכנית ליישום התכנית. מדוע תכנית לאומית שנכתבה זה מכבר זקוקה להמלצה על "דרכי פעולה ליישום התכנית"? בין היתר, משום שכרגע התכנית אינה כוללת עלות תקציבית ודרישה להגדלת תקנים במשרדי הממשלה שידרשו לקחת חלק בהפעלתה.

כעת על וועדת המנכ"לים לגבש דרכי יישום עבור התכנית. על מנת להבין מה משמעות הדבר, פנינו לסעיף התקציב בהחלטה אותה אישרה הממשלה. כל החלטה אותה מאשרת הממשלה כוללת סעיף המפרט את העלות התקציבית של אותה החלטה. בהחלטה שלפנינו, מתחת לסעיף התקציב נכתב כי "משמעות ההחלטה היא להטיל על ועדת המנכ"לים להמליץ על דרכי פעולה ליישום תכנית למאבק בסחר בבני אדם והעבדות המודרנית, ועל כן לא קיימת עלות תקציבית להחלטה זו. בהתאם להצעת ההחלטה לצורך יישום התכנית הרב-שנתית, נדרשת החלטת ממשלה נוספת המאשרת את תכנית היישום לרבות דרכי מימון התכנית הרב-שנתית מתקציבי המשרדים שההחלטה מצויה בתחום פעולתם".

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה, 9 דצמבר 2018 (צילום: מארק ישראל סלם / פלאש 90).

אם כן, התכנית הלאומית נכתבה והועברה לאחרונה לוועדת המנכ"לים שתתרגם אותה לעלות תקציבית עבור כל משרד ממשלתי. בהמשך, יידרש כי תקציבה יאושר שוב על ידי הממשלה, ורק אז תוכל התכנית לקבל את התקציב הנדרש להפעלתה. או במילים פשוטות יותר: עבודה רבה עוד צפויה עד שהתכנית תצא לפועל.

התכנית הלאומית הקודמת למאבק בסחר בבני אדם אושרה על ידי הממשלה בשנת 2007. בחוות הדעת המשפטית שצורפה לתכנית טרם הגשתה לממשלה, צוין כי "הניסיון הבין-לאומי מלמד שיש לעדכן תכניות לאומיות פעם בחמש שנים לכל הפחות, במטרה להתאים את התמודדות הממשלה עם תופעת הפשיעה החמורה של סחר בבני אדם ועבדות מודרנית". למרות הבנה זו, שתי התכניות המאושרות כיום הן עדיין אותן תכניות משנת 2007.

מבדיקת 'דבר ראשון' עולה כי בדצמבר 2014, הסמיכה אותה ועדת מנכ"לים את היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, לנסח תכנית לאומית חדשה לנושא. בתכנית לא מתואר מה קרה בין דצמבר 2014 ועד ינואר 2019, וכיצד נראתה העבודה על התכנית במהלך ארבע השנים האלה. תיאור העבודה מעביר אותנו מ-2014 היישר לשנה האחרונה, שם נכתב כי "במהלך השנה האחרונה יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם ריכזה מאמץ בין משרדי וחוץ ממשלתי לגיבוש המתווה החדש של התכנית הלאומית והיעדים העיקריים שצריך לכלול בה".

כאמור, התכנית הנוכחית שהגיעה לפני שבועיים לממשלה, מחכה עדיין לדרכי יישום ותקצוב בידי וועדת המנכ"לים. בשונה מהתכניות שאושרו בשנת 2007, התכנית הנוכחית תכלול בתוכה את כל סוגי הסחר בבני אדם – לא רק סחר למטרות זנות, לעבדות, ולעבודות כפייה, אלה גם סחר לנטילת איברים, סחר למטרת הולדת ילד ונטילתו, סחר לביצוע עבירה, ועוד.

במשרד המשפטים מסבירים כי התכנית מקודמת כיום על רקע עלייה במספר קורבנות הסחר המובאים לישראל.

בעקבות העלייה במספר קורבנות הסחר המובאים לישראל בשנים האחרונות כ'תיירים', ובעקבות הסכמי פטור מאשרות תייר שנחתמו בשנים האחרונות מול מדינות שונות, אחד מיעדיה המרכזיים של התכנית הוא זיהוי ומתן מענים לדפוסים חדשים של סחר בבני אדם.

זאת, היות ובשנים האחרונות נראתה התפתחות של דפוסים חדשים של סחר, ועולה הצורך לפעול לזיהויים ולבניית מענים מותאמים והולמים. כדוגמה, מציינים במשרד המשפטים את תופעת החרשים-האילמים המובאים לעבוד בקבצנות, או את ריבוי כניסותיהן של נשים לתקופת השהייה המותרת כתיירות לשם ניצול בזנות. תופעה רחבה נוספת שאופיינה בשנים האחרונות היא תופעה המכונה 'הפליטים המדומים', תופעה מאורגנת שצמחה על רקע הסכמי הפטור מאשרות ממספר מדינות ברית המועצות לשעבר, במסגרתה מובאים מידי שנה אלפי 'תיירים' ממדינות אלו במטרה לעבוד בישראל, ובסיוע מאורגן מהארץ מגישים בקשות למעמד פליט ומקבלים רישיון זמני עד להחלטה בעניינם. על פי נתוני רשות האוכלוסין, בשנת 2017 הגישו למעלה מ-7,000 אזרחים אוקראינים בקשות למקלט בישראל, זאת לעומת 51 בקשות בשנת 2014. בנוסף הוגשו כ-1,500 בקשות למקלט על ידי אזרחים גיאורגים, לעומת 27 בקשות בשנת 2014.

אכיפה, הגנה על קורבנות, מניעה ושיתופי פעולה

התכנית הנוכחית תאושר לחמש השנים הקרובות – 2024-2019, והיא גובשה על ידי עו"ד דינה דומיניץ, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים. התכנית תחליף את התכנית למאבק בסחר בבני אדם שפעלה בישראל מאז שנת 2007. התכנית, שבכתיבתה השתתפו תשעה משרדי ממשלה, כוללת המלצות לפעולה בארבעה מישורים מרכזיים: אכיפה, הגנה על קורבנות, מניעה ושיתופי פעולה.

בתחום אכיפת הסחר בתכנית, נקבע כי יש להגביר את השימוש בכלי אכיפה חלופיים לדין הפלילי, בהם כלים מנהליים, אזרחיים וכלכליים. כך, הוחלט כי בנוסף להליך הפלילי הכבד והקשה מבחינת נטל הראייה, יש להמשיך לשלב אכיפה בכלים חלופיים כמו חילוט והלבנת הון, כלים של מיסוי, כלים של סייבר ואינטרנט, כלים מנהליים כמו צו לסגירת מקום המשמש כבית בושת, כלים אזרחיים מתחום רישוי העסקים והתכנון והבניה, ועוד. זאת, לצד שיפור ההתמודדות עם זירת הסייבר ופיתוח מענים טכנולוגיים לשיפור האכיפה, לאור השפעת התפתחויות הטכנולוגיה על מאפייני התופעה.

אנשים עוברים במעבר טיסות נכנסות בנתב"ג. ארכיון (נתי שוחט/פלאש90)

בתחום ההגנה על קורבנות יפותחו מענים מתאימים תוך התמקדות באוכלוסיות פגיעות, לרבות אנשים עם מוגבלות, נשים וקטינים. בתחום המניעה סוכם על יצירת מענים הולמים לתופעות סחר חדשות, לצד העברת הכשרות לזיהוי וטיפול בקורבנות סחר בבני אדם והעלאת מודעות בציבור הרחב לעידוד הדיווח על תופעות אלו. בנוסף סוכם על קידום שיתופי פעולה עם המגזר העסקי לרבות בתחום התיירות, ועם השלטון המקומי, והודגשה המחויבות להמשך שיתוף הפעולה עם ארגוני החברה האזרחית.

על פי נתוני המשטרה, בשנת 2018 הוכרו בישראל 59 קורבנות סחר בבני אדם – 41 נשים ו-18 גברים. ביניהם, 26 קורבנות לסחר בבני אדם שהגיעו לישראל מסיני. 33 מקורבנות הסחר אף הסכימו להעיד בתיקי חקירה נגד העבריינים שסחרו בהן. ביחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים מציינים כי בשנה האחרונה נרשמה עלייה משמעותית בחשיפת פרשיות גדולות בתחום הדפוס החדש של תיירות זנות בכל המחוזות, ועשרות נשים אותרו במסגרת פרשיות אלה והוכרו כקרבנות סחר.

בנוסף, לראשונה מאז שנת 2010 אותרו קרבנות סחר חדשים שהגיעו לעבודה בישראל כדין בתחומי החקלאות, הבניין והסיעוד, והוכרו כקורבנות סחר לעבדות, החזקה בתנאי עבדות ועבודות כפייה. כמו כן, במהלך השנה החולפת הגישה יחידת הסייבר בפרקליטות 17 בקשות לבית המשפט בהן התבקש בית המשפט להורות על הגבלת גישה לאתרי אינטרנט המפרסמים שירותי זנות או על הסרתם.

התכנית גובשה לאחר תהליך ארוך של מיפוי הצרכים והפערים העדכניים, בשיתוף עם גורמי אכיפה וטיפול במשרדים השונים, הלשכות המשפטיות במשרדים, ארגוני החברה האזרחית הפועלים בתחום, ולמידה במישור הבינלאומי.

בעקבות הודעת משרד המשפטים בנושא 'התכנית הלאומית הרב-שנתית למאבק בסחר בבני אדם יוצאת לדרך' מסרה עו"ד ניצן כהנא, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות: "ברכות לממשלה שהשכילה להבין שהחלטתה על פטור מוויזות ממדינות מזרח אירופה, הובילה לחזרת הסחר בנשים לזנות לישראל. במשך שנים התהדרה המדינה בהצלחתה במיגור הסחר, ובזמן שהיינו שרויים בנוסטלגיה, עברו אלפי קרבנות סחר תופת בישראל, תחת עיניהן העצומות של הרשויות. אנו מברכות על אישור התכנית, אך נזכיר שהוצאתה לפועל תלויה בתקציב שיאושר רק עם סיום עבודתה של וועדת מנכ"לים שהוקמה לצורך כך. נמשיך לעקוב ולדרוש שינוי משמעותי בהקדם".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "הכנת התכנית הלאומית למאבק בסחר בבני אדם הצריכה תהליך עבודה מורכב, שעירב את כלל גורמי המקצוע והמשפטנים בממשלה לצד שיתוף הארגונים השונים, התייעצויות עם מדינות אחרות ועם גופים בין לאומיים וסבבי הערות של כל הגורמים. כעת הממשלה החליטה להורות על הגשת תכנית ליישום שתהיה תכנית תקציבית. יתרה מכך, בניגוד לנאמר בכתבה, מספר יעדים שנמצאים בתכנית כבר מיושמים, בהם החוק להפללת לקוחות הזנות ותיקון חקיקה בתחום המשפטי המאפשר לגבות עדות מוקדמת מקורבן סחר בבני אדם בפני דן יחיד באופן מהיר ועוד לפני שקורבן העבירה חוזרת למדינת המוצא".