מאיר אריאל, מנכ"ל ומייסד של חברת בזלת, מהחברות המובילות בישראל בייצור קנאביס רפואי, שמח כמו רבים אחרים עם פרסום החלטת הממשלה להתיר קנאביס לייצוא. סה"כ אריאל מתהדר בכושר ייצור של טון קנאביס רפואי ליום בשלושת המפעלים של החברה שלטענתו הם המתקדמים בישראל. לעומת מתחריו, החברה של אריאל לא נסחרת בבורסה והיא שייכת לו ולעוד שני שותפים. היא הוקמה כשהענף היה עוד בחיתוליו לפני שמונה שנים היום הם מעסיקים כמאה אנשים בשלושה מפעלים באור עקיבא. למרות יכולת הייצור הגבוהה שהם מחזיקים בה, אריאל ושותפיו מעדיפים להימנע מפרסום בתקשורת.
"בזלת היא חברת הקנאביס הגדולה בישראל ביכולת הייצוא שלה. אנחנו לא מגדלים קנאביס אלא קולטים מהמגדלים את התפרחת הרטובה ומעבדים אותה לכל תצורות השימוש הקיימות. זה מפעל פארמה לכל דבר ועניין. נכון להיום אנחנו מחזיקים את המפעל הגדול בעולם עם כושר ייצור של טון חומר ביום".
אריאל החליט להקים את בזלת או בשמה הקודם 'גרניט', אחרי שניהל חברה לאבטחה מתקדמת הוא שימש בעבר כמג"ד בגולני ואל עולם הפארמה נכנס כשניהל את אבטחת את חלוקת הקנאביס הרפואי. "פעם את הקנאביס הרפואי חילקו באברבנל. אנחנו רצינו לדאוג שזה יגיע לבתים של המטופלים. בשלב מסוים הייתה למדינה מחשבה שאת החלוקה יבצעו בתחנות המשטרה. כחברת אבטחה פיתחנו את השיטה להעביר את הקנאביס למטופלים באופן מאובטח. אח"כ עברנו לתחום ההדרכה ולימדנו 40,000 מטופלים איך לצרוך את החומר בצורה נכונה. ב-2013 החלטנו לעבור לתחום המדעי ולייצור והקמנו את המפעל הראשון ועד היום רשמנו 26 פטנטים".
מה המשמעות הכספית של טון ביום?
"אנחנו מדברים על תוצר של למעלה מעשרה מליון שקל ביום, ואני צנוע במספרים."
אז אתם בעצם חוגגים
"אני חייב להגיד שתעשיית ההודעות לבורסה שהתפתחה פה בתקופה האחרונה יש פה תעשייה של שני מיליארד שקל באוויר. אבל יש לדוגמה חברה שמייצרת סחורה בשווי של שישה מליון שקלים בשנה ונסחרת היום בבורסה ב 756 מיליון שקל. זו בועה שלא קשורה למציאות. בסוף הבועה הזו תתפוצץ. כולם עסוקים בלמכור חלומות ולשלוח הודעות. בסוף השנה אנחנו נראה מי נשאר לייצר ומי באמת מייצא".
אריאל רומז לחברות כמו אינטרקיור, שעלתה לכותרות לפני שלושה חודשים כשמינתה את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק כיו"ר הדירקטוריון של החברה ומנייתה זינקה באופן מטאורי. "זו חברת גידול. חשוב להבדיל בין המפעל שמייצר את המוצר הסופי לבין המגדלים. הם חלק חשוב בתעשייה אבל אם תשאל היום מי מגדל את התפוזים של פרי גת אף אחד לא יודע להגיד. יש פה הבדל משמעותי. יש פה רעש גדול, זה בסדר אבל אין מאחוריו הרבה. מספרים סיפורים למשקיעים. הגדולים יודעים לקרוא את המפה אבל המשקיעים הקטנים נכנסים בלי להבין והם יפלו בסוף".
בזלת של אריאל היא אחת משלוש החברות היחידות בישראל שמחזיקות מפעלים לעיבוד קנאביס רפואי. הרבה חברות אחרות בתחום נמצאות במקומות אחרים בשרשרת הייצור כמו במחקר רפואי או בגידול צמחי הקנאביס.
"אנחנו עד היום חילקנו לבתים של מטופלים מליון יחידות". מתגאה אריאל. "10,000 מטופלים בכל חודש מקבלים את המוצרים שלנו תכפיל בשמונה שנים. יש לנו שלוש מעבדו עם 1,200 חדרים נקיים. אם רוצים לעשות השוואה לטבע בכפר סבא יש 800 מטר של חדרים נקיים. אנחנו מדברים על מפעל פארמה פר אקסלנס, עם מעבדות, רוקחים, מחקרים ופטנטים".
אז מה באמת ההבדל בין חברות כמו אינטרקיור שמגדלות לבין בזלת שמעבדת את החומר למוצר הסופי?
"נכון להיום, הרגולציה הישנה קושרת בין המגדל למטופלים. הרישיון של המטופל יוצא בצמוד לחוות הגידול. המציאות הרגולטורית שאנחנו נכנסים אליה עוד שלושה חודשים תנתק בין המטופל למגדל. ואז המקום של חברות הפארמה יהפוך להיות הרבה יותר מרכזי בשרשרת".
אתה בעצם טוען שהחגיגה שיש היום עם ההחלטה לא תואמת את המציאות?
"ההחלטה שהתקבלה היום היא חשובה מאוד. בא נדבר במספרים. אירופה יודעת לקבל סחורה בהיקף של 2 מיליארד שקל בחודש. המתמטיקה היא פשוטה. באירופה יש 700 מיליון אנשים. כ 2.5% מהאוכלוסייה נזקקים לקנאביס רפואי. זה 12 מיליון איש. מנה ממוצעת של 30 גרם בחודש עולה 25 יורו. בסוף זה מסתכם בכ 2.5 מיליארד יורו בחודש".
וישראל היא היחידה שיכולה לשווק קנאביס רפואי לאירופה?
"בישראל יש היום יכולת ייצור. אנחנו מקדימים היום את כל העולם בעיקר בגלל הרגולציה הקשה".
מה זאת אומרת? הרגולציה הקשה היא זו שעוזרת לשוק?
"לזכותה של המדינה יאמר, הרגולציה הנוקשה שייצרו פה היא זו שמאפשרת לנו להגיע לשוק האירופאי. באירופה לא מתחברים לרגולציה האמריקאית שבה כל אחד יכול לגדל ולמכור או לרגולציה הקנדית שמקדמת מכירת פרחים. ישראל החליטה שאת המוצר מוכרים בבית המרקחת. למטופל הוא יגיע כמוצר סופי רפואי. האירופאים הם שמרנים ונוח להם לקבל רגולציה קשה. התקינה שהרגולציה הישראלית דרשה מאיתנו היא תקינה אירופאית. זו רגולציה רפואית. זה יתרון חשוב. בסופו של דבר אנחנו נייצא להם מוצר סופי ומוצר סופי גם שווה הרבה יותר כסף מחומר גלם".
אריאל סוחב על גבו צלקות מאבקים שונים וארוכים ברגולציה על ייצור הקנאביס, אבל חשוב לו גם לחלק שבחים לרגולטר המרכזי שאחראי לדבריו על ההתפתחות הנכונה של הענף בישראל. "יובל לנדשפט, ראש היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, מגיע לו כבוד שחורג הרבה מעבר לתפקידו כפקיד. לאורך השנים רבנו לא מעט. הוא קיבל ממני 15 תלונות במבקר המדינה. אבל למרות הכל הוא התנהל בצורה מקצועית מאוד. רכבתי עליו בחקירות כלכליות אבל הוא פעל תמיד באופן מקצועי ובלי אגו. ההחלטה שהתקבלה היום וההצלחה של הענף היא בהחלט בזכותו".
לישראל אין מתחרות שינסו גם כן לתפוס את השוק האירופאי?
"לא ממש. לישראל יש שני יתרונות מובהקים. השמש שהקנאביס צריך ואין לאירופאים והטכנולוגיה המפותחת שיש לישראל. עם איכות הגידול הקולומביאני קשה להתחרות. האקלים שם טוב יותר לצמח. אבל האירופאים לא יהיו מוכנים לקנות קנאביס מקולומביה. כשסיפור הייצוא התחיל להתגלגל, מדינת ישראל הבינה שהיא לא יכולה להיות יצואנית נשק וקנאביס. לכן משכו את כל הסיפור של הקנאביס הרפואי לכיוון הפארמה. מוצר של בית מרקחת. לכן החשיבות של מפעלי ה-GMP (תקינות של ייצור בתנאים נאותים ע.כ.) ולכן חברות הגידול הן חלק פחות משמעותי בשרשרת".
לאן זה עוד יכול להתפתח? נראה פה תעשיה של מוצרי קנאביס נוספים?
מדינת ישראל לא תתחרה בתחום ה'האמפ' (תעשיה של מוצרים מצמח הקנביס שאין בהם חומרים פעילים) את זה יש בסין באוסטרליה בצ'כיה בכמויות אדירות. ההתמחות שלנו היא בחומרים הפעילים ה THC שזה החומר הפעיל וה-CDB שזה החומר האנטי בקטריאלי. הקורלציה בין שניהם היא המקצוענות של מדינת ישראל. ככה שההתפתחות של התעשייה הזו בישראל תהיה להתוויות רפואיות חדשות ושונות. אנחנו לדוגמה עובדים על מוצר שיסייע בכאבי מחזור של נשים.
"אנחנו יודעים להוכיח היום איך הקנאביס מקל על התופעה. התוויות לפוריות גברים, מוצרים רפואיים שמתאימים לילדים. יש בצמח הזה 126 חומרים פעילים ולכן הוא יוכל לתת תשובה לקשת רחבה של מחלות".
מתי בעצם נראה את המשלוח הראשון יוצא לאירופה?
"אנחנו מחכים למדינה שתהיה מוכנה עם כל מה שצריך. אנחנו נמצאים צעד אחד לפניה ומוכנים גם ביכולת ייצור ותקינה וגם ביכולת לשווק למדינות היעד. אם הכל יתנהל כשורה עד סוף 2019 נראה כבר יצוא.
