בעקבות תלונות שהגיעו לרבנות – משרד הבריאות חזר בו מתמיכה באחת משתי האופציות שהציע בעבר באשר לאפשרות הכנסת חמץ לבתי חולים בפסח. רגע לפני קיום הדיון בבג"ץ נסוג במשרד מהצעתו לקיים מתחמי חמץ. לגבי האופציה הנוספת, בעבר הגדיר אותה משרד הבריאות כ"בלתי ישימה".

בית חולים. למצולמת אין קשר לכתבה (צילום: יונתן זינדל /פלאש 90)

בית המשפט העליון היה צפוי לדון מחר (שלישי) בעתירות שהגישו הארגונים החברתיים 'עדאלה' ו'הפורום החילוני', יחד עם שורת חברי כנסת ממרצ ומהעבודה, כנגד מניעת הכנסת חמץ לבתי חולים בחג הפסח. אולם, משרד הבריאות והרבנות הראשית, המשיבים הראשיים בעתירה, הגישו עמדה מעודכנת לבג"ץ, בה הם נסוגים מהצעת הפשרה אותה הגישו בעבר לעתירה.

בהודעה המעודכנת נכתב כי הרבנות אינה עומדת עוד מאחורי החלופה הראשונה אותה הציעה לעתירה – ייחוד מתחמים בשטחי בתי החולים, אשר אליהם תותר הכנסת מוצרי חמץ למעוניינים בכך במהלך חג הפסח, ואשר אליהם לא יוכנסו כלי אוכל של בית החולים.

השינוי בעמדת הרבנות הגיע בעקבות מכתב אותו שיגר היועץ המשפטי של הרבנות למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי. במכתב מתואר כיצד בעקבות הצעת החלופה המתירה מתחמים ייחודיים לחמץ, התקבלו ברבנות פניות רבות מטעם גורמים שונים, שהתלוננו על ההסכמה שנתנה הרבנות הראשית לישראל לחלופה זו. עוד מתואר כיצד בעקבות פניות אלה נבחנה הסוגיה מחדש, עד אשר הרבנות הודיעה כי היא חוזרת בה מהסכמתה לחלופת מתחמי החמץ.

לאחר שנודע על השינוי בעמדת הרבנות, התקבלה עמדת משרד הבריאות, לפיה, משרד הבריאות מושך את ידיו מהצעה ולא מוצא לנכון להמשיך לבחון את החלופה האמורה.

בעקבות כך, ביקשו משרד הבריאות והרבנות הראשית, את דחיית הדיון שהיה מתוכנן להתקיים מחר בבג"ץ לתקופה של כחודש. דחייה זו "נועדה לאפשר בחינת האמור במכתב הרבנות על-ידי כלל הגורמים המעורבים, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה".

בעקבות ההודעה ובקשת הדחייה מטעם משרד הבריאות והרבנות הראשית, קיבל בג"ץ את הדחייה, אך ביקר בחריפות את שינוי הדברים המהיר. "מהודעת המשיבים עולה כי חל בדקה ה-90 – ושמא אף מעבר לכך – שינוי מהותי בעמדתם", כתב היום שופט העליון הנדל. "בנסיבות אלה, דומה כי אין מנוס מביטול הדיון הקבוע למחר בעתירות שבכותרת, על מנת לאפשר למשיבים לגבש עמדה מחודשת, ולקיים דיון ענייני".

עוד רמז השופט הנדל כי ייתכן ולשני הגופים יפסקו הוצאות על אופן התנהלותם בתיק, כאשר כתב כי משרד הבריאות והרבנות "ינמקו, בתוך יומיים, מדוע לא יוטלו עליהם הוצאות לזכות העותרים".

עד עתה, הציעו משרד הבריאות והרבנות שתי חלופות עבור המצב הקיים בבתי החולים. הראשונה הינה הקמת מתחמים ייחודים בהם ניתן יהיה לאכול חמץ, אותה חלופה ממנה חזרו היום. החלופה השנייה שנבחנה, היא כי בתי החולים ישתמשו בכלים חד-פעמיים, לצורך הגשת המזון בבית החולים במהלך ימות חג הפסח. באופן זה, ניתן יהיה להכניס מזון חמץ לשטח בית החולים, ללא חשש כי דבר חמץ יתערבב בכלי האוכל של בתי החולים ויפגע בכך בכשרות מטבחי בתי החולים.

בעמדת הקודמת שהוגשה לבג"ץ ציין משרד הבריאות כי החלופה הראשונה, הקמת מתחמים ייעודיים לחמץ, הינה "המתאימה יותר מבין השתיים". עוד נכתב כי "לאחר בחינה ראשונית של החלופה השנייה עמדת משרד הבריאות היא, כי חלופה זו אינה ישימה. זאת לאור קשיים יישומיים משמעותיים ביותר, וביניהם: קושי ביצירת הפרדה הרמטית בין כלי ההגשה של בית החולים, שהם רב פעמיים וכשרים, לבין הכלים החד- פעמיים; עלויות גבוהות כתוצאה משימוש מוגבר בכלים חד פעמיים בטוחים לשימוש, ובכלל זה שימוש במגשים חד-פעמיים; ופגיעה משמעותית באיכות הסביבה כתוצאה מהגברת השימוש בכלים חד-פעמיים".

עוד ציינו אז משרד הבריאות והרבנות כי "חלופה אשר תשמר איסור על הכנסת חמץ למרבית שטחי בתי החולים – היא חלופה הולמת את הצביון המתאים למוסדות ציבוריים בישראל, במהלך חג הפסח. לאור זאת, נמצאה החלופה הראשונה עדיפה ולמעשה היחידה הנראית סבירה כסבירה על-ידי המשיבים".

את שתי העתירות בנושא הגישו לבג"ץ ארגון 'עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל', וארגון 'הפורום החילוני', יחד עם חברות הכנסת תמר זנדברג, מיכל רוזין, ומוסי רז (מרצ), ח"כ קסניה סבטלובה (העבודה), ואחרים. בעתירת עדאלה, נטען כי איסור הכנסת חמץ לבתי החולים פוגע בזכויותיהם של אזרחים ערבים אשר נדרשים בנסיבות שונות לשהות בבתי חולים במהלך חג הפסח. בעתירת הפורום החילוני נטען כי האיסור פוגע בחופש הדת לו זכאי כל אזרח, ובצביונה הדמוקרטי של ישראל.

בתגובה להודעה כי הרבנות חזרה בה מההצעה להקים בבתי החולים מתחמי חמץ נפרדים, עו"ד סאוסן זהר מהמרכז המשפטי עדאלה אמרה כי "אין כל בשורה בביטול ההצעה למתחמי חמץ שמבזה את החולים, שכן נראה שמוסדות המדינה נסוגים לעמדה קיצונית עוד יותר ששוב אינה מתחשבת בפגיעה בזכויותיהם של הערבים. הדבר מלמד על טיב הדיון עם סמכות כוחנית שכופה את דרכה מתוך תפיסת עליונות שמקבלת חיזוק מן הרוח של חוק הלאום".