יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס פיזר אתמול (שלישי) את הממשלה בראשותו של ראמי חמדאללה, המכהן כראש ממשלה מאז שנת 2013. פיזור הממשלה הגיע כתגובה להפגנות ההמוניות בחודשים האחרונים נגד חוק הביטוח הלאומי, אותו מנסה הממשלה ליישם מזה שנתיים.

עבאס הקפיא כבר ביום שני בערב את יישום החוק, שאמור היה כבר להיכנס לתוקף, אבל נתקל בהתנגדות רחבה. "הדיאלוג בין הצדדים הרלוונטיים בנושא זה ממשיך במטרה להגיע לקונסזוס על התנאים ותאריך יישום החוק", נמסר בהצהרה של עבאס בעקבות ההקפאה. כך, הודיעה הרשות הפלסטינית כי תשאף להקים ממשלה שתצליח להביא לפשרה בנוסח החוק, כך שיוכל להיכנס לתוקף בהקדם האפשרי. גם השתתפותן של חברות פלסטיניות המעסיקות מעל 200 עובדים, וחוייבו כבר להצטרף לביטוח הלאומי יקפיאו את ההעברות אליו.

פלסטינים מתגודדים בכיכר אל-מנרה למחאה נגד חוק הביטוח הלאומי החדש (Photo by Issam Rimawi/Anadolu Agency/Getty Images IL)

הניסיון של הממשלה ברשות הפלסטינית לייסד ביטוח לאומי פלסטיני במגזר הפרטי, נוגע בחלק גדול מהמתחים החברתיים הקיימים היום בגדה המערבית, ומעלה שאלות מורכבות על צדק חברתי בחברה הפלסטינית. מצד אחד, כיום אין מערכת ביטוח סוציאלי פלסטינית, ולמעשה העובדים הפלסטיניים תלויים לחלוטין ביכולתם לעבוד כדי להתקיים. עם זאת, החוק הצליח בחודשים האחרונים להביא להתנגדות מצד חלקים גדולים מאד בקרב המעסיקים והעובדים בגדה המערבית. בחודש שעבר התקיימה אחת ההפגנות הגדולות ביותר בהיסטוריה הפלסטינית ברמאללה, שקראה לבטל את החוק ולהדיח את הממשלה.

סכנת האבטלה – ואחוז ההפרשות הגבוה

למעשה, החוק מייסד בפעם הראשונה ביטוח סוציאלי השטחי הרשות הפלסטינית. עד היום, תושבי הרשות לא היו מבוטחים כלל, ולא התקיימה מערכת פנסיות או קצבאות כלשהן. נכון לשנת 2016 עמדה האבטלה בגדה המערבית על כ-26%, וללא קצבאות ופנסיה, האבטלה מהווה סכנה של ממש.

בשנה שעברה הצליחה ממשלת הרשות הפלסטינית להעביר חוק המחיל חובת הפרשה רק על עובדי המגזר הציבורי. והנסיון הנוכחי מרחיב את החוק, כך שיכלול את כלל העובדים במשק. על פי נוסח החוק המקורי, העובדים הפלסטיניים נדרשו להפריש 7.5% משכרם, אבל התנגדותם של ארגוני העובדים הובילה להורדת גובה ההפרשה ל-7%. המעסיקים לעומת זאת יחוייבו לחסוך עבור ביטוח סוציאלי לעובדיהם, סכום השווה ל-9% ממשכורתם.

העובדים – לא סומכים על הרשות

את התנגדותם של המעסיקים אפשר להבין בקלות. התנגדותם של העובדים, לעומת זאת, קשורה בחוסר האמון העמוק שהם חשים כלפי הרשות הפלסטינית, שנתפסת כמושחתת ובלתי יציבה.

"אם משהו יקרה (לרשות הפלסטינית), אף אחד לא יציל אותנו, האנשים הפשוטים. אף אחד לא יגבה את החוב של הרשות אלינו אם יקרה משהו" אמר פאדי ארורי, מפגין שהשתתף בהפגנות, לרשת אלג'זירה. לתושבי הגדה המערבית פשוט אין אמון בכך שהכסף אותו ידרשו להשקיע במערכת סוציאלית יגיע אליהם בסופו של דבר בשעת צורך. פלסטינים רבים כלל לא משלמים מיסים לרשות הפלסטינית, מתוך חוסר אמון וניכור מהמערכת הפוליטית בגדה, ומאמינים שהפרשת כספים מתוך המשכורת המצומצמת גם ככה תהיה מיותרת מבחינתם.

פלסטינים מתגודדים בכיכר אל-מנרה למחאה נגד חוק הביטוח הלאומי החדש (Photo by Issam Rimawi/Anadolu Agency/Getty Images IL)

מספר ארגוני עובדים פלסטיניים יצאו גם הם בפומבי נגד החוק, בטענה שמדובר ברמת הפרשה גבוהה מתוך שכר העובדים. לעומת ישראל, בה עובדים ברמת השכר הממוצעת בגדה נדרשים להפריש 3.5% משכרם לטובת הביטוח. מרבית הפלסטינים הם שכירים, וכחמישית מהם מרוויחים מתחת לאלף ₪ בחודש, כך שמדובר בצמצום משמעותי מהכנסתם בפועל.

"שכר המינימום בשטחים הפלסטיניים הוא 1,450 שקל בחודש. אנשים שעובדים ברמת השכר הזאת בקושי יכולים לעמוד בהוצאות, בטח שלא בתשלום לביטוח לאומי", אמר מוחמד זע'יר, אחד הדוברים של ההפגנות לעיתון הערבי "מידל איסט איי".