עבור אזרחי ישראל, יום הבחירות המתקרב הוא יום חג. עבור נבחרי הציבור – זהו יום הדין. הקלפי היא עדיין הכלי הטוב ביותר לעודד את הפוליטיקאים לעבוד למען האזרחים ולא לטובת אינטרסים אחרים. פוליטיקאים מושחתים וכושלים כמו פוטין ברוסיה, ארדואן בטורקיה, מדורו בוונצואלה ואחרים נשארים בתפקיד רק על-ידי דיכוי אכזרי של כל אופוזיציה מבית.

עם זאת, הבחירות הכלליות רחוקות מלהיות מנגנון מושלם להבטחת עתידנו.

ראשית, פוליטיקאים ויועצים מיומנים מסיטים את הדיון הציבורי מהעיקר, תוך שימוש ב״ספינים״ והסחות דעת יצירתיות וממומנות היטב. הפוליטיקאים גוררים את הבוחרים לעסוק ברכילות כמו ״כמה זמן גנץ ישתוק?״ או ״מי יהיה מספר שתיים של יאיר לפיד?״, או לנושאים שהציבור ממילא לא יכול להכריע בקלפי, כמו ״האם נתניהו עבר על החוק?״. כך נמנע הדיון מנושאים שמשפיעים עלינו בשגרה, כמו מצב מערכת הבריאות והחינוך, התחבורה הציבורית והפקקים בכבישים או יוקר המחייה.

אסונות טבע כתוצאה מההתחממות הגלובאלית (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).

שנית, משום שאנו בוחרים בערך כל ארבע שנים, קל לנו להדחיק את הנושאים הכי גורליים לעתיד שלנו. החודש, לדוגמה, התפרסם שטמפרטורת המים באוקיינוסים עולה ב-40% יותר מהר ממה שהאו״ם העריך שיהיה לפני חמש שנים. מי הים לוכדים את רוב החום שמצטבר כתוצאה מפליטת גזי חממה והטמפרטורות שמזנקות למעלה כבר משמידות הרבה מערכות חיים בים (אלמוגים, דגים, צמחיה חיונית בהיקפים אדירים).

דוגמה נוספת: דו״ח של חברת הייעוץ מקינזי קובע שעד השנה 2030 יעלמו 800 מיליון משרות משוק העבודה העולמי בעקבות מגמת האוטומטיזציה. לא ברור מה יוצע לכל אותם מיליוני נהגים, עובדות טלמרקטינג, יועצות מס ועובדי מתפרות שיהפכו להיות ״בלתי-נחוצים״, כפי שמכנה אותם ההיסטוריון יובל נח הררי.

זרוע רובוטית במחסן אריזה (Shutterstock)

אלו רק שתי דוגמאות למגמות שמחייבות פעולה מצד הממשלה, לצד שיתוף פעולה בינלאומי הדוק. מסתבר שהסכנה האמיתית לעתיד שלנו היא לא מה שאנחנו עושים אחד לשני, אלא מה שאנחנו עושים לעולם שלנו.

למה לעשות היום את מה שאפשר לדחות לעוד ארבע שנים

הבעיה היא שאת העיסוק בנושאים המורכבים האלה – קל לנו לדחות. גם אם לא נטפל בהתחממות הגלובלית ושינויי האקלים בשנים הקרובות, העולם לא יחרב. גם אם נדחה את הטיפול בהחלפה של עובדים בשר ודם ברובוטים ומחשבים, שוק העבודה לא יקרוס מיד. ברמה המקומית, גם אם לא נכריע בין היפרדות מהשטחים לבין סיפוח שלהם ושל מיליוני תושביהם הפלסטינים, כנראה שצה״ל וכוחות הביטחון שלנו ידעו לסחוב עוד כמה שנים בלי שיפרצו אינתיפאדה קשה או מלחמה כוללת.

לפי פרופ׳ דן אריאלי, אם היינו בוחרים בקלפי את המדיניות למאה השנים הבאות ולא לארבע השנים הקרובות – כנראה שהדיון הציבורי בסוגיות האלו היה הרבה יותר רציני.

לדרוש תשובות לשאלות הגדולות של חיינו

הפריימריז שנערכים במפלגות הליכוד והעבודה הם הזדמנות להציף את הנושאים האלה ולדחוק בפוליטיקאים לעסוק בהם. הפריימריז בליכוד יערכו ב-5 בפברואר ובעבודה ב-11 בפברואר. עד אז, המועמדות והמועמדים – בכירים כזוטרים – יהיו קשובים לכל שאלה ולכל פנייה. חברי המפלגות הם אזרחים מנוסים ומעורבים במיוחד. לא קשה להם לראות מעבר לקמפיינים שמריצות חברות הפרסום למפלגות השונות ויש להם אחריות מיוחדת לדרוש תשובות לשאלות הגדולות של חיינו.

הפתרונות יכולים להיות שונים, בהתאם ליסודות האידאולוגיים בכל מפלגה. כך למשל, שוחרי שוק חופשי בימין יעדיפו לתת הקלות במס לחברות שייטיבו עם הסביבה, ושמאלנים שתומכים בלקיחת אחריות מצד הממשלה יתמכו בהשקעות מסיביות בתשתיות ירוקות. כך או אחרת, אסור לתת לבעיות האלו להישאר ללא כל מענה.

הבחירות הכלליות ב-9 באפריל יוכרעו כנראה על ״כן ביבי״ או ״לא ביבי״, שאלות שבעוד עשור או שניים יהיו חסרות משמעות. הפריימריז הקרובים בליכוד ובעבודה הם הזדמנות להבטיח שלפחות חברי הכנסת משתי המפלגות יהיו מחויבים לטפל בנושאים החשובים באמת.

*

טל הריס הוא פעיל חברתי, חבר במפלגת העבודה וסטודנט לתואר שלישי