חלקו של החוב הממשלתי מהתוצר המקומי הגולמי עמד על 59.7%, לאחר שעמד על 59.4% בשנת 2017 – עלייה של 0.3 נקודות האחוז. על אף העלייה הקטנה, נשאר עדיין במסגרת יעדי אמנת מאסריכט שקובעים יעד של 60%. היחס בין החוב הציבורי של ישראל (הכולל גם את חובות הרשויות המקומיות) לתמ"ג עמד בשנת 2018 על 61.2% –  עלייה של 0.7 נקודות האחוז ביחס ל-2017.

הנתונים שמפרסם היום (רביעי) החשב הכללי, רוני חזקיהו הם אומדן ראשוני, ומעידים על עליה מתונה ביחס החוב תוצר. בהודעתו מזכיר החשב הכללי את העובדה שיחס החוב-תוצר של ישראל ירד בעשור האחרון ב 11%, וירד אל מתחת ליעד של 60% כבר ב-2017, שלוש שנים לפני שנת היעד 2020.

את העליה ביחס החוב תוצר מסביר חזקיהו מצד אחד בגיוס חוב נטו חיובי ב-2018, כלומר הממשלה גייסה יותר חוב מזה שהחזירה, ומצד שני ציין את השפעתם של גורמי השוק כמו עליית האינפלציה ופיחות בשקל המשפיעים על אגרות החוב הצמודות למדדים אלה. החשב הכללי לא התייחס בהודעתו לצד השני של משוואת היחס חוב תוצר – הצמיחה הנמוכה יחסית בתוצר (3.2%) ב 2018.

אחרי שנים של ירידה משמעותית ביחס החוב תוצר, לעליה הקטנה ב-2018 לא צפויה להיות השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת העליה ביחס החוב תוצר צפויה לשמש את המתנגדים למדיניות שר האוצר כחלון שהלינו על העליה בגרעון הממשלתי וטענו לפריצת המסגרות. שר האוצר כחלון התייחס לנתונים שפרסם החשב הכללי ואמר "המשק הישראלי חזק מאוד, אנו ממשיכים לעמוד ביעד שהצבנו לשנת 2020 על פי האמנות הבינלאומיות. הדירוג הגבוה ממנו נהנית המדינה הינו תוצאה של משמעת פיסקלית".