הסנגוריה הציבורית החליטה לערער על עונשה של אישה שהורשעה בתקיפת עובדת סוציאלית בבית דגן בנובמבר האחרון – מקרה האלימות שהתחיל את מחאת העובדות הסוציאליות. גורמים המעורבים בתיק מסרו ל'דבר ראשון' כי אחרי בחינת התיק מונתה סנגורית שתייצג אץ האישה, שנידונה ל-20 חודשי מאסר בפועל בגין מספר עבירות שביצעה, כשתקיפת העובדת היא המרכזית מביניהן.
לפני כשבועיים היא הודתה בעבירות שיוחסו לה, שכללו איומים על עובדי מחלקת הרווחה בבית דגן, נסיון להתפרץ לבניין, איומים על אמה ועוד. כאמור, האישום המרכזי הוא תקיפת עובדת סוציאלית במחלקה לשירותים חברתיים של המועצה המקומית בית דגן, במהלכה ניפצה האישה בפטיש את שמשת המכונית של העובדת בזמן שישבה בתוכה וניסתה לפגוע בה. העובדת הסוציאלית, שנחתכה בידה, נמלטה מהמקום. בעקבות המקרה החל גל הפגנות של עובדות סוציאליות ברחבי הארץ, שהתפתח לעיצומים ואף לשביתה ארצית, בדרישה לשיפור בטחונן והוספת תקנים לשירותי הרווחה.
הנאשמת היא אישה המאובחנת בהפרעת אישיות גבולית, שעל פי כתב האישום סבלה מהתעללות לאורך שנים. בשנת 2017 הועברה בתה לאומנה אצל אמה של האשה, והיא נאבקה להשבת הבת לרשותה. היא הודתה בעבירות שיוחסו לה. השופט עמית מיכלס מבית משפט השלום בראשון לציון גזר על האישה 20 חודשי מאסר בפועל בעבירות של תקיפה, איומים, חבלה במזיד לרכב, הפרת צו שיפוטי והעלבת עובדי ציבור. אליהם מצטרפים 6 חודשי מאסר על תנאי בעבירות אלימות מסוג פשע, החזקת סכין שלא כדין, חבלה במזיד ברכב או תקיפת עובד ציבור, ושלושה חודשים על תנאי על עבירות מסוג עוון, איומים, נזק לרכוש במזיד או הפרת הוראה חוקית. בנוסף, היא חויבה בפיצוי בסך 7,000 שקלים לעובדת סוציאלית אותה תקפה.
"מדובר בנאשמת שהיא אם חד הורית לילדה בת 5", אמר ל'דבר ראשון' עם מתן גזר הדין עו"ד הישאם קאבלן, שייצג את האשה מטעם הסניגוריה הציבורית, "לאחר שרשויות הרווחה עקרו ממנה את בתה היחידה למשפחת אומנה היא התחילה בעצם לצבור תיקים פליליים בכל פעם שניסתה להשיב לחזקתה את הילדה, תחילה בדרכי נועם, אולם לשווא. צריך לציין שמתנהל הליך ארוך ומייגע בבית משפט לענייני משפחה בכל הנושא הזה. בגדול מדובר במקרה מצער מאוד היות והנאשמת כבר איבדה כל אמון ברשויות וכבר עייפה מכל הבירוקרטיה המייגעת. וזו הסיבה שלא שיתפה פעולה עם הרשויות כמו שירות המבחן והרווחה.
גורמים המעורבים בתיק אמרו ל'דבר ראשון' כי העונש שקיבלה האישה אינו מידתי, ושאם המקרה לא היה מקבל את החשיפה שקיבל, היא הייתה מקבלת עונש קל יותר. עו"ד קבלאן הוסיף כי "מדובר בעונש קשה מנשוא, שכן ניכר כי הרעש התקשורתי על מחאת העובדים הסוציאליים עשה את שלו והיא הפכה הלכה למעשה לשעיר לעזאזל בסאגה הזאת ובכל הנוגע לאלימות כנגד עובדים סוציאליים ובית המשפט החמיר עמה למען יראו וייראו. כידוע המקרה הזה שבר את גב הגמל והביא למחאת ושביתת העובדים הסוציאליים. לטעמנו עצם מאסרה מאחורי סורג ובריח לא יטיב את מצבה אלא יהפוך אותו ליותר רע. הפתרון צריך להיות עמוק יותר ברמה מערכתית אשר יתאים גם למקרים דומים אלה."
גם בגזר הדין עצמו כתב השופט מיכלס: "נוגעת ללב מלחמתה של הנאשמת על הזכות לגדל את בתה, עם זאת, הדבר אמור להיעשות באמצעים חוקיים בלבד ולא בדרך של הטלת מורא על העובדות הסוציאליות, שראייתן את טובת העניין הינה ראייה רחבה יותר מזו של הנאשמת. מלאכתו של בית המשפט בהטלת עונש על נאשם לעולם איננה פשוטה, ועליו לראות לנגד עיניו הן את הנאשמת בשעתה הקשה, והן את קרבנות העבירה. במקרה זה האינטרס הציבורי והצורך החברתי דורשים לספק הגנה אפקטיבית לעובדות הסוציאליות על מנת שאלו יוכלו לבצע את תפקיד בסביבה בטוחה וללא כל מורא".
עו"ד הישאם קאבלן הוסיף כי: "מדובר בנאשמת עם נסיבות חיים קשות ביותר. כבר בשלבים הראשונים של המעצר הדגישו שופטי המעצרים כי המדובר בתיק רגיש ואישה שזועקת לעזרה. אכן הנאשמת צברה לחובתה הרבה תיקים אשר עליהם היא נותנת את הדין. יחד עם זאת צריך להבין ולצלול מה עומד מאחורי ההתנהגות שלה, וכמובן מבלי להקל ראש בעבירות שכן היא הודתה בהזדמנות הראשונה והביעה חרטה."
