יום שישי בצהריים, רחוב החלוץ בחיפה. על עשרות שולחנות מועמסים סירים ותבניות עם מגוון רחב של מאכלים, שבושלו ע"י שף וצוות מתנדבים. העוברים ברחוב מוזמנים לאכול כאוות נפשם ולבחור כמה ישלמו, ורבים מהם נענים ומתיישבים. אבל מאחורי הסעודה ההמונית הזו עומד רעיון יוצא דופן בפשטותו: במקום לרכוש את חומרי הגלם בסופרמרקט או להשיג תרומות, השתמשו המארגנים אך ורק במזון שעמד להיזרק לפח.

זו הפעם השמינית שבה נערך אירוע "רובין פוד", שמטרתו העלאת מודעות לתופעת בזבוז המזון. מקימי החבורה, צעירים חיפאים בשנות ה-20 לחייהם, הם שי רילוב, נועה קוזק ויעל הילה גורני. שי מספר שכאשר חיפש דרך לחולל שינוי חברתי כלכלי, הגיע למסקנה "שהנושא הראשון והמיידי שצריך לעסוק בו זה מזון. מזון זה מה שהפך אותנו לציביליזציה מלכתחילה, ושאלתי את עצמי מה אפשר לעשות עכשיו". הוא החל לגדל ירקות במרפסת, אך הבין שבגלל שיש כל כך הרבה מזון שמבוזבז, יותר פשוט להציל עגבניה לפני שהיא נזרקת, מאשר לגדל אותה לבד. קוזק, סטודנטית לצילום ומדיה במכללת ויצו בחיפה, נפגשה עם רילוב בניסיון לצלם סרט ללימודים על בזבוז והצלת מזון. בעקבות הסרט הפכה לפעילה בעצמה.

אירוע רובין פוד. צילום: דבר ראשון

אירוע רובין פוד. צילום: דבר ראשון

"הצלת מזון זה לקחת אוכל שמיועד לזריקה ולקחת את מה שטוב", אומרת קוזק, "הרבה מאוד מהמזון הוא איכותי ומעולה לאכילה אבל נזרק לפח מסיבות מטופשות כמו אסטתיקה, עודף יצור ועוד. אנחנו הולכים לסופרים, לשווקים ולחנויות, ומקבלים מהם באופן ישיר את העודפים, לוקחים מזה את מה שטוב ומכינים מזה ארוחה שלמה". באירוע הפעם נאספו במשך מספר ימים 250 ק"ג של מזון, בעיקר ירקות, שעמדו להיזרק לפח. מהתבוננות בשלל הרב אותו אספו ומשיחה עם המתנדבים, קשה להתעלם מן העבודה שהפירות והירקות טעימים וראויים למאכל, ושהדבר היחיד שמונע מהם להימכר הוא פגם אסטטי כזה או אחר. אחת הדוגמאות לכך היא גזר ענקי חסר כל פגם, שנזרק עקב מימדיו הגדולים.

כל חטאו של הגזר הזה היה שהוא גדול מידי. צילום: דבר ראשון

כל חטאו של הגזר הזה היה שהוא גדול מידי. צילום: דבר ראשון

במשך יומיים "טיפלו" עשרים מתנדבים בשלל הירקות והפירות, חתכו, קיצצו ובישלו. התפריט עשיר ומגוון: סלטים מסוגים שונים, פלפלים וחצילים ממולאים בתערובת קמח מצה ותבלינים ברוטב עגבניות, קציצות קמח מצה ברוטב, כרובית בטחינה, תבשיל "דאל" הודי מעדשים וירקות, רטטוי, ירקות קלויים בתנור ועוד. לקינוח הוגשו ופלי שוקולד ברוטב גבינה וקרמל וגלידת מלון. למקרה שתהיתם, הכל חוסל עד הטיפה האחרונה.

במקביל לארוחה מתקיים גם שוק בגדים וספרים משומשים וכן מעגל שיחה בו מסבירים למי שמוכן לשמוע על החשיבות שבהצלת מזון. אבל המטרה המרכזית של החבורה היא להעביר את המסר על ידי חוויה שאוכל סוג ב' אינו מיועד רק למעוטי יכולת אלא אוכל טעים ומזין, ושכולם יכולים לסייע במניעת בזבוז מזון, החל מהשלב בו עורכים את הקניות, דרך אופן סידור המקרר ועד לפעולה אקטיבית של הצלת מזון בכל שלבי שרשרת הייצור.

איך משתמשים במה שכבר יש

על פי דו"ח של עמותת "לקט ישראל", כמות המזון שנזרק בישראל בשנה היא 2.5 מיליון טון, רובם ירקות ופירות. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם העריך ב-2011 כי כשליש מהמזון המיוצר בעולם נזרק לאשפה או מושמד. רילוב מספר שהמחשבה על כמויות המזון העצומות שנזרקות, כאשר בעולם ישנם מיליוני אנשים רעבים, היתה "האינדיקטור הראשון שהמערכת הזו דפוקה, שהיא לא בנויה לבני אדם אלא למספרים על מסך ודברים יכולים להראות אחרת".

אירוע רובין פוד. צילום: דבר ראשון

אירוע רובין פוד. צילום: דבר ראשון

רילוב מספר שהשאלה שהובילה אותו לאורך כל הדרך היתה "איך משתמשים במה שכבר יש?". תוך כדי החיפוש הוא גם הבין שיש מי שמצליחים להתקיים מהצלת מזון, ואף נסע בשנה שעברה לאנגליה כדי לפגוש את השף אדם סמית', שהקים את "the real junk food project". יוזמתו של סמית' היתה בית קפה על טהרת מזון שהוצל, וחלומם של חברי 'רובין-פוד' הוא לפתוח מקום דומה בישראל. כיום, מסביר שי, יש כמה עשרות אם לא מאות בתי קפה כאלו ברחבי העולם, ובמיוחד באנגליה. בבית הקפה של סמית' משלמים על פי שיטת ה-pay as you feal) PAUF) – "שלם כפי שאתה מרגיש" – מודל כלכלי שחברי הקבוצה רוצים לאמץ. השיטה מאפשרת לצרכן לתמחר בעצמו את המנה אותה לקח, ואופן התשלום יכול להיות בכסף אך גם באמצעים אחרים, כמו התנדבות בבית הקפה בשטיפת כלים, סיוע בהצלת המזון, נתינת שירותי חשמלאי במידה וזה המקצוע שלך וכל דבר אחר שיש ביכולתו לתרום.

אכלו כפי יכולתכם, שלמו לפי רצונכם. צילום: דבר ראשון

אכלו כפי יכולתכם, שלמו לפי רצונכם. צילום: דבר ראשון

על מנת לבחון את רעיון בית הקפה, מספרת קוזק, התחילה החבורה בקיץ שעבר פיילוטים קטנים של ארוחות מבוססות הצלת מזון ברחוב מסדה בעיר. לאחר מספר אירועים, שאותם כינו "רובין-פוד", עברו למרחב "הסוכה", מרחב עבודה קהילתי משותף שמפעילה עמותת אנו"ש. מאירוע לאירוע מצטרפים עוד ועוד מתנדבים. מראשית הדרך שותף ליוזמה השף קובי קורלה, שנהנה מכל רגע של התהליך. כשמדברים איתו על הפרודוקטים איתם הוא עובד, נדלק בעיניו ברק של התלהבות. "זו תוכנית ריאליטי, אני מגיע למקום, פותחים לי את המסך, אני רואה את המוצרים שאספו הפעם ואומרים לי 'זה מה יש ועם זה תבשל', זה חלק מהעניין וזה הכיף, האתגר הוא גדול אך ההנאה גדולה עוד יותר". קורלה אפילו יותר נהנה לראות את הבאים נהנים מכל ביס מהאוכל אותו הוא בישל "אנחנו מכינים פה אוכל טוב ולכולם, גם למי שאין, וניתן לראות זאת במגוון הבאים לאירוע".

"עוד שניה כל זה היה מגיע לזבל"

אופיר חזוט (31), תושב חיפה העובד כמלצר במסעדה, מספר שהגיע להתנדב ברובין פוד לאחר ששם לב שבמסעדה בה הוא עובד זורקים המון תבשילים בסוף היום. הוא חיפש לאן למסור את המזון הרב שנזרק, ודרך קבוצת פייסבוק לשיתוף מזון נוצר הקשר עם המארגנים. חזוט עבד במטבח על בישול הארוחה וגם הצטרף לאיסוף המזון. "הגענו ב7 בבוקר לשוק הסיטונאי ואספנו כמויות מטורפות של מזון", מבחינתו 250 הקילוגרמים שהוצלו לאירוע הנוכחי הם חלק מזערי מהמזון שהיה ניתן להציל באותו הבוקר. הוא טועם לרגע מהתבשילים, מחייך ואומר "זה טעים ממש, מדהים שעוד שניה כל זה היה מגיע לזבל".

אירוע רובין פוד. צילום: דבר ראשון

אירוע רובין פוד. צילום: דבר ראשון

ברקע מתנגנת מוסיקה טובה ותחת רשת הצל שנפרסה, רחל, בת 57 מקריית אתא מספרת שעברה במקרה בדרך מהשוק חזרה הביתה ובזמן שחיכתה לאוטובוס עם חברתה "שמענו זוג צעיר מדברים על זה שיש אוכל טעים במקום לזרוק לפח אז שאלנו כמה זה עולה, אמרו לנו כמה שתרצו לשלם, אמרו ששף מבשל" ובפה מלא הוסיפה "מאוד טעים לי לאכול פה". רחל כלל לא מאמינה שכל האוכל הרב הזה היה נזרק אם לא היו מצילים אותו. "יש אנשים רעבים שזה ממש טוב להם שהם יאכלו פה, הם לא מגיעים לרמות כאלו של אוכל, המצב הכלכלי מאוד קשה וברגע שיש להם את זה לפחות יש להם ארוחה אחת חמה, מזינה וטובה ואפילו זולה, כי אין פה אף אחד שאומר תני לי כסף". כמו רבים אחרים ששאלנו, גם היא היתה מתמחרת את ארוחתה בכ-30 שקלים.

רייצ'ל, 25 מניו-ג'רסי, סטודנטית באוניברסיטת חיפה אומרת בחיוך ש"האוכל מדהים, הרבה יותר טוב מהאוכל שאני מכינה בבית". היא לא מופתעת שהוצלו כאלה כמויות של אוכל ומבחינתה יוזמת רובין-פוד היא יוזמה מבורכת, "לא רק האוכל שכאן, אלא גם שוק הבגדים בשיטת התן-קח, הספרים ובכלל הגישה של 'אל תזרוק ואל תעשה רווח ממשהו שהוא לא שלך, פשוט תעביר את זה הלאה לאדם הבא" היא אומרת. חיה, בת 52 מהדר, שמעה על היוזמה דרך הפייסבוק והגיעה כבר כמה פעמים. היא מתמוגגת עם כל ביס ומשבחת את האוכל והעוסקים במלאכה. "אני חושבת כמה אוכל ומזון אפשר להציל, כמויות אדירות" היא אומרת, מוסיפה שהיא בעצמה חושבת מה היא יכולה לעשות בביתה כדי לצמצם את כמות המזון שנזרק. "אני כבר מנסה, אני לא יודעת כמה אני מצליחה, אבל גם המעט שכן זה חשוב".