בקבוצת בזק רחוקים מהתאוששות מהעשור בו שלט אלוביץ' בקבוצה, רוקן אותה ממיליארדי שקלים, והשאיר חובות עצומים. אך את ה"חטא הקדמון" בסיפור של בזק ביצעה דווקא מדינת ישראל, בהליך ההפרטה. ראשית קבוצת אייפקס-סבן-ארקין עשתה רווח פנומנלי ומכרה את השליטה לשאול אלוביץ' בשנת 2010, הפעם במינוף כבד בגובה חמישה מיליארד שקלים – הלוואות שאלוביץ' לא הצליח להשיב. למרות העברות הון עצומות במשך כעשור, הכוללות 20 מיליארד שקלים של דיבידנדים ועוד המון עסקאות של בעלי עניין בתוך הקבוצה, חברת יורוקום שבבעלותו הועברה לידי הבנקים. יורוקום נפגעה גם מהירידה בשווי הפעילות של נוקיה ומהקשיים העסקיים של חלל תקשורת, ואז עצם המבנה שלה הפך לרעיל כלפי בזק. לבזק לא היו באמת 20 מיליארד שקלים לחלק, ולכן מצבת החובות שלה עלתה במהירות, עד ל-13 מיליארד שקלים כיום. גם ועד העובדים החזק של החברה לא מנע את התהליך הזה, שערער את החוסן הפיננסי שלה.

במצב העסקי הנוכחי ספק אם בזק תוכל להעביר דיבידנדים בכלל בשנתיים הקרובות, לא מעט בשל יחס נוקשה ממשרד התקשורת, אשר חונק את פעילותה בכמה תחומים, במטרה מוצהרת להגן על המתחרות.

איך שלט אלוביץ׳ בבזק עד שהשליטה הועברה לבנקים? (גרפיקה: אידאה)

בזק של מעלה

מתוך 20 מיליארד השקלים שבזק העבירה, הרוב זרם לבעלי המניות הרבים של החברה. גרעין השליטה מוחזק באופן כשזה שרק כ-9% הגיעו ליורוקום. כעת, גם כשיורוקום בפירוק, אין למניית בזק קונים, אבל לחברות הביניים – "ביקומ" ו"אינטרנט זהב" יש חובות לא קטנים שהן מתקשות להחזיר, מפני שהנכס היחיד שלהן הוא בזק, ובלי כסף מבזק, אין להן איך לשלם את מלוא החוב. כלומר, גם ללא שליטה של בעל הון יחיד, עצם החובות שהועמסו על החברות שמעל בזק באותה פירמידת שליטה יוצרות אפקט דומה – צורך "לסחוט" כסף מבזק כלפי מעלה, ללא קשר למצבה העסקי. מכיוון שגרעין השליטה של בזק הוא רק רבע מהמניות, כדי להחזיר כל שקל של החוב צריך לקבל ארבעה שקלים מבזק. במקרה של "אינטרנט זהב", שמחזיקה מחצית מ"ביקומ", מדובר בשמונה שקלים מבזק תמורת שקל של החזר.

בזק של מטה

מתחת לבזק נמצאות שלוש חברות טלקום בבעלותה המלאה – פלאפון, בזק בינלאומי ו-YES. (לצד בזק אוליין בתחום מוקדי שירות לקוחות ואתר וואלה). שלוש חברות הטלקום סופגות מכות חזקות ממשרד התקשורת – אכיפה מפלה ריסקה את רווחי פלאפון, כאשר היעדר כל הסדרה של שידורים באינטרנט פוגעת קשות ב-YES, שהכנסותיה יורדות וגם בזק בינלאומי סובלת מהיחלשות בפעילויותיה. הרווחיות של שלושתן במשולב מוערכת בקרוב לאפס.

בדירקטוריון בזק סבורים שמותר להם לאחד את שלוש החברות גם ללא היתר ממשרד התקשורת, שכן ההגבלות החוקיות מוטלות אך ורק על המונופול המפוקח שהיא חברת בזק עצמה. במסגרת איחוד זה, יהיה ניתן אולי לשפר את רווחיותן במידה שתאפשר גם תזרים כספים מסויים מהן לבזק וממנה לחברות האחזקה. לפי הצהרות ההנהלה, איחוד כזה יאפשר להתייעל באמצעות חיסכון במשרות כפולות, אך בכוונתם לקצץ כ-700 משרות, קרוב ל-15% מכח האדם בחברה. האם ניתן לפטר 700 איש ולשמור על אותה רמת שירות לציבור במסגרת איחוד חברות? כפילויות מהותיות נמצאות דווקא בדרגי הניהול כמו כספים וכח אדם, אך מספר המשרות בהן ממילא נמוך. מבין חברות הבנות טכנאים שעושים ביקורי בית קיימים רק ב-YES, ואין עם מי לאחד אותם, כל עוד קיימת ההפרדה עם חברת בזק עצמה. מוקדי שירות הלקוחות הם ברי איחוד, וזה עשוי להיות מקום לצמצומים, אלא שקשה לראות איך ניתן לבצע אותם בלי לפגוע מאוד ברמת השירות.

אתגר גדול לוועדים בקבוצה

הוועד החזק בקבוצה, הוא בבזק עצמה, בה מעל ל-5,000 עובדים, הנהנים מסדרת הסכמי עבודה ובהם זכויות שהושגו במשך כמה עשורים. הסכמי הפרישה למאות עובדים בשלוש השנים הבאות ימומנו במאות מליוני שקלים מקופת החברה, כאשר במקביל בחברות הבנות צפויה הקפאת קליטה וגם פיטורים, ללא הסדרי פיצוי דומים.

הפגנת עובדי בזק בינלאומי (צילום: יח״צ).

גם בזק בינלאומי, פלאפון ו-YES הן חברות מאוגדות, אך ההסכמים בהן חדשים ובייחוד – החברות הללו אינן רווחיות, ולכן היכולת לדרוש שיפור במעמד העובדים מוגבלת. לו הייתה מאשרת המדינה את המיזוג בקבוצת בזק כולה, הייתה נוצרת משוואה מעניינת אחרת – מיזוג כזה יוביל בוודאי לפיטורי מאות עובדים, אך הנותרים היו יכולים לצפות לשדרוג משמעותי כחלק מהסכמי קליטה בחברת בזק הוותיקה והרווחית. מכיוון שהמדינה מונעת את ההתקדמות במסלול הזה כבר כמה שנים, היוזמה החדשה של ההנהלה למזג בין חברות הבת לא נושאת אופק ורוד בעבור העובדים. להנהלה יש יתרון נוסף שהוא המידע המלאה על מצב כל אחת מהחברות, כאשר הוועדים ניזונים בעיקר ממידע שהם מקבלים מההנהלה, לכל חברת בת לחוד. יתרה מכך, רן גוראון משמש כיום כמנכ"ל גם בפלאפון, גם ב-YES, והחל מהחודש שעבר גם בבזק בינלאומי.

עובדי YES גם מאוגדים בארגון אחר, ההסתדרות הלאומית, ולא בהסתדרות הכללית. הוועדים השונים בקבוצה יתקשו לשמור על מעמד העובדים ללא שיתוף פעולה ביניהם. בסיכומו של דבר, גם אחרי המכות שחטפה, קבוצת בזק כמכלול עסקי היא קבוצה רווחית בהחלט, שלא מחוייבת בפיטורי עובדים בכלל. אלא שהאופן בו מאוגדת הקבוצה מעניק להנהלה כח מיקוח גדול, בייחוד כלפי חברות הבנות. מדובר באתגר מורכב בעבור ועדי העובדים בקבוצת בזק.