מדיניות חדשה תאפשר למוסדות ממשלתיים לרכוש חשמל פרטי ואף לייצר חשמל באופן עצמאי מגז טבעי. המדיניות תאפשר למוסדות ממשלתיים להוזיל במעט את חשבון החשמל על חשבון חברת החשמל. השינוי המהותי והיעיל יותר – ייצור עצמי של חשמל, ללא הפסדי הולכה, ימתין לפריסה מלאה יותר של קווי חלוקת גז.

היום (שני) פורסם כי בדיון אצל החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, בהשתתפות מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי; יו"ר רשות החשמל, ד"ר אסף אילת ונציגי אגף התקציבים, הוחלט לאפשר למוסדות ממשלתיים לרכוש חשמל מיצרני חשמל פרטיים (יח"פים). מדובר בשינוי מדיניות אשר בנוסף אליו, הוחלט גם לאפשר למוסדות הממשלה המתאימים, ובכלל זה בתי חולים, להקים בתחומם תחנות קוגנרציה קטנות, מבוססות גז טבעי, לייצור חשמל לצריכה מקומית. ההחלטה מגיעה על רקע הרפורמה במשק החשמל, המסייעת בייצוב מצבה הפיננסי של חברת החשמל ועודדה את פתיחת מקטע יצור החשמל לתחרות.

ייצר בקרוב חשמל לעצמו? בית החולים רמב"ם בחיפה. (צילום: משה שי פלאש 90)

תרגיל פיננסי והשינוי האמתי שאולי יגיע בעקבותיו

ברמה המעשית, התחרות מוגבלת מאוד. בשונה משוק פתוח, בו כל היצרנים יכולים להחליט באופן חופשי על חידוש מתקני הייצור שברשותם, במשק החשמל היצרנים מופקדים בעיקר על איכות התחזוקה. יעילות תחנות הכח נגזרת מהטכנולוגיה בה יוצרו ומהגיל שלהן, כך שתחנות חדשות הן יעילות יותר. לא רק זאת, אלא שהמדינה עיגנה במתווה הגז ב-2015 ליצרנים הפרטיים רכישת גז במחיר מוזל לעומת חוזה הגז של חברת החשמל. תעריף החשמל מבוסס על החוזה היקר, כך שרכש הגז המוזל הוא רווח נקי ליצרנים הפרטיים. למרות היתרונות הללו, ההנחה המקובלת לעומת חברת החשמל היא 5-8% בלבד. כלומר, בתוך הטווח הכלכלי של הוזלת רכש הגז, ולא של עדיפות ביעילות התפעולית.

מה שעשוי להיות יותר מתרגיל פיננסי הוא ייצור חשמל בשיטת קו-גנרציה, למשל בעזרת תחנת כוח קטנה בשטח בית חולים ממשלתי שהוא צרכן חשמל כבד. שיטה זו מייעלת את ייצור החשמל לפחות בשני אופנים – ראשית, הייצור הקרוב לצריכה מייתר את ההשקעה בהולכת החשמל מתחנת כוח מרוחקת, וחוסך איבודי חשמל במקטע ההולכה. שנית, הליך הייצור בקו-גנרציה מבוסס על ניצול נוסף של החום שנוצר במהלך הפקת החשמל כך שיעילות הייצור מטפסת ב-20% ועד 35% מעל תחנת כוח גדולה. מספרים כאלו הופכים את ההשקעה ביחידת ייצור כזו למשתלמת, אך גם למאתגרת, בשל אי-ההתקדמות בפריסת קווי חלוקת הגז ברחבי הארץ.

עתה, כאשר הממשלה "משחררת" לשוק צרכני קו-גנרציה פוטנציאליים נוספים, ייתכן שהביקוש המוגבר יהפוך גם את הנחת הצנרת לכלכלית יותר ואולי גם מהירה יותר. עם זאת, העובדה כי רק חברת אחת "נגב אנרגיה" פרסה קווי חלוקת גז בהיקף משמעותי, מראה כי המודל העסקי של כלל חברות חלוקת הגז היה שגוי מיסודו. יש הטוענים כי ההיתר לחברות גז בישול להיכנס לגרעין הבעלות של חברות חלוקת גז טבעי, מבוסס על ניגוד עניינים, מפני שלחברות גז הבישול יש אינטרס מובנה לעכב את הפריסה בכדי להגן על רווחיהן בשוק גז הבישול.

אסדת הגז מעל מאגר תמר (צילום: משה שי / פלאש 90).

החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, מסר כי "החלטה זו תומכת בקידום יעדי הממשלה להתייעלות אנרגטית ומאפשרת למוסדות הממשלה להוזיל את הוצאות החשמל ולהפנות את החיסכון הנוצר מכך למטרות אחרות לטובת האזרחים. מדובר בצעד נוסף במסגרת תכנית 'תשתיות 2030' המקודמת על-ידי אגף החשב הכללי, במסגרתה, בין היתר, אנו חותרים לפיתוח שוק האנרגיה הישראלי ומיצובו כשוק תחרותי ויעיל".

מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, התייחס אף הוא להחלטה ומסר כי "ההחלטה שהתקבלה תומכת ביעדי הרפורמה במשק החשמל וצפויה להוביל לשוק תחרותי ומתקדם, שיאפשר פיתוח כלכלי ואנרגיה נקייה. מוסדות הממשלה יוכלו לאורך זמן להוזיל בצורה משמעותית את הוצאות התפעול שלהם ולהתנהל כחברה עסקית יעילה ומודרנית. משרד האנרגיה ימשיך לעודד שוק חשמל תחרותי ולקדם את פריסת רשת חלוקת הגז הטבעי במטרה לבסס משק אנרגיה ישראלי עצמאי".

יו"ר רשות החשמל, ד"ר אסף אילת, מסר כי "הרשות מחויבת להרחיב את התחרות בתחום האספקה לכמות הולכת וגדלה של צרכנים, ובכך לקדם משק חשמל יעיל ואיכותי המאפשר חופש בחירה".