אחרי שבג"ץ הכריע בנושא המיסוי על טבק לגלגול, הקרב האמיתי של שר האוצר כחלון מול בג"ץ בפתח – האם הוא ייאלץ להעלות את מחירי החלב עוד לפני הבחירות, כפי שהורה לו בג"ץ, או שיצליח להימנע מכך באמצעות חקיקה שנויה במחלוקת בתקופת הבחירות, מהלך שנראה כמעט בלתי אפשרי לביצוע. התשובה לשאלה הזו תיקבע בשלושת השבועות הקרובים, עד לדיון הבא שנקבע בבג"ץ שהגישה תנובה – ב-27 בפברואר.
בלב הפרשה עומדת עתירה לבג"ץ שהגישה תנובה, בה היא דורשת משר האוצר כחלון לקבל את המלצת ועדת המחירים להעלאת מחירי החלב. ועדת המחירים היא ועדה בינמשרדית שבסמכותה להמליץ לשרי הממשלה השונים על קביעת מחיריהם של מוצרים הנמצאים תחת פיקוח ממשלתי. במרץ 2018 המליצה הוועדה על העלאת מחירי מוצרי החלב ב-3.4%, לאור גידול בעלות תפעול הרפתות ושינויי תקינה שונים שמשפיעים גם הם על עלויות הפקת החלב. אך כחלון נמנע מלאשר את המלצות הוועדה, והחל לקדם רפורמה כוללת במשק החלב שאמורה למנוע את עליית המחיר באמצעות הפחתת 'מחיר המטרה' – המחיר שמשלמת תנובה לרפתנים תמורת החלב. הרפורמה זכתה להסכמת התאחדות החקלאים ואיגוד מגדלי הבקר, אך קבוצה גדולה של רפתנים מרפתות קטנות יצאו למאבק חריף כנגדה, וחוששים שיישומה יחסל אותם כלכלית.
תנובה, כאמור, עתרה לבג"ץ בדרישה ליישם מיידית את המלצות הוועדה. בתגובה לעתירה ביקש היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לתת למשרד האוצר ארכה להשלים את החקיקה של רפורמת החלב. השופטים מזוז, פוגלמן ושטיין קיבלו את בקשת היועץ, וב-18 לדצמבר האחרון החליטו לאפשר למדינה להשלים את החקיקה עד לאמצע פברואר. אבל שבוע לאחר מכן, ב-26 לדצמבר, פוזרה הכנסת – ותהליך החקיקה נתקע עוד בטרם החל. משרד האוצר עוד הספיק לפרסם את תזכיר חוק החלב החדש יום לפני שהכנסת פוזרה, אך הסיכוי של החוק להתקדם עד לדיון הבא בבג"ץ נראה לא סביר. בתקופת בחירות, כל חקיקה משמעותית צריכה לעבור דרך ועדת הסכמות, בה שותפים נציגי האופוזיציה והקואליציה.
בתחילת ינואר פרסמה המשנה ליועץ המשפטי למשרד האוצר, עו"ד מיכל עקביה, חוות דעת נוספת, במסגרתה היא טוענת כי משהתפזרה הכנסת, לא ניתן להתחייב יותר ללוח הזמנים שמסר היועץ המשפטי לממשלה לבג"ץ באשר לחקיקת חוק החלב. משכך, טוענה עו"ד עקביה כי על שר האוצר כחלון ושר החקלאות אורי אריאל לקבל החלטה – האם הם מקבלים או דוחים את המלצת ועדת המחירים להעלות את מחירי החלב המפוקחים.
במשרד האוצר לא אהבו בכלל את חוות הדעת של עו"ד עקביה, ופנו ליועץ המשפטי לממשלה שנתן למנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד שבועיים לנסות ולקדם את החקיקה, עד שיצטרך היועמ"ש לחזור לבג"צ עם דיווח על התקדמות.
כדי להצליח להתקדם בחקיקה צריך מנכ"ל משרד האוצר לצלוח שני מחסומים, שבשלב זה נראים בלתי עבירים. הראשון הוא כאמור ועדת ההסכמות, שמנוהלת בידי ח"כ דודי אמסלם מהליכוד וח"כ איציק שמולי מהמחנה הציוני. אמסלם עדיין מחויב במידת מה לייצג את עמדת הממשלה, ולכן עשוי לתמוך בדרישה של כחלון, אם כי לא בנפש חפצה. אך שמולי, שעומד לפריימריז בעבודה ביום שני בשבוע הבא, יתקשה להסביר לבוחריו מדוע שיתף פעולה עם חקיקה שהולכת נגד החקלאים, ומשחררת את כחלון מבג"ץ תנובה. מצד שני, דווקא בתוך מפלגת העבודה יש מי שמפעיל על שמולי לחצים לאשר את החוק. בלי הסכמה של שמולי, חוק החלב יתקע בוועדת ההסכמות.
המחסום השני של החוק נמצא בוועדת השרים לחקיקה. כרגע מי שבולם את העברת הצעת החוק הוא שר הדתות יצחק וקנין מש"ס, חקלאי בעצמו, שעומד לאורך הקדנציה האחרונה לימין החקלאים כמעט בכל מאבק.
מעבר לקושי החוקי להעביר חקיקה בזמן בחירות, שר האוצר נותר ללא מנופי לחץ שיכולים לשכנע את חברי הממשלה לתמוך בהצעת החוק שאמורה לשחרר אותו מבג"ץ תנובה. למעשה, ההיפך הוא הנכון:. אם בג"ץ יאלץ את שר האוצר ושר החקלאות לחתום על העלאת מחירי החלב המפוקחים רגע לפני הבחירות, תהיה זו עוד פגיעה במיתוג של מפלגת 'כולנו' במלחמתה ביוקר המחיה. מבחינה פוליטית, למתחריו של כחלון אין כל סיבה לספק לו את חבל ההצלה.
