בית המשפט העליון דן הבוקר (רביעי) בעתירה המבקשת לבטל את המאגר הביומטרי, שנה לאחר שהתקיים הדיון הראשון בנושא. הדיון נסוב במשותף על מספר עתירות שהוגשו בנושא המאגר הביומטרי, בין היתר על-ידי העותרים 'התנועה לזכויות דיגיטליות', עו"ד סמיר זידאן, והעותר צבי דביר. הדיון התנהל מול שופטי העליון יצחק עמית, ניל הנדל, ויוסף אלרון.

בפתח הדיון הבוקר, שאלו השופטים את העותרים האם הם מתנגדים לכך שהמדינה תציג בפני בית המשפט חומר חסוי הנוגע למאגר הביומטרי. העותרים הסכימו להצגת החומר החסוי, תוך שהם מדגישים כי החומר, הנוגע לנחיצות המאגר הביומטרי, לא צריך להיות חסוי אלא מוצג בפני הציבור. עו"ד יהונתן קלינגר, המייצג את התנועה לזכויות דיגיטליות, אמר כי מדובר ב"דברים שיש חובה בפרסום ודיווח, ולכן אמרנו והצענו שנראה את הדברים, ונראה אם אלה דברים שאנו מאמינים שיש חובה לפרסמם".

עורכי הדין יהונתן קלינגר, גלית לובצקי, ויונתן ברוורמן – הבוקר בבג"צ (צילום: ענת יורובסקי).

על כך אמר השופט הנדל כי לאחר בחינת החומר יוכל בית המשפט להגיד האם החומר אכן צריך להישאר חסוי או להיפתח לציבור. הנדל הוסיף כי "כרגע נעיין בחומר, אם אנו רואים שאין סיבה לחסות את החומר, קל וחומר אם יש חובה לגלות – נעיר למדינה. ברור שבין היתר, אחת מהסיבות לעיון בחומר החסוי היא לראות האם אכן הוא חסוי, כרגע אני לא יודע".

בהמשך, ציין השופט הנדל את חוסר הנוחות שלו מכך שדווקא בעתירה שעוסקת במאגר הביומטרי המדינה מגישה חומר חסוי, כאשר בין היתר חששות העותרים הינן מכך שמאגר זה שישמר בידי המדינה יכיל מידע רב מידי אודות אזרחים. הנדל אמר כי "לא נוח לי שבתיק כזה מגישים חומר חסוי כי זה לא התיק המתאים. פה כל הרגישות, האח הגדול, מי יודע מה יש לו והוא יודע מה יש לי, זה לא הדבר הכי נוח ואין לי הרבה שמחה שזה המצב, שופטים לא אוהבים חומר חסוי. נבדוק את זה ואנו קשובים לאפשרות הזו".

צריך להסתכל באיזו סיטואציה ניתנה ההסכמה הזו. איזו הסכמה מבקשים מאנשים שנותנים את טביעות אצבע שלהם, ואומרים להם 'תעמדו בתור הארוך הזה פעם בחמש או פעם בעשר שנים, תבחרו'

בהמשך, הציגו נציגי המדינה בפני השופטים את החומר החסוי, בדיון שנערך במעמד צד אחד ונמשך כארבעים דקות. בסיום הצגת החומר החסוי, הורה בג"צ למדינה לחשוף חומרים מתוך החומר החסוי, בטענה כי מדובר בדברים שצריכים להיות מוצגים לציבור. על כך אמר השופט הנדל כי "בית המשפט קיים דיון ארוך במעמד צד אחד עם המשיבים ונציגיהם. אמרנו את דעתנו על כך שחלק מהחומר, אין שום סיבה שיהיה חסוי. היו מספר נקודות שהן יותר רגישות, שאנו חושבים שיש לכם זכות לדעת מידע מסוים בתוכו. לשם כך בא כוח המדינה יגיש הודעה תוך חודש וחצי, אחרי שאתם מקבלים את החומר תקבלו להזדמנות להתייחס לחומר החדש שקיבלתם".

בהמשך, נשמעו טענות מהותיות הנוגעות למאגר. בדיון הוצג סקר אותו הגישה המדינה לבית המשפט, ובו הנתון לפיו 89% מהנשאלים הסכימו למתן טביעת אצבע למאגר הביומטרי. לטענת העותרים, הסכמה זו נתנה מבלי שבפני הציבור הוצגו כלל הסיכונים הקיימים במאגר הביומטרי. על כך אמר עו"ד קלינגר כי "צריך להסתכל באיזו סיטואציה ניתנה ההסכמה הזו. איזו הסכמה מבקשים מאנשים שנותנים את טביעות אצבע שלהם, ואומרים להם 'תעמדו בתור הארוך הזה פעם בחמש או פעם בעשר שנים, תבחרו'. ראינו איך בעקבות הכנסת המאגר הביומטרי עובדי משרד הפנים יצאו לשביתה שנמשכה זמן רב, קיבלו תוספת לשכרם על מנת להתמודד עם העומס שנוצר. לכך אפשר להוסיף תקלות קטנות ונקודתיות, מדברים על כך שהמסמך לא מתורגם לחמש השפות, יש אנשים שלא היו מודעים לכלל המידע, המידע שמובא לאנשים בלשכות לא תמיד נכון. לכן נושא הוולונטריות – לא מתקיים".

עוד טען עו"ד קלינגר כי לפני ההתמקדות בהסכמתם של אזרחים לטביעות האצבע, יש לשאול האם יש כלל נחיצות ללקיחת טביעות אצבע עבור המאגר הביומטרי. על כך אמר כי "הנחיצות לא מתקיימת. נסתכל על ההודעה המעדכנת של מערך הסייבר לשאלה אם טביעות אצבע נחוצות למאגר, שם נאמר 'הטכנולוגיה היום מספיק טובה כדי לא להינחץ'. מנגד, אומר האדם שנמצא עם אינטרס שהמאגר ימשיך להתקיים, שהטכנולוגיה כן דורשת טביעות אצבע. אנו מגיעים למצב שבו אצל הרשות יש חילוקי דעות האם טביעות האצבע נחוצות. אם נסתכל על דו"ח הפיקוח רואים שיש כמויות אדירות של בעיות עם טביעות האצבע וכשלונות, כאשר עצם זה שמכניסים טביעות אצבע גורם ליותר טעויות מאשר מצב שבו לא היו בטביעות אצבע בכלל".

בית המשפט העליון (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

בהמשך, דן בית המשפט בסכנות שעלולות להיווצר מקיומו של המאגר – זאת, עקב שימוש לרעה במידע הנאגר בו, או לחלופין, שימוש מוגבר כחוק במידע המצוי במאגר על-ידי המדינה.

על כך אמר קלינגר כי "היום גדל החשש לשימוש לרעה על-ידי המשטרה. ראינו רק לאחרונה מקרה בו שוטר ניצל גישה שלא מתפקידו כדי לאתר פרטים של נהג שמצא במצלמות אבטחה. מדברים כאלה של ניצול מערכות המידע לא רק אני חושש – גם חברי (נציג המדינה – ע.י) בתשובה שלו אומר שהסיבה שמאגר ביומטרי נחוץ היא כי יתכן שפקיד משרד פנים ינצל תפקידו לרעה. אנו טוענים שהמאגר יוביל לשימוש לרעה ולא ימנע אותו".

השופט עמית השווה את שקילת הסכנות מול היתרונות במאגר לאלו של כור אטומי, ושאל את נציג המדינה: "כולנו יודעים שיש סכנה בהקמת כור אטומי, אבל הוא משמש לצרכים אחרים. כאן יש "כור אטומי" שהקמנו, והשאלה היא האם הנזק שווה את התועלת, בשביל היקף שאנו לא יודעים מה הוא. אנו חוזים מה הוא עלול להיות, כרגע ההיקף לא גדול".

עוד ביקש השופט עמית מנציג המדינה להבהיר מהן מטרות הקמת המאגר הביומטרי, לאחר שזה אמר כי התכלית הינה מניעת גניבת זהויות, ושאל: "האם אתם לא יכולים להצהיר על תכליות נוספות? חבריך (העותרים – ע.י) חושבים שרשויות הביטחון והמשטרה מעוניינות במאגר".

על כך ענה עו"ד אודי איתן המייצג את המדינה, כי לפי שעה חוק המאגר הביומטרי אינו מסדיר את שימושיהם של רשויות הביטחון והמשטרה במאגר, אך דברים אלה יצטרכו להיקבע בעתיד דרך תקנות שיחוקקו בעקבות החוק. עו"ד איתן אמר כי "החוק קובע שהשימושים ייקבעו בהתאם לתקנות. כרגע אין תקנות שמסדירות את עבודת המשטרה, כל הטענות שנוגעות למשטרה לא רלוונטיות כרגע".

כולנו יודעים שיש סכנה בהקמת כור אטומי, אבל הוא משמש לצרכים אחרים. כאן יש "כור אטומי" שהקמנו, והשאלה היא האם הנזק שווה את התועלת, בשביל היקף שאנו לא יודעים מה הוא

השופט הנדל הציף את החשש מכך שזייפני זהות יצליחו במלאכתם גם נוכח המאגר הביומטרי, ואמר כי "מבחינת כמות קל יותר לזייף תעודת זהות ישנה מתעודה חכמה. תעודה חכמה מורידה את מספר המקרים. אבל אנו צריכים לחשוב לא רק על כמות אלא על איכות. אם זייפן מצליח התוצאה הרבה יותר מסוכנת, כי אז אין לו רק תעודה אלא הוא גנב זהות. אם זה יקרה, ההשלכות יהיו הרבה יותר קשות".

עוד השמיע הנדל פחד מפני דליפת המידע, ואמר כי "אתה מרחיב את המידע, אתה הולך על הכל או כלום, מה שקורה שאתם משחררים את המידע שנמצא אי-שם במחשבים, וזה פותח הרבה יותר אפשרויות. הפחד הוא שהמדינה יודעת יותר מדי ויש לה יותר מדי מידע, ואם זה יצא החוצה אז האזרח פחות מוגן".

עו"ד איתן ענה על כך כי "הטענה המרכזית של העותרים שנשמעה כאן היא שמדובר במידע שידלוף, אך לעותרים אין ולו דוגמא אחת שמראה מאגר ביומטרי כזה דולף. אין דוגמא שממנה אפשר להסיק שבמאגר כזה מתקיימים אותם חששות כבדים שעולים בעתירה. מבחינת אבטחתו מדובר במאגר בסדר גודל אחר, אי אפשר להצביע על דוגמא בעולם שבה השתמשו באותם אמצעי אבטחה, והמידע דלף. העובדה היא שמדובר במאגר מופרד לחלוטין מנתוני מרשם האוכלוסין, ובו נשמרות רק תמונות פנים וטביעת אצבע אם החלטת לשמור אותן".

השופט עמית הפנה לנציג המדינה שאלה באשר לשימוש במידע המצוי במאגר בידי המדינה, ושאל: "לגבי הפגיעה בפרטיות, אתה מציג את זה כאילו הפגיעה בפרטיות היא רק שצילום הפנים שלי נמצא במאגר. האם המאגר מאפשר למדינה לזהות אנשים שעוברים ברחוב במצלמת אבטחה?".

על כך ענה נציג המדינה עו"ד איתן כי "אנו דנים בחוק ובמה שנקבע בחוק. המאגר משמש לבדיקת זהותו של מי שנמצא בלשכה".

עמדת החתמת דרכונים ביומטריים בשדה התעופה בן גוריון (משה שי / פלאש90).

השופט עמית ענה כי "אנו יודעים שזה השימוש. הרי אחד החששות הינו חשש של פוטנציאל. אנו נמצאים במדינה דמוקרטית. אבל כשאתה נותן למדינה כלים, או יש לך מאגר מידע שיש בו פוטנציאל לשימוש אחר, השאלה היא האם הפוטנציאל הזה קיים. יכול להיות שמה ששאלתי טכנית בלתי אפשרי. האם קיים פוטנציאל כזה? מדברים למשל על כך שסין מרושתת במצלמות אבטחה".

עו"ד איתן ענה כי "נקודת המוצא היא מה החוק קובע. את השימושים במאגר, החוק קבע במפורש. לגבי השאלה הטכנית האם אתה יכול לעשות זאת? כאן צריך להתייעץ עם הגורמים המקצועיים".

עמית הדגיש כי החשש אותו מעלים העותרים הינו כי חוק המאגר הביומטרי הנוכחי ישתנה ויתפתח בהמשך, באופן שיעניק לגורמי המדינה כוח רב מדי כלפיי האזרחים.

כעת, על המדינה יהיה להגיש תוך כחודש את החומר החסוי אותו הורה בג"צ להעביר לעותרים. על בסיס חומרים אלה, יבחרו העותרים כיצד להגיב, ויתקיים דיון נוסף במאגר בפני בג"צ.

בסיום הדיון, אמר עו"ד קלינגר כי "אני חושב שבית המשפט היה קשוב לדברינו, והבין שהטיעון שלנו שהמדינה מנסה ללהט בבית המשפט עם חומר חסוי לא היה טיעון סתמי. בית המשפט הבין שאין מקום לדון בדיון כזה בראיות חסויות. זה דיון חוקתי. דיון על השאלה האם הכנסת קיבלה החלטה נכונה או לא. אם הכנסת לא נחשפה מידע מסווג, איך היא יכלה לקבל החלטה בלי להיחשף אליו? אנו מעודדים מכך שבית המשפט קיבל את עמדתנו והבין כי החומר שהיה אמור להיות חסוי הינו בעצם מידע שיש חובה להעבירו על פי חוק. אנחנו בשלב מאוד מתקדם בעתירה. אני מקווה מאוד שבית המשפט יקבל את ההחלטה הנכונה וייתן צו על תנאי ונוכל להתקדם משם לכיוון עצירת המאגר הביומטרי".