תושבי ואדי ערה סובלים ממצוקה תחבורתית קשה. תכנית ישנה לרכבת כבדה בוואדי בוטלה לאחרונה, אך תכניות פשוטות יותר, דוגמת נתיבי אוטובוסים מהירים, שפשוטים בהרבה לביצוע, ימתינו גם הם למועד לא ידוע.

לאחרונה הוחלט לבטל את מסילת הרכבת בוואדי ערה, בעבור תוואי מערבי יותר באזור מנשה, מבלי להבטיח פתרון חלופי ליישובים הערביים בוואדי. ההחלטה טעונה אישור נוסף במועצה הארצית לתכנון ובניה. תכניות הרכבת בישראל מתקדמות באטיות גדולה, הרבה יותר לאט מהביקוש לרכבת, שעולה בכ-8% בשנה. תנופת ביקוש זו מבוססת בעיקר על ההתדרדרות של מערכת הכבישים, שמתקשה לעמוד בעומס האדיר של פקקי התנועה בתחבורה הפרטית. האם המאבקים על תוואי הרכבת מחמיצים את היכולת לפתור בעיות באופן מהיר וזול יותר?

מנכ"ל הרכבת, שחר איילון. ארכיון (צילום: רוי אלימה/פלאש90)

שחר איילון, מנכ"ל הרכבת הפורש, הסביר בעבר ל'דבר ראשון' כי ההישענות על הרכבת הכבדה בישראל היא שגיאה – "הדלתות לקרונות שלנו נפתחות מליוני פעמים ביממה. רכבות כבדות לא נבנו לכך, ורכבת ישראל מתפקדת בפועל כרכבת פרברית עם ריבוי תחנות שמאט את הנסיעה. הסיבה היא שאין חלופות של תחבורה ציבורית פרברית יעילה וכל תנועת הנוסעים זורמת לרכבת". לכן, כל ההתייחסות לרכבת ישראל כנושאת פתרון לוואדי ערה מעידה על חשיבה אנכרוניסטית, וממילא מתייחסת לתושבי הוואדי כיישובים שנמצאים "על הדרך" מאיזור הגליל לתל-אביב.

חלופת עירון בוטלה וחלופת מנשה לא פותחה

שתי חלופות לפיתוח עתידי של רכבת ישראל בשנים הבאות הן מסילת עירון ומסילת מנשה. שתי החלופות מתחילות בדרום בקצה "המסילה המזרחית" – תכנית עתידית למסילה שתסתיים בתחנת "חדרה מזרח" אשר תקועה גם היא במשך שנים רבות. שתי החלופות נועדו בראש ובראשונה לאפשר לתושבי הצפון לנסוע ברכבת לתל אביב מבלי לעבור דרך חיפה, כפי שנדרש מנוסעי רכבת העמק כיום. עם זאת, חלופת עירון נוחה היות והיא מתחברת ישירות לעפולה, וגם תאפשר לתושבי ערערה להתחבר לעורק תנועה מרכזי. בשני המקרים מדובר בהנחת מסילות שתתבצע בעשור הבא, ותשליך על העתיד התחבורתי באיזור.

פריקת קרונות רכבת חדשים (צילום: סיגל ספנות)

התוואי של מסילת עירון אמור היה להיות מקביל לכביש 65, עם 2 תחנות בלבד בואדי – האחת ליד ערערה והשנייה בצומת מגידו, כאשר חלק גדול אמור להיות ממונהר. מדובר בתכנית וותיקה, אשר הישימות שלה מוטלת בספק והתועלת שלה מוגבלת. חיסרון משמעותי בתכנית מסילת עירון הוא הצורך לכרות מנהרה באיזור אום אל פאחם.

לעומתה, התוואי המערבי יותר של מסילת מנשה עדיין לא כולל פירוט של תחנות, אבל הוא אמור להיות פשוט יותר לביצוע. לפי דיווח היום באתר דה-מארקר, לפני כשבועיים החליטה הוועדה המשותפת לתחבורה יבשתית לוותר על תוואי מסילת עירון, ולבחור בתוואי מסילת מנשה.

לחשוב מחוץ למסילה

קשיי הסלילה של מסילת מנשה ומיעוט התחנות הנדרשת ברכבת כבדה, גורמים לחלופות של רכבת קלה, או נתיב תחבורה ציבורית מהיר, להיראות עדיפים בתיאוריה. במציאות, ההחלטה לנטוש את מסילת עירון נעשתה לפני שיש תכנית מפותחת לחלופה של רכב קלה או פתרון תחבורתי אחר, וכעת יישובי ואדי ערה נותרו, לפחות זמנית, קירחים מכל הכיוונים.

אום אל פאחם– היישוב הגדול באיזור, סובל ממצוקת תחבורה קשה. כיום, רכבים פרטיים הם כמעט האפשרות היחידה לצאת ולהיכנס מהעיר. בשעות העומס, מדובר בפקק ארוך בכניסה ליישוב שנמשך בין חצי שעה לשעה.

אופן הבחירה במסילת מנשה, הגיוני בהתחשב בדאגה ליישובים המרוחקים יותר – עפולה, בית שאן, קריית שמונה. לעומת זאת, בעיית התחבורה בוואדי ערה נותרה ללא פתרון – מה שמגביל מאוד את התפוקה לעובד ואת אפשרויות התעסוקה של תושבי הוואדי.

החלטה קודמת בוועדה לתחבורה יבשתית מחייבת מציאת פתרון חלופי במקרה ומסילת עירון לא תיסלל. משרד התחבורה הציג הצעה ראשונית לתכנית כזו, אך ללא פרטים ברורים לגבי כלי התחבורה שייבחר – שירות אוטובוסים או רכבת קלה.

מתכנן התחבורה עמירם סטרולוב אמר ל'דבר ראשון' כי "קווי אוטובוסים מהירים בשיטת BRT, דוגמת המטרונית בחיפה, הם הרבה יותר זולים ומהירים ליישום מרכבות קלות ורכבות כבדות. אין שום מניעה להתחיל עם קווים כאלו, ולשדרג אותם בעתיד לרכבת קלה, אבל מה שחשוב הוא להבין שרק תחבורה ציבורית יעילה היא הפתרון לפקקים, וצריך לקדם אותה באופן מיידי ולא להמתין לשנים הבאות".

צוואר הבקבוק

חלק קריטי בהפיכת התחבורה הציבורית לרלוונטית, לא נמצא על הכביש הראשי דווקא, אלא הגישה מהיישוב עצמו אל האוטובוס. מי שנאלץ לצאת מהיישוב ברכב פרטי, סביר להניח שכבר ימשיך עד ליעד ברכב פרטי, ולא יחנה אותו כדי לחכות לאוטובוס. לכן, גם אם יש הגיון בעמדת משרד התחבורה לנטוש את סלילת מסילת עירון, עדיין קיים צורך גדול להכניס תחבורה ציבורית לתוך היישובים, תוך מתן עדיפות ליציאה בתחבורה ציבורית מהיישוב לכביש הראשי.

ממשרד התחבורה נמסר: "מדיניות משרד התחבורה היא לחבר את המסילה המזרחית למסילת העמק ישירות באמצעות מסילת מנשה, כדי לאפשר הגעה ישירה ומהירה לתל אביב ולמרכז. ביחס לנחל עירון, סוכם כי ימצאו פתרונות תחבורה ציבורית הולמים, ולא רכבת כבדה שאינה הולמת את התוואי והבניה הרוויה בסביבתו".