נוף יפה נשקף מדרך סטלה מריס בחיפה. ביום בהיר אפשר לראות את החרמון המושלג. מראש הנקרה בצפון ומזרחה הגליל המערבי ועד גבעות הגליל התחתון. שכונת בת-גלים ומערב חיפה וגם הנמל כמו על כף היד והים, הים הכחול, ירוק, אפור וספינות לרוב.

קרוב לעשרים וחמש שנים אני עולה ויורד בדרך סטלה מריס והיום ראיתיו שוב. גם אז, לפני 25 שנים, הוא היה שם עלה ירד ועצר בלכתו, אחז במעקה, הביט באופק וכאילו נשא דברים אל קהל דמיוני. מדי פעם בפעם נעלם לשבועות אחדים וחזר שוב להלך מעלה מטה. האם הוא פגוע נפש, האם אושפז? הנחתיו לנפשו הרי אינו מזיק אף לא לאחד ולא פוגע באיש.

בשנים האחרונות נעדר במשך זמן רב אך הנה שוב הופיע. הזדקן קצת, גבו כפוף מעט ודף ניר בידו נשען על המעקה ונואם את נאומו. תהא הסיבה לדבקותו למשימה אשר תהא – הוא בחר מקום יפה עם נוף רחב-ידיים שביום בהיר אפשר להשקיף ממנו למרחקים.

מקרה מוזר אך הוא כבר שייך למקום ואני מאחל לו כל טוב ועוד שנים רבות להלך במעלה סטלה מריס.