כשהייתי ילד קטן
האמנתי לכתוב בספר בראשית
שאלוהים ברא את אדם
בצורה אנושית
עם שתי רגליים
על הקרקע.
במרוצת הזמן
בבר המצוה
הכנתי אילן יוחסין
וכשגיליתי שמוצאי מהקוף
ואני תבנית הנוף
חשתי מצוקה
וטיפסתי על העצים.
וכשכלו כל הקיצים
הלכתי גם על הידיים
והבנתי שהסוף היה
במחשבה תחילה.
כי כשהייתי מעתיק בכתה
חוויתי השפלה
קיבלתי ציון בלתי מספיק
והיו אומרים לי אתה
קוף אחרי בן אדם.
מאז אני מבין גם
את החוזרים בשאלה,
אשרי המאמין.