רשות החשמל משיקה היום (ראשון) שני מכרזים חדשים למתקנים סולאריים, האחד נוסף למתקנים קרקעיים ברשת החלוקה והשני, ראשון, מסוגו לגגות. שני המכרזים צפויים לספק למשק החשמל אנרגיה מתחדשת בתעריף נמוך ולאפשר למדינה לעמוד ביעדיה לשנת 2020 – סיפוק 10% מצרכי המשק על ידי אנרגיות מתחדשות – בהתאם למדיניות הממשלה ומדיניות שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ. רכבת ישראל מצטרפת אף היא לתחום: הודיעה שתציב פאנלים סולאריים על 40 גגות של מתחמים תפעוליים ותחנות.

רכבת ישראל תייצר ותמכור חשמל באמצעות הצבת תאים פוטו-וולטאים לייצור חשמל באנרגיה סולארית על 40 גגות של תחנות רכבת ומתחמים תפעוליים (דוברות רכבת ישראל)

המכרז הקרקעי

המכרז מיועד למתקנים קרקעיים בהספק של עד 10 מגה ואט שיחוברו לרשת במתח גבוה או מתח נמוך. כבעבר, ההצעות במכרז תהינה על גודל מכסה ולא עבור פרויקטים ספציפיים, כאשר משך הקמתן יהיה 21 חודשים, ומשך הבטחת התעריף יעמוד על 23 שנים. הרשות שוקלת לקיים את המכרז במשותף עם המנהל הצבאי ביו"ש, כך שתתאפשר הקמת מתקנים גם באזור יו"ש באותו תעריף.

הסדרה חדשה לגגות גדולים

מכרז הגגות מיועד לגגות גדולים, 1,000 מ"ר ומעלה, שעד כה נסמכו על הסדרת ה"מונה נטו" שהסתיימה בספטמבר 2018, הסדרה בעלת תעריף מובטח. כעת יידרשו בעלי גגות גדולים להתמודד בהליך תחרותי ראשון מסוגו לתחום זה. בנוסף, בהליך תתאפשר הקמה של מתקנים המוקמים על גבי בריכות דגים, מאגרי מים ומאגרי קולחין, ולאלו אף יתאפשר פרק זמן מורחב להקמה בשל מורכבותם ההנדסית, בעוד יתר מתקני הגגות יידרשו לקום ולהגיע להפעלה מסחרית תוך שנה מיום ההודעה על זכייתם.

הנחת פאנלים סולאריים צפים במאגר מים בעמק הירדן (קרדיט: נופר אנרגיה)

התחייבות הזוכים במסגרת ההליכים התחרותיים היא להקמת המתקנים בהספק הכולל אותו הציעו, והם רשאים להעביר את זכאותם לצד נוסף, כאשר האחריות על הקמתם אינה נגרעת מהם. כמו כן, במסגרת ההליך התחרותי להקמת מתקני גגות תתאפשר צריכה עצמית של היצרן מהמתקן.

ההצעות במכרז ידורגו מהנמוכה אל הגבוהה כאשר ההצעה שתקבע את תעריף הזוכים תהיה ההצעה הבאה במדרג אשר לא נבחרה בשל גובהה. התעריף יובטח לתקופה של 25 שנים למתקני גגות.

כמות ההספק המינימאלית הכוללת למכרז הגגות היא 50 מגה ואט, עם זאת מצהירה הרשות כי הצעות תחרותיות רבות עשויות להביא למכסה גדולה מזאת. כמו כן, כל הצעה שאינה תחרותית ותחרוג מאומדן המקסימום למכרז שייקבע, תפסל.

רשות החשמל מעמידה לרשות הציבור אתר בו הסברים כיצד מצטרפים למהפכת הגגות הסולאריים, המרכז את כל המידע הנדרש למשקי בית וצרכנים השוקלים להקים מערכות סולאריות. לכניסה לאתר – לחצו כאן.


ברכבת ישראל עולים על הגג

רכבת ישראל הודיעה כי תייצר ותמכור חשמל באמצעות הצבת תאים פוטו-וולטאים לייצור חשמל באנרגיה סולארית על 40 גגות של תחנות רכבת ומתחמים תפעוליים.

לפי הודעת הרכבת, בשלב הראשון, יוצבו המערכות על ארבעה גגות מתחמים תפעוליים רכבתיים של חטיבת הנייד ברכבת: מתחמי התחזוקה בבאר שבע, לוד, מתחם הקישון ומתחם חוף שמן שבחיפה. מערכות אלה ישרתו את המתחמים התפעוליים ויאפשרו צריכה עצמית של חשמל, הפחתה משמעותית של כמות זיהום האוויר, תוך חיסכון של עד שני מיליון שקלים בשנה בחשבון החשמל, במסגרת תוכנית "מונה נטו" של רשות החשמל. תשואת חיסכון זו עומדת כנגד ההשקעה בפאנלים עצמם, כאשר הסדרת "מונה נטו" מאפשרת בדרך כלל לכסות את ההשקעה תוך כ-8-7 שנים.

רכבת ישראל תייצר ותמכור חשמל באמצעות הצבת תאים פוטו-וולטאים לייצור חשמל באנרגיה סולארית על 40 גגות של תחנות רכבת ומתחמים תפעוליים (דוברות רכבת ישראל)

בשלב השני, יותקנו מערכות תאים פוטו-וולטאים נוספים על עשרות גגות תחנות הרכבת הפזורות ברחבי הארץ. מערכות אלה יאפשרו ייצור ומכירת חשמל לרשות החשמל, באמצעות מתווה האסדרה התעריפית של רשות החשמל, ויאפשרו הכנסות באומדן של כמיליון וחצי שח לשנה. הספק החשמל שייוצר כתוצאה מהמכרז צפוי לעמוד על כ-5 מגה ואט, וברכבת ישראל צופים שהתהליך יושלם ברובו כבר במהלך 2019.

יקר שהוא זול

ברשות החשמל מדווחים כי בשנת 2018 במהלך השנה נוספו 360 מגה ואט של חשמל ירוק למשק, ולהסדרות העתידיות בעבור גגות נרשמו מעל 300 מגה ואט נוספים.

בחודשים הקרובים צפויים להיכנס להפעלה מסחרית שני מתקני תרמו-סולאר באשלים בהיקף של 252 מגה ואט מותקן, ובכך כושר היצור של האנרגיה המתחדשת בסוף שנת 2019 יאפשר לייצר כ-7% מסך הצריכה הצפויה בשנה זו.

חווה סולארית באילת (צילום: משה שי \ פלאש 90)

מתקנים אלו, המבוססים על חוזים בני עשור בטכנולוגיות שנחשבות לנטושות, כוללים סבסוד עמוק לחשמל שמיוצר בהם, בתעריפים גבוהים פי ארבעה ויותר ממכרזים חדשים לאנרגיה סולארית בתאים פוטו-וולטאים. חלק מייקור מחירי החשמל שהוכרז השנה נובע מהצורך לקלוט את המתקנים הללו ברשת. עם זאת, למתקנים מאנרגיות מתחדשות יש תועלת כלכלית כתוצאה מהאפקט הסביבתי שלהם – ייצור חשמל ללא זיהום אוויר וללא פליטת גזי חממה.

ייצור חשמל על גבי גגות כולל יתרון נוסף בכך שאינו מצריך הקצאת קרקע חדשה.  מכיוון שאין בישראל מס פליטות ומס זיהום אוויר, תופעות אלו נחשבות ל'החצנות' – כלומר, תופעה כלכלית שלא מופיעה בשום תקציב, ומתפזרת באופן עקיף על הציבור הרחב בדמות הגברת העומס על מערכת הבריאות, עקב זיהום אוויר. כך, בעוד שעלות הייצור הגבוהה של החשמל הסולארי נכנסת לחשבון החשמל, הרי שהנזק הבריאותי של ייצור חשמל בדלקים מזהמים לא נכנסת לחשבון החשמל.