המגעים הקואליציונים המתנהלים בימים אלה לקראת הצטרפותה של מפלגת ישראל ביתנו לקואוליציה, מציפים מחדש בעיה כאובה לה נדרשת ממשלת ישראל לתת פתרון: משבר הפנסיה של העולים הוותיקים מחבר המדינות.
עולים אלו, שכמחצית מתקופת העבודה שלהם חיו בברית המועצות, סובלים ממצב פנסיוני קשה: בעזיבתם את ברית המועצות, הפנסיה התקציבית לה היו זכאים כנהוג באותה תקופה במעצמה הקומוניסטית, נשללה מהם והם עלו לארץ ללא חיסכון פנסיוני אישי. רבים מהעולים שנקלטו בישראל בתחילת שנות התשעים עסקו בעבודות בשכר נמוך (שמירה וניקיון) כשבמקביל התפתחה והשתרשה בישראל העבודה וההעסקה הקבלנית. חברות כוח-האדם העסיקו את העובדים בהן ללא תנאים סוציאלים וללא פנסיה. רק ב-2008 חוקקה מדינת ישראל את חוק פנסיית חובה. כך נוצר מצב בו כ-190,000 עולים הגיעו לגיל הפנסיה לאחר שעבדו במהלך כל חייהם, ונשארו עם חיסכון פנסיוני קטן, אם בכלל. סיפורם של העולים הותיקים עלה לכותרות בעקבות מאבק שמנהלים כמה ארגונים בנושא ביניהם, עמותת "פנסיה שלנו" הפועלת להכרה בזכויות הפנסיוניות של העולים בארצות המקור וארגון "דור 1.5" המייצג את הדור הצעיר של העלייה מרוסיה הטרוד גם בבעיות ההורים של דור זה.
בשנים האחרונות, עם הגיעם של עוד ועוד עולים לגיל פרישה, הגיעה מצוקת הפנסיה לנקודת הרתיחה. הקול הרוסי, האחראי לכחמש מתוך ששת המנדטים של ישראל ביתנו – מציב בפני ליברמן אולטימטום. ברחוב וברשתות החברתיות, יותר ויותר אנשים שאלו את עצמם מה עושים הפוליטיקאים שלהם כדי להתמודד עם הבעיה.
אביגדור ליברמן "קיים סיכוי גדול שזה יעבור מסיבה אחת – אנחנו הפכנו את הנושא לקזוס בלי. אני מקווה שיהיה לנו מספיק כח שלא יוכלו להקים בלעדנו קואליציה."
בפברואר האחרון כינס ליברמן מסיבת עיתונאים בה הכריז על בעיית הפנסיה של העולים כ"קאזוס בלי" שלו, תנאי יסוד לכל משא ומתן, להצטרפות לקואליציה. ליברמן חשש שהפתרון לבעיה יגיע ממפלגה אחרת ושלח את חיציו לכל כיוון כשאמר "להבטחות של ראש הממשלה אין כיסוי. ההבטחות שלו הן ישראבלופ. עכשיו גם מפלגת העבודה קפצה על המציאה. לא זוכר מעולם שמפלגת העבודה עסקה בנושא גם כשחבריה היו במשרדים הרלוונטים. ברור ששום חיקוי לא יעמוד במבחן המציאות. לפני שבוע ח"כ סופה לנדבר העלתה את ההצעה במליאה ואף אחד מחברי הכנסת יוצאי חבר העמים לא הגיעו לתמוך בחוק. רק יו"ר הכנסת נכח והצביע נגד. מפלגת העבודה מעולם לא טיפלה בנושא, גם לא קסניה סבטלובה (חברת כנסת מטעם המחנה הציוני החל ממרץ 2015 ע.כ) רק אחרי שאנחנו הגשנו את הצעת החוק הם התעוררו כדי לזכות בכותרת."
כשנשאל ליברמן מתי הוא צופה שנזכה לראות את התוכנית יוצאת לפועל, הוא ענה כי התוכנית תיכנס לתוקף תוך שנתיים. זאת מאחר ולהבנתו תוך שנה תתקיימנה בחירות ולאחריהן הוא מתכוון להעמיד את הנושא כבסיס למו"מ בהרכבת הממשלה הבאה. "קיים סיכוי גדול שזה יעבור מסיבה אחת – אנחנו הפכנו את הנושא לקזוס בלי. אני מקווה שיהיה לנו מספיק כח שלא יוכלו להקים בלעדנו קואליציה. בלעדיינו הסיכוי הוא אפס. שר האוצר אילו היה רוצה יכול היה להעביר את זה היום."
בחודשים האחרונים עובד שר הקליטה, זאב אלקין (הליכוד), על פתרון למשבר העולים הוותיקים מול משרד האוצר. בראיון לדה מארקר באפריל האחרון, אמר אלקין כי הוועדה הממשלתית שהוקמה לטובת העניין צפויה לסיים את עבודתה לקראת תחילת יוני. ליברמן לא יכול היה להישאר מחוץ למשחק. על פי ההערכות, עלות התוכנית שמגבש אלקין עם משרד האוצר צפויה לעמוד על 2.5 מליארד שקל בשנה, והיא תיכלל בתקציב 2017 – 2018.
המשוכה הבאה שתצטרך הממשלה לעבור כדי לאשר את ההחלטה היא ה"נומרטור". הנומוטרטור הוא כלי של משרד האוצר שנועד להגביל כל הוצאה ממשלתית אשר תחרוג בעתיד ממדיניות ההוצאה הנמוכה המוכתבת על פי כלל ההוצאה. מאחר ועל פי תחזיות האוצר התקציבים ל 2017 -2019 כבר חורגים ממגבלת ההוצאה ומתקרת הגירעון תצטרך הממשלה להראות בהחלטה מה יהיה המקור התקציבי שממנו תמומן ההצעה. כך, יכולה להפוך ההבטחה של ליברמן להעניק תנאי מחייה הולמים לאותם גמלאים, לעילה לשורת קיצוצים נוספת במשק.
