פערי שכר נמוכים יותר, וקצב עליית שכר גבוה יותר, בהשוואה לכלל המשק, כך עולה מדוח השכר בשירות המדינה שפרסם אתמול (שני) הממונה על השכר במגזר הציבורי. "הסכמי המסגרת האחרונים נתנו תוספות שקליות שכוונו לבעלי השכר הנמוך" הדגיש היום הממונה על השכר קובי בר נתן. עוד עולה מהדוח כי קצב תוספת המשרות במשרדי הממשלה האט בשנים האחרונות, והוא נמוך יותר מקצב גידול האוכלוסייה. בנוסף, הולך ועולה חלקם של הסטודנטים מסך העובדים בשירות המדינה.

בעשור האחרון עלה השכר הריאלי בשירות המדינה ב-25%, בעוד השכר הממוצע במשק עלה ב-11% בלבד. בחמש השנים האחרונות עלה מספר המשרות במשרדי הממשלה ב-1.4% בלבד, זאת בשעה ששיעור גידול האוכלוסייה עמד ב-1.9%. מאז 2013 נוספו כ-440 משרות בלבד מדי שנה, לעומת 740 בשנים 2013-2008.

השכר למשרה ולעובד לפי מערכת בשירות המדינה ובהשוואה לכלל המשק (מתוך דו"ח שירות המדינה)

על פי נתוני הדוח, כ-75% מעובדי משרדי הממשלה מועסקים תחת הסכמים קיבוציים, כ-50% בדירוגים המנהליים ובדירוגי המח"ר (אקדמאים). בהתאם לכך, נהנים עובדי המדינה גם מביטחון תעסוקתי גבוה. הוותק החציוני של עובדי משרדי הממשלה עומד על 11 שנים לעומת ותק של כ-5 שנים בכלל המשק, על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2012. לצד זאת, הם זכאים ברובם גם למכסה גדולה יותר של ימי חופשה ומחלה מהקבוע בחוק, מנגנוני קידום שכר אוטומטיים, הפרשות לפנסיה בגין רוב רכיבי השכר והפרשות לקרן השתלמות.

וותק חיצוני במשרד לפי דירוג ובהשוואה לכלל המשק (מתוך דו"ח שירות המדינה)

שירות המדינה מתאפיין גם בפערי שכר נמוכים יותר מבכלל המשק. מהדו"ח עולה כי  שכר העשירון העליון במשרדי הממשלה גבוה פי 2.5 בלבד משכר העשירון התחתון. בתחום המגדרי, על אף שמזה כעשור ישנה מגמה של צמצום פערי השכר הבין גברים לנשים, גם ב-2017 עמד הפער על 15% במשרדי הממשלה, 28% במערכת הבריאות, 9% במערכת החינוך ו-21% במערכת הביטחון. עם זאת, שירות המדינה שוויוני יותר ביחס לכלל המשק, בו על פי נתוני הלמ"ס עומדים פערי השכר המגדריים על ממוצע של 31%.

נשים מהוות 61% מכוח העבודה במשרדי הממשלה. עיקר מקור פערי השכר במשרדי הממשלה היא העובדה שהדירוגים והדרגות המתאפיינים בשכר גבוה יותר מאוישות ביותר גברים, בעוד בדירוגים והדרגות בשכר הנמוך ישנן יותר נשים, לפיכך שכר היסוד של גברים גבוה בכ-1,500 שקלים בממוצע וזה של נשים. לצד זאת, נשים בשירות המדינה עובדות כ-7 שעות נוספות פחות מגברים, בממוצע. החל מ-2016 החל פיילוט לעבודה נוספת מהבית ובמשרד האוצר מציינים כי בעקבותיו ניתן לזהות עלייה בהיקף השעות הנוספות של נשים. בר נתן הבהיר כי בכוונת המשרד להרחיב את הפיילוט גם בשנה הקרובה.

פערים מגדריים לפי מערכת בשירות המדינה ובהשוואה לכלל המשק (מתוך דו"ח שירות המדינה)

עוד נמצא כי פערי השכר בין יהודים לערבים במשרדי הממשלה נמוכים פי חמש מבכלל המשק, ועומדים על 7% (לעומת 36%). עם זאת, עובדים ערבים היוו 6% בלבד מעובדי משרדי הממשלה, לעומת חלקם באוכלוסיה העומד על כ-21%.

במהלך העשור האחרון, הלך ועלה מספר הסטודנטים בשירות המדינה מכ-2% ב-2008, ללמעלה מ-10% ב-2017, אז הועסקו כ-3,700 סטודנטים, 90% מתוכם לתואר ראשון.

בדו"ח מסמן משרד האוצר ככל הנראה מטרות גם ביחס למשא ומתן המתקרב על הסכם מסגרת חדש במגזר הציבורי, ומציין כי יש לקבוע שיטות חדשות למדידה לצורך תגמול שכר עידוד, במטרה לשפר את הפריון. זאת מאחר וכ-50% מהשיטות הקיימות נקבעו לפני למעלה מחמש שנים. "אנחנו מנסים שהכסף הציבורי ינותב למקומות הנכונים. פתרונות שניתנו בעבר לא בהכרח נכונים לעכשיו. אנחנו עובדים ומתייעלים" אמר היום הממונה על השכר קובי בר נתן. "שכר העידוד בשירות המדינה כבר לא יעיל. הפריטטיות פגעה בו. אנחנו מנסים כן להכניס כמה שיותר שיטות לעדכון סדירה ורציפה וגורמים דיפרנציאליים".

כ-35 אלף מתוך כ-72 אלף עובדי המדינה ובתי החולים הממשלתיים זכאים לשכר עידוד, בסך של כ-1,300 שקלים בחודש בממוצע, שהם כ-10% משכרם. שכר עידוד הוא תגמול על ביצוע תפוקות מעבר לעמידה בנורמה כמותית הנמדדת באופן קבוצתי. במשרד האוצר מקווים לעבור בין היתר למודלים של תשלום תוספת דיפרנציאלית אישית בחלק מהיחידות על בסיס הערכת עובדים והצטיינות אישית.

בר נתן תקף את החוק ליישוב סכסוכי עבודה, בטענה כי כיום למעלה ממחצית מעובדי משרדי הממשלה מצויים תחת סכסוכי עבודה פעילים המאפשרים נקיטת צעדים ארגוניים מיידיים. "התפיסה שלנו היא שלסכסוך צריך להיות פג תוקף והוא לא יכול לשבת על המדף משך שנה או שנתיים" אמר. היועץ המשפטי לאגף ארז אנצויג הוסיף ואמר: "המטרה שלנו היא שחוק יישוב סכסוכי עבודה יביא לפתרון סכסוכי עבודה במשק ואני חושב שיש קונצנזוס שזה לא המצב היום. החוק שתלו בו תקוות רבות לא מביא לכך – רוב סכסוכי העבודה נפתרים במו"מ ישיר או בסיוע בתי הדין לעבודה אבל לא נעשה שימוש במנגנוני הגישור שקבועים בו".

הנתונים בדו"ח מתייחסים לכ-35 אלף עובדי משרדי הממשלה, כ-130 אלף עובדי מערכת החינוך, כ-31.5 אלף עובדי מערכת הבריאות, 26.4 אלף שוטרים, 8,300 סוהרים ויתר אנשי כוחות הביטחון וצה"ל שמספריהם אינם מפורטים בדוח. "לראשונה חילקנו את הדו"ח ל-4 מערכות נפרדות, משרדי הממשלה, מערכת החינוך הממשלתית, מערכת הביטחון ומערכת הבריאות" ציין בר נתן. "אין כזה דבר יותר 'שכר ממוצע של עובדי מדינה'. הפתרונות למערכת החינוך צריכים להיות אחרים לגמרי מאלו של מערכת הביטחון או הבריאות".