הישראלים מכניסים יותר, אופטימיים יותר ונמצאים יותר בחובות – כך עולה מדו"ח מדדי איכות החיים של הלמ"ס שפורסם היום (שלישי). הדו"ח מציג נתונים לגבי 70 מדדי איכות חיים, ומראה דירוג של אותם מדדים לפי הערים השונות בישראל.

אמא ותינוק במדרחוב בראשון לציון (Editorial credit: rasika108 / Shutterstock.com).

בדירוג 14 הערים הגדולות בעלות מדדי איכות החיים הגבוהות ביותר, זכתה רמתן גן במקום הראשון. על פי הדו"ח, רמת גן מובילה בהכנסה חציונית למשק בית, שביעות רצון מעבודה, תוחלת חיים, שיעור הזכאות לבגרות ורמת צפיפות הדיור. תל אביב הגיעה למקום השלישי במדד, חיפה למקום התשיעי וירושלים למקום השלושה עשר.

עם זאת, הדו"ח מראה כי בתל אביב שיעור התעסוקה הוא הגבוה ביותר, ברחובות שביעות הרצון ממקום המגורים הוא הגבוה ביותר ובראשון לציון שביעות הרצון מהמצב הכלכלי ומהשטחים הציבוריים הוא הגבוה ביותר.

בני ברק מובילה בשביעות הרצון מהחיים, באמון גבוה במערכת הבריאות, בהערכה עצמית של בריאות טובה, במספר קטן של מקרים חדשים של שאתות ממאירות (סרטן) בקרב גברים ונשים, באחוז קטן של עודף משקל בכיתות א ו-ז ובשיעור הצבעה גבוה בבחירות לכנסת.

באר שבע היא העיר היחידה שבה גרות יותר נשים המועסקות בתפקידי ניהול במגזר הציבורי מאשר גברים. תמותת התינוקות בעיר היא הגבוהה ביותר, ואחוז הולכי רגל הרוגים מתוך סך הולכי רגל שנפגעו בתאונות דרכים בדרכים עירוניות הוא הגבוה ביותר. פתח תקווה היא מהמובילות באמון בממשלה.

על פי הדו"ח, הישראלים מעט מרוצים יותר מהחיים, ומעט יותר אופטימיים. 88% מהנשאלים ענו שהם שבעי רצון באופן כללי מחייהם, ו-67% ענו שיש להם אמון ביכולת להתמודד עם בעיות. עם זאת, נתוני שביעות הרצון גבוהים באופן ניכר בקרב יהודים מאשר ערבים. לעומת 91% מהיהודים שענו שהם שבעי רצון מחייהם, רק 75% מהערבים ענו כך.

במדדים הכלכליים ניכר שיפור, מלבד העלייה בחוב משקי הבית. מדד ג'יני, שמודד את רמת אי השוויון, נמצא בירידה מאז שנת 2011, בהתאם לעלייה ברמות ההכנסה של משקי הבית. עם זאת, ניכרת עלייה ברמות החוב של משקי הבית, שעומדים היום על 48.5% מהתוצר, לעומת 46.8% בשנת 2002.

מאז שנת 2016 חלה עלייה במספר משקי הבית המוציאים יותר משליש מהכנסתם על דיור. בסך הכל 30% ממשקי הבית נאלצים לשלם שליש מהכנסתם על דיור, והשיעור יורד ככל שעולה רמת ההכנסה של משק הבית. כך, בעשירון התחתון כמעט 55% ממשקי הבית מוציאים שליש או יותר מהכנסתם על דיור.

ככלל, מדדי איכות החיים שנוגעים לעולם העבודה נמצאים במגמת שיפור מאז שהחלו הסקרים בשנת 2002. הדו"ח מראה על עלייה בשיעור התעסוקה וירידה בשיעור האנשים המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון, עלייה בהכנסה החציונית של משקי הבית ובשביעות רצון כללית ממקום העבודה. בנוסף, חלה ירידה במספר הנפגעים בתאונות עבודה.

ההכנסה החציונית למשקי בית ממשיכה את העלייה שהחלה בשנת 2012, ועומדת היום על 17,394 ₪. נתון זה מתכתב עם עלייה בשיעור התעסוקה בישראל. ב-2017 עמד שיעור התעסוקה בקרב גברים על 66.1% ובקרב נשים 56.7%. זמן האבטלה הממוצע נמצא גם הוא בירידה בשנים האחרונות. ביום כ-22.9% מהמובטלים סובלים מאבטלה לתקופה ארוכה יותר מחצי שנה, לעומת 31.8% בשנת 2002. עם זאת, מקרים של אבטלה ממושכת הם שכיחים הרבה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית מאשר היהודית. בקרב האוכלוסייה הערבית הנתון עומד על 39% לעומת 19% באוכלוסיה היהודית.

שיעור העובדים המועסקים במשרה חלקית על אף שהיו רוצים לעבוד במשרה מלאה נמצא בירידה מתונה מאז 2002. לעומת שנת 2002 שבה עמד שיעור זה על 4.8%, הנתון עומד היום על 2.3%.

בנוסף, מהנתונים עולה כי מרבית העובדים בישראל מרוצים מההכנסה שלהם. 61.4% מהעובדים שנשאלו ענו שהם מרוצים מרמת ההכנסה, לעומת 44.8% בשנת 2002.

עם זאת, הממדים החדשים שנוספו השנה מצביעים על תחושות שליליות יותר של העובדים בישראל כלפי מקום עבודתם. 48.4% בלבד מהמועסקים בישראל חשים שיש להם יכולת להתקדם בעבודה, או במילים אחרות קצת פחות מחצי מהמועסקים. 65.9% חשים שתפקידם תואם את רמת ההשכלה שלהם.

מספר הנפגעים בתאונות עבודה נמצא בירידה מאז שנת 2002. בשנת 2017 נפגעו 1,774 עובדים בתאונות עבודה, לעומת 2,918 בשנת 2002.

תוחלת החיים בישראל נמצאת בעלייה מאז שנת 2002. תוחלת החיים של גברים עלה מ-77 שנים ב-2002 ל-80 שנים. תוחלת החיים של נשים עלתה מ-81 ב-2002 ל-84. בנוסף, שיעור תמותת הילדים בישראל נמצאת במגמת ירידה: 3% היום לעומת 5.4% בשנת 2002.