"העמדה המקצועית של המוסד לביטוח לאומי היא שהתקציב שניתן לזכאים יכול לשמש אותם לכל מטרה". המשפט הזה שנכתב לאחרונה בתשובה רשמית של המוסד לביטוח לאומי לבקשת חופש מידע שהוגשה על ידי עמותת "ידיד" בניסיון להבין, כבר בתחילת הדרך, מה צפויים להיות תוצאותיה של הרפורמה במערך הסיעוד קוממה אותי מאד.

טיפול סיעודי (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).

הדברים הללו מוכיחים את החשש שלי ולפיו אין מדובר ברפורמה בתחום הסיעוד כלל וכלל. מדובר בתרגיל מתוחכם להעלות את ההכנסה לאזרחים ותיקים הסובלים ממצוקה בריאותית והזקוקים לשעות סיעוד וזאת מבלי שיש צורך לפרוץ את המסגרת העלובה של קצבת הזקנה המוענקת לכלל האזרחים בישראל ובמיוחד לאלו המתקיימים רק ממנה ללא תוספת פנסיונית כל שהיא.

תקציב הסיעוד מטרתו, על פי המוסד לביטוח לאומי, לסייע לקשישים שזקוקים לעזרה בתפקוד יומיומי ומעוניינים להישאר לגור בביתם וזאת בדרך של אספקת סל שירותים הכולל: סיוע בתפקוד היומיומי בבית, ביקור במרכזי יום לקשיש, סל מוצרי ספיגה, התקנת לחצן מצוקה, השתתפות במימון מטפל/עובד זר וכיו"ב.

הרפורמה שהחלה לפעול בחודשים האחרונים, לאחר פיילוט שהתקיים במשך תקופה ארוכה, מאפשרת לאזרחים הזכאים לשעות סיעוד לקבל אותן באחת משתי דרכים. הדרך הוותיקה שמשמעותה התקשרות עם חברת סיעוד המאושרת במכרז הביטוח הלאומי וקבלת שעות סיעוד ממטפלת הנשלחת על ידי החברה. הדרך החדשה היא המרת שעות הסיעוד לכסף אשר, כאמור לפי עמדת הביטוח הלאומי, ניתן להשתמש בו בכל צורה שהיא גם אם אין מדובר בשכירת שירותי ניקיון, בישול וסיוע ברחיצה, טיול או הגעה למרכז יום לקשיש.

הבעיה אינה נגמרת רק בשאלת הכסף או יותר נכון מה עושים עם הכסף. נדמה לי שאף לא אחד הביא בחשבון את ההשלכות הלא פשוטות של המהלך על הכלכלה הישראלית. על שוק העבודה. בחודש דצמבר 2018 קיבלו 6,832 זכאים גמלת סיעוד בכסף ו-12,979 זכאים קיבלו גמלה משולבת בכסף ובשירותים. חלק מהזכאים קיבלו גמלאות בכסף או גמלאות משולבות לפני הרפורמה כמעט כפול ממספרם לפני הרפורמה.

חשוב שתדעו, הביטוח הלאומי יצא לדרך בלי שהוקמה מערכת לפיקוח בקרה ומעקב אחרי הרפורמה למרות שדו"ח ראשון בנושא אמור להיות מוגש לכנסת בדיוק בעוד שנה. המשמעות- לא ברור איך יבדקו מה נעשה בכסף המזומן, בכמה מתוך המקרים שבהם מומרות שעות הסיעוד לכסף, הוגשו הבקשות על ידי בני משפחה שלא ברור כלל מה הם מתכוונים לעשות בתקציב שניתן להם (וזה בעצם לא חשוב כי עמדת הביטוח הלאומי היא שהם יכולים לעשות בכסף ככל העולה על רוחם).

גם אם נאמין שרוב הזכאים יתקשרו בעצמם עם מטפלות שיסייעו להם הרי שאין שום יכולת לפקח על התשלומים שיינתנו למטפלות, סביר להניח שיהיו אלה סכומים נמוכים יותר מהקבוע במכרז שבין המוסד לביטוח לאומי לחברות הסיעוד, סביר להניח שלא ישולמו למטפלות תנאים סוציאלים כפי שצריך ובכלל לא בטוח שהזכאים יטרחו לשלם עבורם את דמי הביטוח הלאומי שנדרש לשלם כל ישראלי המעסיק בביתו מנקה או מבשלת ומי ישמור אז על המבוטחים?

ולבסוף, אני חושש כי מאות מטפלות המועסקות היום בחברות הסיעוד, בשכר מינימום, יפוטרו מעבודתן פשוט כי לא יהיה היכן להעסיק אותן. חלקן יגיע ללשכות התעסוקה, חלקן תמצאנה עבודה ב"שחור" ללא דיווח וללא תנאים סוציאליים וביטוח וחלקן ייזרק משוק העבודה לחיים על קצבאות הביטוח הלאומי מצוקה כלכלית עוני ומחסור.

___________________________________________________________

רן מלמד הוא המשנה למנכ"ל עמותת "ידיד" ומקדם מדיניות של חיים בכבוד.