מאות חניכות וחניכי תנועת בני עקיבא לקחו אמש (שלישי) חלק בערב שירה לזכרה של אורי אנסבכר ז"ל שהתקיים באתר עין יעל שבדרום ירושלים, המקום בו התנדבה אורי בשירות הלאומי ושבו נרצחה ביום חמישי שעבר. תנועת בני עקיבא, שאורי הייתה חניכה ומדריכה בה בשבט בתקוע, יזמה את הערב והזמינה אליו חניכים מכל הארץ כדי להוקיר את זכרה.

בערב ירושלמי קר, מהול בהרבה דמעות, הצטופפו מאות בני ובנות נוער שהגיעו בעיקר מאזור ירושלים, מתקוע ושאר גוש עציון, בשביל לדבר על אורי ולשיר שירים. בני הנוער שלקחו חלק בהקמת האירוע ובמפעלים הקשורים לזכרה בימים האחרונים ביקשו להתייחס לעשייתה המכוונת לשלום וטוב, בין היתר כתגובה לשיח הפוליטי שהתפתח לאחר הרצח וכתגובה לפרסומים האיומים סביב המקרה הנורא.

אורי אנסבכר (באדיבות המשפחה)

"פעם אחרונה שיצא לי לשבת עם אורי היה ביום שני בערב. ישבנו יחד בדירה לארוחת ערב, ואיכשהו הגענו לדבר על החתונה שלה, ועל זה שהחלום שלה זה להתחתן ביער" סיפרה הדסה שרם, שותפתה של אורי לדירת בנות השירות. "זה נשמע טבעי ומובן מאליו – כי אורי אהבה את הטבע כל כך, זה היה הבית השני שלה, כשהיא רצתה לחשוב בשקט ברוגע בשלווה. בטבע היא הרגישה ביטחון והתחברות לעצמה ולקדוש ברוך הוא. שם בטבע במקום הכי בטוח ואהוב שלה, במקום בו רצתה להיות ביום הכי מאושר שלה, שמה הכל נגמר. אורי, כל פעם שאני רואה תמונה שלך הלב שלי נקרע מחדש. זה לא נתפס, היית בשיא הפריחה של החיים שלך, בשיא הצמיחה, הנתינה והאהבה לכל אחד – איך יכול להיות שזהו ושכל הטוב שלך נגמר?"

"היו הרבה דיבורים מאוד קשים על מה שקרה, ואנשים דיברו דיבורים שפשוט היה קשה לשמוע" אמרו אפרת צוברי (18) וצורי בירן (17), שיזמו יחד עם חבריהם וחברותיהם לשבט נבטים (היום הרא"ה) של בני עקיבא את קמפיין 'עם חופשי בארצנו' לזכרה של אורי בתגובה לשיח שנוצר ברשתות החברתיות לאחר הרצח.

"הכרתי את אורי מגיל אפס" סיפרה אפרת. "במוצאי שבת האחרון ישבנו בכיכר בתקוע, עשינו מעגל גדול של שירים ואחרי זה התיישבנו כמה חבר'ה והיתה הרגשה שצריך לעשות עוד משהו כדי להפיץ את האור של אורי. ידענו שהמשפחה, החברים ואנחנו נפגעים מאוד מהדיבורים הללו. אורי הייתה סובלת מזה מאוד. היא לא לקחה לעצמה דעה פוליטית והיה לה חשוב מאוד המקום של השלום האמיתי, של אהבה ואור ולא כל מיני דברים שמתעסקים בשנאה ואשמה. רצינו שאנשים ידברו ויזכרו את מה שהיא עשתה וחלמה ולא את מה שקרה. לכן קראנו לאנשים לצאת לטייל ולשלוח תמונות מהטבע בכל ארץ ישראל שאורי כל כך אהבה."

"אנשים שלחו הרבה מאוד תמונות מטיולים ומקומות בארץ עם הקדשה לאורי, זה היה מאוד מחזק לראות אנשים שכלל לא הכירו אותה. אלפי ההודעות מחזקות ומרגשות שקיבלנו מאנשים  – זה מראה כמה אנשים רוצים להאיר את האור שלה ולהיות באמת עם חופשי בארצנו."

אירוע לזכרה של אורי אנסבכר. 12 בפברואר 2019. (צילום: דוד טברסקי)

"אורי נולדה תשעה ימים אחרי, גדלנו יחד בשכונה, בגן, בבית הספר והדרכנו יחד בשבט" סיפר אופיר צוברי, חבר ילדות של אורי. "אורי ואני הדרכנו ביחד ולכולנו יש פצעים בהדרכה. לנו היה שבט מעצבן מאוד, באחד הערבים ישבנו בישיבת צוות באחד הבתים וחשבנו מה לעשות. עלו כל מיני רעיונות כאשר אחד מהם היה להעיף או להשעות כמה חניכים מעצבנים במיוחד. אורי, בשנייה שעלה הרעיון הזה אמרה לא. שזו לא האמת ולא הדרך שלנו. אין איך להיפטר מהבעיה, צריך להתמודד איתה. החיפוש אחר האמת והרדיפה אחר הצדק הייתה אורי. בתקופה האחרונה הייתה תחושה שהיא מצאה איזושהי אמת בתוכה. היא הייתה מאירת פנים וקשובה והיא רצתה לסגור הרבה מעגלים ולהיפגש עם כולם. אנחנו יכולים רק ללמוד ממנה, לחפש את האמת שלנו, לא לוותר וללכת איתה עד הסוף."

"הרצח הנורא קרה ביום חמישי האחרון ואנחנו עדין בשבעה. כולנו הזדעזנו" סיפר אלחנן כהן ששון, ראש מחלקת ההדרכה בבני עקיבא שלקחה על עצמה להוביל את האירוע. "אנחנו בתקופה כזו שמרגישים שיש המון אירועי טרור נוראיים, המון נפגעים ונרצחים והלב כואב מאוד. אנחנו כתנועת נוער הרגשנו שאנחנו חייבים לעשות משהו. אורי הייתה חניכה, מדריכה ובוגרת – חניכים וחברים שלה לשבט שגדלו איתה נמצאים פה. הרגשנו שאנחנו חייבים, כאמירה חינוכית, לא להישאר אדישים לכזה מקרה נורא וגם לחנך איך לגדול מתוך משבר, באיזה דרך מבטאים את הכאב. בחרנו דרך מיוחדת, כואבת, מחבקת, מאחדת ומצמיחה אנשים.

"לצערנו אנחנו למודי ניסיון. זה לא המקרה הראשון בו אנחנו סופגים כזה אובדן. אירועים בהם בוגרים נפלו, נהרגו ונרצחו. אנחנו קודם כל ביחד עם המשפחה ואנחנו רוצים לנתב את הכאב למקום של צמיחה. איך מוסיפים אור וממשיכים את הדרך המיוחדת של אורי בחיים שלנו – ככה נראית תנועת נוער שפועלת וחיה."

אירוע לזכרה של אורי אנסבכר. 12 בפברואר 2019. (באדיבות בני עקיבא)

ראובן פינסקי, מנכ"ל המנהלת לשירות לאומי-אזרחי, התייחס לתרומתן של בנות השירות הלאומי ולפועלה של אורי: "אורי אנחנו נמשיך את מורשתך, של נתינה ואהבה וחיוך. ליבנו נשבר מהרצח אך רוחנו איתנה. צה"ל שומר על ביטחוננו ואנחנו שומרים על עם ישראל וארץ ישראל. כמעט לצד כל צורך ומצוקה שיש, נמצא בת שירות שעוזרת ומסייעת – וזה מה שאורי עשתה. השליחות שלנו בימים האלו היא להקים את האור הגדול. לעצור את שטף החיים שלנו ולהכיר תודה. תודה ענקית לכל בנות השירות על כל מה שהן עושות."

"תודה על החיבוק החם שאנחנו מקבלים" אמר דודה של אורי, בועז בריאודה. "ההרתמות הגדולה הזו שמגיעה מכל כיוון בארץ נובעת מהפער הבלתי נתפס בין התום והטוהר שאורי ביטאה בחיים שלה לבין הרשעות הלא נורמלית של אותו מרצח נתעב והצורה שבה היא נלקחה מאתנו. הטוב ינצח, הוא מוכרח לנצח. אתם הנוער הנפלא הזה שבא לתרום ולהתחזק ביחד, אתם ההוכחה הגדולה לכך שהאור יוסיף ויתגבר עד שיגרש את כל החושך – העולם צועד לעבר התיקון."