דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הפסקת הריון

דו"ח מבקר המדינה / חוסר במידע נגיש לפונות לוועדות להפסקת הריון

עוד חושף דו"ח המבקר כי 12% מהפניות של נערות לוועדות היו של הריונות חוזרים וזאת עקב הסברה לקויה בתחום החינוך המיני. המבקר: "חשוב שהמערכת כולה תתגייס לצמצום התופעה".

צילום אילוסטרציה: Lawrence Murray, מתוך flickr
צילום אילוסטרציה: Lawrence Murray, מתוך flickr
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

דו"ח מבקר המדינה בדק את פעולת הוועדות להפסקת היריון ואת הביצוע של הפסקות היריון ופרסם את מסקנותיו היום (שלישי). הנושאים המרכזיים שנבדקו הם אופן עבודת הוועדות להפסקת היריון, המידע הרפואי שנמסר לפונות לוועדה, דיווח על הפסקות היריון לא חוקיות, דיווח של המוסדות להפסקת היריון למשרד הבריאות וללמ"ס וחינוך מיני במסגרות השונות.

בכל שנה ישנן בישראל כ-21 אלף פניות לוועדות להפסקת היריון. בישראל יש 39 מוסדות רפואיים שמורשים על ידי משרד הבריאות לקיים ועדות להפסקת היריון ולבצען בפועל. מספר הפניות לוועדות להפסקת היריון עלה מכ-19,100 בשנת 1990 לכ-20,900 בשנת 2013 (כ-9%), לעומת גידול באוכלוסייה של כ-76%. יוצא ששיעור הפניות לוועדות יחסית למספר הנשים באוכלוסייה ירד במשך שנים אלו ועמד ב-2013 על 11 פניות ל-1,000 נשים (מתוך נתונים של משרד הבריאות)

שיעור הפסקות ההיריון בישראל ל-1,000 לידות בשנת 2012 היה נמוך בהשוואה לממוצע במדינות האיחוד האירופי: 117.4 הפלות ל-1,000 לידות בישראל, לעומת ממוצע של 216.3 הפלות במדינות האיחוד האירופי. רק כמחצית (52%) מהפסקות ההיריון נעשות בבתי חולים ממשלתיים, של שירותי בריאות כללית או ציבוריים; השאר, על פי משרד הבריאות, נעשות בבתי חולים פרטיים ובמרפאות פרטיות מורשות.

הליקויים המרכזיים שנמצאו בדו"ח מבקר המדינה הם חוסר מידע נגיש לנשים שפונות לוועדות להפסקת הריון. בחלק מהמוסדות שנבדקו אין בכלל חומרי הסברה, ובחלק מהמוסדות היה מידע חסר או מידע רק בשפה העברית. בנוסף, לא ניתן לפונה לוועדה מספיק זמן לקבל החלטה שמבוססת על המידע שנמסר לה ולקיים התייעצות לפני שהיא מתבקשת לחתום על טופס ההסכמה.

מבקר המדינה ממליץ כי בנוגע לחוסר במידע נגיש, ביחס לכך שכשליש מאישורי הוועדות ניתנים לנשים שאינן ילידות ישראל, על משרד הבריאות לעשות את כל הפעולות הדרושות כדי שחומרי ההסברה והטפסים בכל המוסדות יהיו נגישים גם לנשים שאינן דוברות עברית, אם דרך תרגום לערבית, רוסית ואנגלית, ואם בדרך אחרת. בנוסף, על משרד הבריאות לבחון את האפשרות להרחיב את הנחיותיו גם לאמהרית. כמו כן, על משרד הבריאות לוודא כי כל המוסדות, כולל המוסדות הפרטיים, מודעים לחובתם להעניק מידע מלא לפונות. "בפן הבירוקרטי, המבקר מתייחס לכך שחלק מהמוסדות דורשים מנשים שוועדה אחרת כבר אישרה והפנתה אותם למוסד אחר לעבור עוד ועדה. ואולם, בביקורת עלה שיש מוסדות הדורשים מנשים, שבקשתן כבר אושרה במוסד מורשה אחר, ושהופנו אליהם לצורך ביצוע התהליך, לעבור ועדה נוספת גם אצלם, ואינם מסתפקים באישור שכבר קיבלה האישה. כך נמצא במאיר בכפר סבא, במרכז הרפואי אסף הרופא, במקרה אחד שעלה בזמן הביקורת במרכז הרפואי הממשלתי הלל יפה, בשיבא בתל השומר – כל בקשה נידונה בשנית, ובמידת הצורך מוגשת שוב לוועדה." (מתוך הדו"ח)

מעקש בירוקרטי נוסף שצריכות הנשים להתמודד איתו הוא השתתפות קופת החולים בתשלום רק בדיעבד. נשים רבות זכאיות להשתתפות של קופת החולים בהוצאות, אך הן צריכות לשלם את כל הסכום ואחר כך לקחת טופס מבית החולים, להעביר אותו לקופ"ח ואז לקבל את ההחזר. בנוסף, חלק מהמוסדות דורשים חוות דעת על מצבה הנפשי של האישה מפסיכיאטר של המוסד, חלק מבקשים חוות דעת חיצונית, חלק מסתפקים בחוות דעת של רופא המשפחה וחלק בהצהרה של האישה על מצבה הנפשי. על פי דו"ח המבקר כ-50% מהנשים זכאיות להחזר על התשלום אבל אופן הבקשה מסורבל ומקשה עליהן לקבל את ההחזר.

המלצת המבקר לתיקון ליקוי זה היא שעל משרד הבריאות להסדיר בנוהל מקיף את ההליך לאישור הפסקת היריון, לפשט אותו ולהקל את הנטל הבירוקרטי על הנשים. בנוסף, על משרד הבריאות לוודא כי המוסדות מיישמים את הנוהל כלשונו.

היבט נוסף בו נמצאו ליקויים הוא חינוך והסברה למניעת הריונות לא מתוכננים. רבים מבני הנוער לא מודעים לשימוש באמצעי מניעה, פחות מחצי מהיועצות העבירו תכנים בנושא קיום יחסי מין ושימוש באמצעי מניעה, ורק כשליש העבירו תכנים בנושא מניעת מחלות מין ואיידס. נוסף על כך, בתכנית "כישורי חיים" המועברת בחטיבת הביניים אין שיעורים ייעודיים על שימוש באמצעי מניעה ומניעת מחלות מין. בנוסף, משרד הבריאות לא הנחה את המוסדות למסור לפונות לוועדות מידע בנושא השימוש באמצעי מניעה, למרות שבקרב 38%-22% מהפונות  זו לא הפסקת ההיריון הראשונה. על פי נתוני הלמ"ס, מדי שנה יש כ-3,800 לידות של נערות עד גיל 19, מתוכן כ-84% נשואות. מספר אישורי הפסקות ההיריון לנערות עד גיל זה הוא כ-2,600 בשנה (כ-13.5% מכלל האישורים של הוועדות). מחציתן נערות בנות 19, והשאר בנות 18-14. נתון נוסף הוא העובדה שכ-12% מהפניות של נערות לוועדות היו של נערות בהיריון בלתי מתוכנן חוזר (מתוך דו"ח המבקר).

ביחס לחוסר המידע בקרב בני נוער, המלצת מבקר המדינה היא שמשרדי הבריאות והחינוך יבינו ויזהו את הסיבות לחוסר הידע בנושא חינוך מיני ובמודעות לצורך בשימוש באמצעים למניעת היריון. על משרדי החינוך והבריאות להכין תכנית להשלמת פערי הידע אצל בני הנוער. בנוסף, על משרד הבריאות, שבידיו הנתונים על נערות שנכנסו להיריון בלתי מתוכנן ונערות שאין זה הריונן הלא מתוכנן הראשון, לשקול לקיים הדרכות פרטניות לאותן נערות ובמקרה הצורך אף להפנותן לסיוע של גורמי המקצוע בקהילה – רופא המשפחה או המחלקה העירונית לשירותים חברתיים. "היריון בלתי מתוכנן אצל בני נוער צעירים הוא על-פי רוב אירוע טראומטי שעלול להוביל לנזקים נפשיים ובריאותיים. חשוב על כן שהמערכת כולה תתגייס לצמצום התופעה. משרד מבקר המדינה מסב את תשומת לבם של משרד הבריאות ומשרד החינוך לכך שקיים חוסר ידע, לפחות בקרב חלק מבני הנוער, בנוגע לחינוך מיני ולשימוש באמצעים למניעת היריון. ראוי שמשרדים אלו יזהו את הסיבות לחוסר הידע ויפעלו להכנת תכנית להשלמת פערי הידע אצל בני הנוער" (מתוך הדו"ח).

תגובת משרד הבריאות בנוגע לחוסר במידע נגיש מנובמבר 2015: "בימים אלה מסתיימת הרחבת עלון המידע שיימסר לפונות לוועדות, ושהמשרד יעדכן את הנחיותיו בנושא ביוני 2016. בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאוקטובר 2015, כתב המרכז הרפואי פוריה שיפנה למשרד הבריאות כדי לקבל חומרי הסברה בשפות שונות".

על הטענה שלעיתים אישה צריכה לעבור מספר ועדות, במשרד הבריאות מסרו כי: "עמדתו המקצועית (של משרד הבריאות) היא שעל הפסקת ההיריון להתבצע במקום שבו האישה עברה ועדה, אלא אם יש סיבה מיוחדת. עם זאת, יש לאפשר גמישות, כשזו העדפתה של האישה או כשיש סיבה למעבר בין מוסדות. עוד כתב המשרד כי כיוון שמדובר בהחלטה רפואית מורכבת, שיקול הדעת של המוסדות השונים עשוי להיות שונה, ולכן יש היגיון בדרישה לקיים ועדה נוספת במוסד המבצע את הפסקת ההיריון. בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2015, כתב המרכז הרפואי אסף הרופא שהם מבצעים הפסקות היריון מאוחרות בדרך שונה ומורכבת יותר מאשר בבתי חולים אחרים, ולכן על צוות בית החולים לוודא שהפעולה מבוצעת בהתוויה רפואית מובהקת".

על הטענה בדבר הסרבול הבירוקרטי שאישה צריכה לעבור כדי לקבל החזר על הוצאות ההליך כתב משרד הבריאות למשרד מבקר המדינה, כי "כיוון שהאישה זכאית למימון התשלום לוועדה רק אם הוועדה אישרה לה לעבור הפסקת היריון, אי אפשר לחייב את הקופות לתת טופס התחייבות מראש, כאשר לפחות בחלק מהמקרים אין הן חייבות במימון הפנייה לוועדה. לגבי פניות של נערות עד גיל 19, שבהן הוועדה מאשרת הפסקות היריון כמעט כדבר שבשגרה, המשרד הנחה את הקופות להנפיק טופס התחייבות לוועדה להפסקת היריון (ללא השתתפות עצמית) לפני הפנייה לוועדה, ואף לנסות להגיע להסכמים עם בתי החולים להתחשבנות ישירה על מנת לחסוך את תהליך הוצאת טופס ההתחייבות מפונות אלה."

על הטענה שבחלק מהמקומות נשים צריכות לקבל חוות דעת של פסיכיאטר כתב משרד הבריאות "שעל פי הנחיותיו הפסקת היריון על בסיס מצב נפשי חייבת להתבסס על חוות דעת מקצועית של פסיכיאטר, אך אין חובה שהוא יהיה מבית החולים בו מתכנסת הוועדה. במסגרת הביקורות שעושה המשרד על הוועדות הוא מעיר לאלו שבהן הנימוק למצבה הנפשי של האישה התקבל על ידי רופא משפחה או עובד סוציאלי."

בנוגע לטענות המועלות בדו"ח על חוסר מידע לבני נוער ונערות שעוברות יותר מהפלה אחת בגלל הריון בלתי מתכונן, כתב משרד הבריאות כי "ביוני 2016 הוא יפרסם חוזר בנושא התוויות מקצועיות לטיפול בנערות הפונות לוועדות להפסקת היריון. לדברי המשרד, העובדות הסוציאליות בוועדות מפנות את הפונות לוועדות בכלל ואת הנערות בפרט למסגרות המתאימות ולרופא נשים, והנושא מופיע גם בעלון ההסבר על הפלות שנמצא בתהליך הרחבה".

על תכניות שאמורות לעבור בקרב בני נוער להעלאת מודעות שימוש באמצעי מניעה כתב משרד הבריאות כי "הוא פועל לקידום בריאות והתנהגות מינית אחראית במספר מישורים, ובכלל זה פעילות של מרפאות המין של לשכות הבריאות, מפגשים עם בני נוער וצעירים להעלאת המודעות שלהם לסיכונים במין ולאימוץ תפיסת מיניות והתנהגות מינית בריאה, הסברה באמצעות שירותים מקוונים ופעילות ייעודית לבני נוער מהקהילה האתיופית. עוד כתב המשרד, שהוא מבצע בקרה בבתי הספר על יישום הנחיותיו".

תגובת משרד החינוך לליקויים שנמצאו בדו"ח על תכניות שאמורות לעבור בקרב בני נוער לשימוש באמצעי מניעה כתב משרד החינוך כי "בשנת הלימודים החולפת קיבלו 400 יועצות חינוכיות הכשרות בהיקף של 30 שעות בנושא מיניות. עוד כתב משרד החינוך, שבמהלך שנת הלימודים תשע"ו תתקיים ישיבה עם נציגי משרד הבריאות על מנת לבחון שיתופי פעולה אפשריים בעתיד, לקידום חינוך למניעת היריון בלתי מתוכנן בבתי הספר".

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!