הסכם הביניים בין האוצר לביטוח הלאומי מתקרב לסיומו כשנותרו לו רק עוד שבועיים ולא נראה הסכם קבע באופק. ביום שני השבוע התקיימה הפגישה הראשונה בין נציגי האוצר, הביטוח הלאומי ומשרד ראש הממשלה, אחרי חודש וחצי מאז החתימה על הסכם הביניים. עם זאת, הצדדים עוד רחוקים מהגעה להסכמה והדיון נגמר בכך שהביטוח הלאומי יגיש בימים הקרובים הצעה להיפרדות תקציב המוסד מתקציב המדינה, עליו ידונו הצדדים בהמשך.

בספטמבר האחרון הודיע שר הרווחה חיים כץ כי הביטוח הלאומי יפסיק להעביר את עודפי דמי הביטוח למשרד האוצר לשימוש כחלק מתקציב המדינה, כפי שנעשה מאז שנת 1980. על-פי אנשי הביטוח הלאומי, העברות אלו, יחד עם העברות נמוכות שהמדינה מעבירה למוסד בתמורה למתן קצבאות שאינן ביטוחיות, הן אלו שגרמו לכך שעד לשנת 2037 לא יוכל הביטוח הלאומי לעמוד בהתחייבויותיו. משרד האוצר מצדו טוען שתקציב הביטוח הלאומי צריך להיות תחת ניהולו. נציגי הביטוח הלאומי מנסים להפריד לחלוטין את תקציב המוסד מתקציב המדינה ולנהל בעצמם את עודפי הגבייה, בכך לדאוג לרזרבות שיאפשרו את המשך פעילותו.

האוצר רוצה להמשיך לשלוט בביטוח הלאומי, לקבל את כל הכספים לשימוש להוצאות השוטפות כמו שקיבלו עד עכשיו. אנחנו מסבירים שזה גם נוגד את החוק וזה בוודאי נוגד את ההיגיון. את כספי המבוטחים צריך לשמור כדי שאפשר יהיה לשלם להם קצבאות בעתיד

על-פי רואה החשבון ערן יאראק, יו"ר ועדת הכספים של הביטוח הלאומי שנכח בפגישה, הצדדים עוד רחוקים מהסכמה והאוצר ממשיך לדבוק בכך שעודפי הגבייה יגיעו אליו. "בגדול האוצר הגיש עמדה בלי מתקבלת על הדעת לחלוטין לפיה הביטוח הלאומי הוא כמו כל מחלקה אחרת בממשלה. משהו כמו 'אתם לא מצפים שמשרד החינוך או משרד הביטחון ינהל לבד את הכספים'. אלא שזה הבדל תהומי, כי המשרדים מקבלים את כספי מס הכנסה ועושים בזה שימוש על-פי החלטת הממשלה בעוד שהביטוח הלאומי מנהל את הכספים של המבוטחים שמשלמים. ולכן הטענה הזו משוללת יסוד מלכתחילה, וזה פחות או יותר מה שאנחנו מעלים על הכתב", אמר יאראק.

"האוצר רוצה להמשיך לשלוט בביטוח הלאומי, לקבל את כל הכספים לשימוש להוצאות השוטפות כמו שקיבלו עד עכשיו. אנחנו מסבירים שזה גם נוגד את החוק וזה בוודאי נוגד את ההיגיון. את כספי המבוטחים צריך לשמור כדי שאפשר יהיה לשלם להם קצבאות בעתיד", הוסיף.

משרד האוצר והביטוח הלאומי (צילום: עמר כהן)

לטענת יאראק, הביטוח הלאומי הגיש בישיבה נייר שבו הראה שסך הכספים שהועברו למדינה מאז 1980 עומדים על 350-400 מיליארד שקל. "בדיון התקיים ויכוח על מתי הקרן תיגמר. הייתה התדיינות בנושא הזה, והאוצר טוען שייקח לזה יותר זמן ממה שאנחנו טוענים. מה שאני אמרתי זה שהגברת כהן בת ה-35 מכפר סבא די אדישה לשאלה האם כספי הביטוח הלאומי יסתיימו כשהיא תהיה בת 50 או כשהיא תהיה בת 60. מה שבוודאי היא יודעת זה שהיא לא תקבל קצבת זקנה. מבחינת האוצר זה לא חשוב. הם אומרים שאם יהיה חוסר יתווסף מתקציב המדינה, אבל זו טענה שאני לא יכול להתבסס עליה".

"הביטוח הלאומי אמור לתפקד כמו כל תאגיד סטטוטורי אחר, עם ממשל תאגידי מסודר ולא תחת פקידות האוצר. יש לנו הצעה בהחלט קוהרנטית על איך אמור להתנתק תקציב הביטוח הלאומי מתקציב המדינה, אף אחד מהם לא צריך להיות תלוי אחד בשני. בוודאי כספי הביטוח הלאומי לא אמורים להיות חלק מהנומרטור כמו שהם היום. וזה יקרה. האוצר עדיין מציג עמדה אחרת".

עם זאת, לטענת יאראק, גם מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד שנכח בישיבה וגם מנכ"ל משרד ראש הממשלה יואב הורוביץ קיבלו את הטענה העקרונית לפיה משרד האוצר שולט ברמה גבוהה מדי על ההתנהלות התקציבית של הביטוח הלאומי. לטענתו, הורוביץ הדגיש כי הדיונים לא ימוצו ברמות הפקידות בין הצדדים, אלא יגיעו בסופו של דבר להחלטה של הממשלה.

עוד לא נקבע מועד למפגש נוסף בין הצדדים, אבל תוקפו של הסכם הביניים יפוג בסוף החודש, ואחריו יפסיק הביטוח הלאומי להעביר לאוצר את עודפי התקציב אלא אם יושג הסכם חדש שייקבע כך. בביטוח הלאומי טוענים שיעמדו בהבטחה שלא להעביר את העודפים החל מסוף החודש, וכי הדיונים ימשיכו להתקיים גם לאחר מכן. בימים הקרובים צפוי להגיש הביטוח הלאומי את התכנית המפורטת להיפרדות מתקציב המדינה, עליה ידונו הצדדים בהמשך. "מדובר על תכנית להיפרד בשלבים מתקציב המדינה", אומר יאראק. "לתקציב המדינה ישתמשו בכספים רק לאותם נושאים שהמדינה מטילה על הביטוח הלאומי לעשות. אם המדינה רוצה שהביטוח הלאומי ישלם קצבאות לא ביטוחיות זה בסדר, אבל הם צריכים לתת את התקציב".