"הגעתי למלון מפואר לחדר ובו שולחן ישיבות גדול, סביבו יושבים כ-60-5 אנשים בעניבות וחליפות, רובם עורכי דין" תאר עורך הדין שי תקן בהרצאה שנתן בכנס אילת ליחסי עבודה, משא ומתן שליווה בנוגע לרכישת חברה גדולה בישראל. "השפה היתה באנגלית. עסקה שנמצאת בעיצומה, חברת היי-טק ישראלית גדולה שמעסיקה הרבה עובדים, שהבעלים הישראלים שלה מנסים למכור אותה לקרנות השקעה, שהבעלים של אחת מהן הם סינים. ישבו שם המשרדים שמייצגים את כל הגורמים השונים. בוקר שלם ישבנו ודיברנו על מה? ההנהלה סיפרה לעורכי הדין ולנציגים של הקרנות מה קורה במו"מ עם העובדים ואיך זה הולך להשפיע על עתידה של החברה. האם זה ישפיע על הניהול? ידרשו מענק מכירה? ישבנו לדבר על זה בוקר שלם".

עו"ד תקן, בעברו יו"ר האגף להתאגדות בהסתדרות וכיום שותף במשרד עורכי דין פישר בכר חן ושות', ביקש לחשוף בפני יושבי האולם – רבים מהם אנשי עבודה מאורגנת, חברי ועדים, תעשיינים ומעסיקים, זווית נסתרת הנוגעת להתארגנויות עובדים, עליה מדברים על פי רוב רק בחדרים הסגורים בהן נסגרות העסקאות – עד כמה התארגנות עובדים משפיעה על שוויין של חברות. משרדו של תקן ליווה בשנים האחרונות כמה עסקאות גדולות, ביניהן רכישת תנובה על ידי ברייטפוד הסינית, והניסיון של חברת פוסון לרכוש את חברת הביטוח הפיניקס, שנבלם ברגע האחרון על ידי הממונה על הביטוח.

עו"ד שי תקן, לשעבר יו"ר הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי ויו"ר האגף להתאגדות (צילום: עופר עמרם)

"זה הפך נושא מאוד מרכזי ודומיננטי בעסקאות" הסביר. "כשבאים היום לעשות עסקה, יש שני מצבים נורמטיביים רגילים: אם החברה לא מאורגנת – הצד של העובדים לא מעניין אף אחד. המצב השני הוא חברה מאורגנת, כמו בתנובה. במצב כזה כן יש חובה לקיים היוועצות או מו"מ עם העובדים". עם גל ההתאגדויות במשק בשנים האחרונות, ובייחוד על רקע התארגנויות בחברות המצויות לקראת מכירה, נוצר המצב שלדברי תקן הוא המורכב והמעניין ביותר – משא ומתן על רכישת חברה, שעובדיה נמצאים בהתארגנות ראשונית ובמו"מ על הסכם קיבוצי ראשון בחברה.

"כשפוסון רצו לקנות את הפניקס, שאלו אותנו בשלב מסויים מה המשמעות של העובדה שמתנהל מו"מ קיבוצי" סיפר תקן. "היתה התארגנות כשנה קודם, גררו רגליים ואז הודיעו שיש עסקה. העובדים דרשו להאיץ את ההסכם הקיבוצי. להסביר לסינים מה זה הסתדרות והסכם קיבוצי זה קשה. אבל בכסף הם מבינים. שאלו – כמה זה יעלה? אמרנו, אנחנו לא יודעים. הם אמרו – תעריכו. הלכנו וסקרנו את ההסכמים הקיבוציים ביתר חברות הביטוח שנחתמו באותה שנה, ואלה היו הסכמים יקרים, תוספות של 5% לשכר ועוד תוספת חד פעמית. אמרנו את זה לסינים, והם מהר מאוד לקחו את הדבר הזה, ודרשו להפחית סכומים מהותיים ממחיר העסקה בגלל האומדן הזה. כי הם אמרו – אם זו המשמעות של ההסכם זה משפיע על מחיר העסקה."

לדבריו אחד הנושאים המרכזיים שצפים, הוא שאלת השקט התעשייתי ומניעת שביתות ועיצומים. "מי שקונה את החברה רוצה לדעת שהעסקה תושלם בהצלחה ושהעובדים ישתפו פעולה ולא יפריעו לעסקה לקרות. הרבה פעמים ישנה התניה מפורשת שהעסקה לא תושלם אם המעסיק לא יצליח לשמור על שקט תעסוקתי. זה נכון שמשפטית אין לעובדים זכות להתערב בעסקה – אבל יש להם הזכות לשבות ולהכריז סכסוך עבודה אם הם חושבים שהם הולכים להיפגע. העובדים דורשים הרבה פעמים להבטיח את ביטחונם התעסוקתי, לשמור על ההסכמים הקיבוציים ולשמור על קווי הייצור בישראל. למשל כשמכתשים אגן נמכרה היתה דרישה לחמש שנים לשמור את הפסים בישראל, ובאמת אחרי חמש שנים הוציאו אותם מישראל, אז כנראה יש לכך בסיס".

בית הוורד בגבעתיים, משכנה של הנהלת הפניקס (צילום: ori, ויקימדיה קומונס).

העסקאות, מתחלקות לשני סוגים מרכזיים: עסקת נכסים, שבה נמכרת פעילות של חברה עם הנכסים. העובדים למעשה מפוטרים מהחברה הישנה, ומוצא לעבור לעבוד אצל המעסיק החדש. אולם מרבית העסקאות, הן עסקאות מתחום המניות שמשפיעות רק על תמהיל השליטה והבעלות בחברה. "החברה עצמה נשארת אותו הדבר" מסביר תקן "רק בקומה למעלה מישהו מוכר למישהו את המניות שלו ומרוויח או מפסיד על זה כסף. בעסקה כזו של חילופי מניות, לעובדים אין בעצם זכויות מיוחדות".

עם זאת, לדבריו, הרעיון של זכאות עובדים למענקי מכירה הלך והתבסס לאורך השנים, בייחוד בחברות מאורגנות – וסוגיה זו עולה אף היא בדיונים על עסקאות מכירה של חברות מאורגנות. "יש הרבה פעמים ויכוחים האם יהיה מענק מכירה, מה יהיה גובהו. מי שמשלם את מענק המכירה לעובדים זו החברה שהיא המעסיק, אבל יש ויכוח במשא ומתן על המכירה – מי יישא בזה? המוכר או הקונה?" הסביר.

"אין שום זכות משפטית מוכרת לעובדים לקבל מענק מכירה. אבל הדבר הזה קורה", אמר, ונתן שורה של דוגמאות: כשתנובה נמכרה לברייטפוד ניתנו לעובדים 137 מיליון שקלים מענק, כ-57 אלף שקלים לעובד בממוצע. במכירת אסם לנסטלה חולקו לעובדים כ-17 מיליון שקלים – משכורת לעובד. בחברת כלל נקבעה לאחרונה נוסחה לקראת מכירתה על פיה יקבלו העובדים בין 80 ל-120 מיליון שקלים, בין שתיים לארבע משכורות. לאומי קארד נמכרה לקרן פינקוס והעובדים קיבלו 40 מיליון שקלים – שתי משכורות, ועוד.

גם במכירת מנועי בית שמש, חברה שהיתה בבעלות ק.ט.ש. ונמכרה לקרן פימי כשהיא מצויה בהפסדים, דרשו העובדים וקיבלו מיליון וחצי שקלים מענק מכירה, דבר המעיד לדברי תקן על כך שהמענק לאו דווקא נתפס כפונקציה של שווי עיסקת המכירה. בסודהסטרים, על אף שהחברה נמכרה מעט לאחר סיומו של מאבק עובדים גדול לזכות ההתארגנות, שכשל, העניקה החברה 47 מיליון שקלים במענק מכירה לעובדיה, השווים לשתיים וחצי משכורות. "האם ההתארגנות שהיתה שם רגע לפני כן תרמה לכך?" תהה תקן.