בשלב מסוים בשיחתנו מכנה את עצמה ענת ניר, מהמתמודדות בפריימריז של מרצ, "מצבר אנושי קטן". יש לה על מה להתבסס. ניר (39) היא מהמפיקות של כמה ממצעדי הגאווה הגדולים בתל אביב, ממובילות מחאת הנשים בתחילת דצמבר האחרון, ועד לפני שנתיים בעלים של חברת הפקות אירועים יחד עם שותפתה דנה זיו, שרכשה ממנה את חלקה. מאז תחילת המילניום ובמשך קרוב לעשור וחצי ניהלו השתיים ליין מסיבות פורץ דרך לנשים.

"גדלתי בגני יהודה, בגיל 18 עברתי לתל אביב, בגיל 20 פתחתי בר לסביות בלילינבלום וסגרתי אותו על רקע הומופוביה של שכנים", מספרת ניר. "זרקו עלינו ביצים, קיללו אותנו והדביקו לנו את המנעול. יצאתי משם לליין של מסיבות נשים ואירועי תרבות בכל הארץ, ולאקטיביזם. הפקתי פסטיבל קולנוע גאה גדול ומצליח, ואת ליין המסיבות 'דנה וענת' שעדיין קיים, אבל בפורמט ושם אחר.

"אמא שלי זיכרונה לברכה הייתה אומרת, 'סוגרים לך את הדלת תיכנסי מהחלון'. הדלת היא המרחב הלגיטימי, דרך המלך, המקום שמזמינים אותך דרכו. החלון הוא המרחב היצירתי, וזה מה שדחף אותי לאקטיביזם. מאז אני מוצאת פתרונות יצירתיים כדי לעודד סובלנות. אני מתנדבת כבר 11 שנים בחוש"ן, ארגון להט"בי שעושה מתודה של סיפור אישי בבתי הספר, הייתי חברת ועד מנהל באגודה למען הלהט"ב, עשיתי פרויקט חינוך לבני נוער, וכיתה של בנות מרהט שאיתן עבדתי זכו באתגר המתמטיקה".

האירוע שהעלה אותה על מסלול ההתמודדות לכנסת התרחש לפני שנתיים. "הייתי בבג"צ עם חברות שלי, הזוג ויסלברג-טור, שרצו לבצע רישום הורות לילד שלהן במעמד הלידה. אבל השופט מני מזוז גלגל אותן מהמדרגות, ואמר שאת הנושאים האלה פותרים בכנסת. באותו רגע גמרתי אומר ללכת לכנסת. מאז אני עושה שינוי במרצ ומסתובבת בכל הארץ".

השינוי שמבקשת ניר לחולל מרחיק לכת. "אני קוראת לזה 'המסע ממרצ לארצ'. ארצ היא לא מרצ, מפלגה סקטוריאלית, תל אביבית חילונית. ארצ באמת הולכת ומדברת עם אנשים, היא מבינה שאף אחד לא הולך ללכת מפה. לא החרדים ולא החילונים, לא ההומואים ולא המתנחלים, לא הפלסטינים שלא יוותרו על החלום שלהם למדינת לאום, ולא אף אחד מאיתנו".

 

את מציעה ממש לשנות את שם המפלגה ממרצ לארצ?

"זאת הצעת הגשה, אני חושבת שזאת הצעת הגשה טובה. עשיתי את הקמפיין של מצעדי הגאווה ושל מחאת הנשים, אני חושבת שאני די טובה במה שאני עושה, ואשמח לעזור למרצ שיווקית. יכול להיות שזה כולל להחליף את השם שלנו. זה גם תלוי אם נתאחד עם עוד מפלגות, דבר שאני מאוד בעדו.

"תבין, אי אפשר שנמשיך לדבר על חופש דת וחופש מדת במצע שלנו, אבל בפועל נילחם בדתיים. אנחנו לא יכולים להמשיך לעשות את זה אם אנחנו רוצים לגדול. על הרקע הזה אני מסתובבת כבר שנתיים בהתנדבות, ואני מוצאת שותפים ושותפות ממש לא שגרתיים. בגוש עציון אני יושבת בתנועת שורשים-ג'ודור, זה מקום שיושבים בו מתנחלים ופלסטינים, יוזמה מדהימה.

"הייתי עמיתה במכון שחרית, שעוסק בפוליטיקה של טוב משותף וחיבורים בציבוריות הישראלית ובחברה הישראלית. אנחנו רואים לאן הפלגנות מביאה אותנו. לכן מרצ, בדומה לש"ס, מתנדנדת על אחוז החסימה. חלק מהגדילה משמעותה באמת להתייחס לכך שאנחנו צריכים להיות מפלגה עממית שמייצגת שלל ציבורים, ובעד הרב-תרבותיות והנכסים התרבותיים שיש לנו.

"לא קרה כאן כור היתוך וטוב שכך, קרה אפילו ההפך. כל צבע בנו וכל זהות וכל שיוך שונים אחד מהשני, וטוב שכך. רק שאי אפשר להמשיך לומר שנייצג את כולם – צריך להביא ייצוגים. לכן אני חושבת שאנחנו צריכים להצביע לאנשים חדשים – לבוסקילה, לדבוש, לי – אנשים שמביאים את הקולות האלה. לא ייתכן שלמרצ תהיה רשימה שבה כולם שלוש קדנציות ומעלה, שלא לדבר על חמש קדנציות.

"אם אבחר לכנסת אהיה האישה הראשונה מחוץ לארון בכנסת, ולמרות שאני יותר בעניין המעמדי מבפוליטיקת הזהויות, יש חשיבות גם לייצוג, כמו שרואים בסיפור של אלכסנדריה אוקסיו קורטז בארה"ב. שאלו אותה: 'אז מה, להצביע לך כי את לטינית?'. והיא ענתה 'לא, אבל ללטינים מגיע מקום בשולחן של מקבלי ההחלטות'. כיום הקהילה הגאה לא מצביעה מספיק למרצ.

"במצעדי הגאווה שהפקתי הייתי מסתכלת מלמעלה על השטיח של אנשים, צובעת לעיני רוחי 30-60 אלף איש, ואומרת לעצמי שיש לנו מנדט או שניים פה שאנחנו לא מנצלים. מרצ מדברת על זכויות להט"ב מפה ועד כוש, כל המפלגות עושות את זה כי זה קונצנזוס בחברה הישראלית, אבל אנחנו לא מעבירים שום חוק מאז ביטול איסור משכב זכר על ידי מרצ (אז רצ, נ"י) בסוף שנות השמונים".

יש מנופים כדי לחולל שינוי? הרי הקואליציות כאן דתיות ושמרניות

"כשיריב לוין רצה לצבוע מטוס בצבעי הגאווה כדי לקדם תיירות למצעד, איימנו לבטל את האירוע, שהוא בשבילנו מצעד זכויות האדם הגדול בישראל, רבע מיליון אדם. בשבילם הוא חגיגה של כסף שאי אפשר לתאר אותה, כולם יודעים את זה, שלא לדבר על מה שיהיה כאן השנה באירוויזיון. אבל אנחנו איימנו לבטל ועלינו לירושלים למשה כחלון כדי לבקש כסף לארגוני הלהט"ב.

"אני זוכרת איך בדרך עוד התווכחו אם לבקש 3 מיליון שקל, קצת יותר מהתקציב שהיה אז בפריסה ארצית לכל הארגונים, מיליון שקל או סכום אחר. כשנכנסו לכחלון אני זוכרת שאמרנו מהר מהר 11 מיליון, כי זה היה התקציב למטוס. עם האיום בביטול המצעד אמרו לנו 'יאללה, קחו 10 מיליון ללא חקיקה'. עכשיו, מה זה עשרה מיליון? בשביל המדינה זה כלום. זה רק מראה מה יכול לעשות מאבק ציבורי. שם התחלתי להבין שצריך להגיע לשיבר הראשי".

"גם במרצ – מצביעים פחות לנשים"

נאמנה לתפיסתה על פריצת גבולות וחיבורים חדשים, הקימה ניר לפני שנתיים סניף מרצ בעפולה, שם בת זוגה היא "מתיישבת אידיאולוגית" בקיבוץ עירוני. בת הזוג היא ממקימות תנועת "תרבות", שמעודדת אמנים להתיישב בפריפריה, להקים מוסדות תרבות ולקיים פעילויות. לתנועה יש גם תנועת נוער, הפועלת בקרב בני נוער יהודים וערבים.

"כשהקמתי את סניף מרצ בעיר היינו בו ארבעה אנשים. צחקו עלינו, אמרו שירביצו לנו, מה שקצת היה נכון, כי בעפולה נבחר לאחרונה ראש עיר על בסיס ההבטחה שהוא לא ימכור דירות לערבים. ובכל זאת בחרנו להקים שם סניף, והיום יש שם 65 פעילים. זה הסניף הכי גדול של מרצ בפריפריות ואני גאה להיות חלק ממנו. הוא יהיה מאוד משמעותי בבחירות".

מצטרפים חדשים לפוליטיקה מתויגים לעתים כתמימים וכטרף קל למקצוענים. זה לא המקרה של ניר. נקודת המבט שלה על הפוליטיקה בכלל ועל מרצ בפרט מפוכחת וביקורתית. "יש במרצ תמיד את העניין, איזה מחנה אתה, יותר סוציאליסט או יותר בכיבוש. אני בעד לערבל, זה קשור גם לרצון שלי בחיבור. אני בעד מרצ חדשה, לכן הייתי מהכוחות שדחפו לפריימריז. התחלנו לעבוד לפני שנתיים ובהתחלה צחקו עלינו, אבל אני מקווה שבסוף ננצח, כמו בציטוט של גנדי.

"אני מביאה קול חדש ובועט שמגיע מהשטח. יש לי מפקד גדול וסיכוי ריאלי, אם כי לא ברור מה זה ריאלי במרצ. אני מאמינה שאני מועמדת למקומות 4 ו-6, שבהם יש הבטחת ייצוג מגדרי, כלומר אם נשים או גברים סובלים מתת-ייצוג הם ישוריינו (המשמעות היא שניר תהיה בין שתי הנשים המובילות בפריימריז, נ"י). הבטחת הייצוג רלוונטית כמובן בעיקר בשביל נשים, כי אנחנו עדיין חיות תחת הפטריארכיה ומקבלות פחות קולות".

גם במרצ?

"אומרים את זה גם על הקהילה הגאה. גם בקהילה הגאה? כן. גם במרצ? כן. גם במדינות המערב? כן. גם במדינות הסקנדינביות. אני מוכנה לעשות אתך ניתוח יום אחרי הבחירות של כמות הקולות שקיבלו שבע הנשים המצוינות שרצות בבחירות האלה מול הגברים. אנשים במרצ אומרים 'אנחנו לא נצביע לנשים כי יש מנגנון תיקון', וזה גורם לתוצאה ההפוכה. בסוף המטרה היא להנחיל תרבות שבה מצביעים לנשים ולא צריכים להסתמך על תיקון האפליה".

כמה גדול המפקד שלך?

"אנשים אוהבים לנפח מספרים. לי יש 1,400 איש במפקד, והיו עוד מאות אם היו מכלילים את מפקד 2018, כמו שעשו בבחירות לראשות המפלגה במרץ האחרון, כשהכלילו את מתפקדי 2017 (החברות במרצ דורשת חידוש אקטיבי מדי שנה, נ"י). כולם היו אז תמימי דעים בכך שצריך הוראת שעה שתאפשר את זה, והפעם, למרות שהבחירות בפברואר, משום מה לא עשו את זה. לכן אני הפסדתי מאות וגם אבי בוסקילה הפסיד מאות. אתה מבין את מי זה משרת וכנגד מי זה הולך. חידוש אוטומטי של החברות לא משרת את מי שיש לו המון כוחות, תקציבי פריימריז וארגון".

כדי להתגבר על הנחיתות המובנית של מתמודדת חדשה פונה ניר לשאוב השראה מהמהלך שהוביל למחאת הנשים. "לפני שבעה חודשים ישבתי עם נאילה עוואד, נבילה אספניולי ומנאל שלבי, ששותפות בקואליציית נשים נגד אלימות בנצרת. חשבנו מה עושים נגד אלימות ורצח נשים. כתבנו ניירות עמדה, חשבנו על 3,000 נשים מחזיקות ידיים מול משכן הכנסת. חשבנו בלי הפסקה על רעיונות. בסוף, ביבי נתניהו מגיע למעון לנשים מוכות ואומר שהוא לא מכיר את ממדי התופעה. אני הווריד במוח קופץ לי. מדברים איתנו על ביטחון, זה גומר אותי. אתה אומר לי ביטחון, איפה אתה סופר אותי? לא הכרת את ממדי התופעה? והוא כזה צוחק, אומר היתה הצבעה, קואליציה, אופוזיציה. קואליציה? אנחנו נרצחות!

"הבוקר נודע לנו שאמש התאבדה טרנסית שהיתה גבר חרדי ועברה דיכוי והתעללות, אלף טיפולי המרה והתאבדה כי די, אי אפשר להחזיק. הדברים האלה, אנחנו לא נשמע אותם. בקטנה. נתניהו לא מתעסק בזה ביום יום שלו. ויצאנו למחאה, במ-120 מוקדים, רק אלה שספרנו באופן רשמי. אני לא מדברת על כל מיני מכינות ותיכונים שעשו אירועים.

"אני לא זוכרת מעולם, כולל אחרי רצח רבין ומחאת חוק הלאום, הפגנה דו-לשונית כל כך מכבדת, כל כך משלבת את כל הציבורים. מלכה פיוטרקובסקי, ורד עובדיה, ומייסם ג'לג'ולי ואני על אותה במה. זה היה משהו מטורף לחלוטין. זאת הפרזנטציה שלי, הדברים שעשיתי ואני יודעת לעשות. שואלים אותי איך מרצ תגדל? תנו לי לעשות את זה".

את תביאי נשים ערביות להצביע?

"בוודאי, נשים ערביות וגם גברים ערבים מצביעים לי. כל סרטוני הוידאו אצלי מתורגמים, התרגום נהדר ואני כל הזמן מקבלת על זה ביקורות טובות, ואתה יודע, יש פוליטיקה גם בתרגום. יש בוחרות ובוחרים חופשיים במרצ, ויש גם ערבים כאלה, למרבה ההפתעה של הגזענות והדעות הקדומות שיש גם במרצ על מתפקדים סגורים או תפורים. זה כמובן תלוי גם בתקשורת ובך, בעד כמה תיתן למצבר אנושי קטן במה.

"אני חושבת שיש לי סיכוי טוב להיות אחת משתי הנשים הראשונות. זה פריימריז, אנחנו לא יודעים איך זה עובד, לא היו פריימריז במרצ. אני מתה להיות מספר שש, כי אז על ראשי להביא את המנדט. זה החלום שלי".

מה תעשי, מאיפה תביאי אותו?

"גם מהקהילה וגם מהחברה הערבית. אני שותפה מאוד עמוקה של הרבה נשים בחברה הערבית. לא סתם הובלתי בשותפות את המחאה הזאת וככה היא הצליחה. זה לא משהו שעושים ביום. אני חושבת שאנחנו לא משווקים נכון לחברה הערבית, ואני אשת שיווק ויח"צ. בבחירות האחרונות הבאנו 16 אלף ערבים וערביות להצביע לנו, זה חצי מנדט, ולמשותפת היו 464 אלף. להביא 30 אלף איש זה התפקיד שלנו. אני מאוד מכוונת לחברה הערבית בעשייה שלי, ואני מאמינה שאנחנו יכולים להביא משם מנדט, בטח ובטח מהקהילה הלהט"בית".

איך תקדמי את הנושאים הלהט"בים מהאופוזיציה?

"חשוב לי לומר שהנושאים שחשוב לי לקדם הם לא רק נושאים להט"בים. אני שותפה לכתיבה של חוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה שבדרך לקריאה טרומית, יש 200 אלף נפגעות אלימות כלכלית במשפחה; כתבתי את התיזה שלי לאוני' של האו"ם על כלכלה ומגדר, ואני מנחה לכלכלה אזרחית מטעם מרכז אדווה; אני מתעסקת בנושאים של מעמד כמעט כל חיי הבוגרים. וזה קודם כל מה שחשוב לי.

"אפשר לקדם את חוק הפרשנות (הכללת אפליה על רקע נטיה מינית ומגדר בכל חוק העוסק באפליה, נ"י)  מהאופוזיציה וגם חקיקה להט"בית. יש הסכמה ציבורית מאוד רחבה, גם אם יש בעיה עם חלק מהמנהיגים. לשמחתי, מה שאני יודעת לעשות הוא לקדם קואליציות. אני נמצאת בקשר עם הרבה חברי כנסת על אג'נדות להט"ביות, זאת שאלה של מוטיבציה ויכולת לתפור. התיקון לחוק הפרשנות הוא חשוב מאוד ואפשר להשלים אותו, הוא עבר בטרומית על חודו של קול ביוני האחרון.

"דבר נוף שארצה לעשות הוא מבצע אכיפה לחוק קיים, שוויון הזדמנויות, וזה מבצע לאכיפת שוויון בשכר. פקידי אוצר יוצאים ל-300 החברות הכי עשירות במשק ומשווים שכר של עובדות פס ייצור למשל. בזה אנחנו מקדמים עצמאות, חופש ושחרור של נשים, חיזוק של עשירונים 4-6 שיתרום לחוסן חברתי, ומי שמשלם את זה הן החברות הכי חזקות במשק".