דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
זרים

משבר המסתננים / הממשלה נמנעת מגירוש מסתננים, אך לא מאפשרת קיום בכבוד

בדיון שהתקיים אתמול (שני) בועדה לביקורת המדינה הוצפו שוב הכשלים עליהם עמד המבקר לפני שנתיים. בדיון התברר: כל משרד ממשלתי ממציא מדיניות משלו לטיפול במשבר.

צילום: אוראל כהן/ פלאש 90
צילום: אוראל כהן/ פלאש 90
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת דנה אתמול (שני) בפרק מתוך דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם לפני שנתיים בנושא זרים שאינם ברי הרחקה. הכוונה לקבוצות של זרים, ובעיקר נתיני אריתריאה והרפובליקה של סודן, הנמצאים בישראל, אשר לא קיבלו מעמד של פליטים, אולם לא ניתן להרחיקם מהארץ לאור הסכנה הנשקפת לחייהם במדינות המוצא.

בוועדה נחשפה תמונת מצב מביכה: באין מדיניות מוסדרת של הממשלה כל משרד נאלץ להמציא לעצמו מדיניות ככל שמאפשר לו התקציב ולפי עמדותיהם של שרי ומנכ"לי המשרדים.

דו"ח המבקר, שפורסם בשנת 2014, דן במצבם של 54 אלף זרים שאינם ברי הרחקה, כאשר נכון לחודש מרץ 2016, על פי נתוני רשות האוכלוסין, עומד המספר על 42 אלף זרים, רובם ממוקמים בדרום ת"א. הדו"ח מתאר פניות של מגוון גורמים למשרדי הממשלה השונים – משרד הפנים, משרד התשתיות הלאומיות, משרד האוצר, המשרד לביטחון הפנים, משרד המשפטים, משרד הבריאות ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים – בבקשה לנסח מדיניות שתטפל בקשיים הנוצרים משהותם של הזרים בארץ.

באין מדיניות מוסדרת של הממשלה כל משרד נאלץ להמציא לעצמו מדיניות ככל שמאפשר לו התקציב ולפי עמדותיהם של שרי ומנכ"לי המשרדים.

את הדיון פתחה יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). לדבריה עברו שנתיים מאז פורסם דו"ח המבקר בנושא ולמרות זאת הממשלה עדיין לא גיבשה מדיניות ולא ביצעה את המלצות הדו"ח.

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) התייחסה בדבריה למספר תחומים בהם מתבטא המחסור במדיניות: "יש שלושה תחומים שצריך לעשות סדר ולא לבלבל ביניהם. תחום אחד זה טיפול בבקשות המקלט של משרד הפנים. הנושא השני הוא תעסוקה. מצד אחד המדינה אמרה שלא תאכוף העסקה ומצד שני היא כן רודפת אחריהם (אחרי הזרים, ט.כ). התחום השלישי הוא בריאות, רווחה וילדים, גם בנושא הזה זו מדיניות חלם כאשר רובם (האזרחים הזרים, ט.כ) מועסקים ועובדים ובמקום לשלם מס בריאות כמו כולנו ולקבל את שירותי הבריאות, הם מגיעים לאיכילוב, חייבים לטפל בהם והמדינה חייבת מיליונים לאיכילוב על זה".

שפי פז: "יש שתי בעיות עם הדיון הזה: הראשונה, אין דבר כזה שאינם ברי הרחקה. יש אי רצון להרחיק. והשנייה, כל הדיונים האלה הם קשקשת. ויש מי שמוסיף גם שזו המדינה היחידה בעולם שבה מסתננים באים בתביעות לממשלה"

ח"כ אילן גילאון (מרצ) התייחס לקביעת מעמד הפליטות של אותם זרים ואמר כי "קביעת מעמד הפליטות של האנשים האלה לא נעשה בצורה מכוונת. מדינת ישראל פותרת את בעייתה ושולחת אותם למקום יותר גרוע. הפליטים צריכים לקבל את המעמד שלהם ותושבי דרום ת"א צריכים לקבל את הזכויות שלהם ואת המקום שלהם".

יו"ר הוועדה אלהרר פנתה לנציג משרד ראש הממשלה וביקשה שיסביר מהי המדיניות כלפי הזרים שאינם ברי הרחקה, נציג המשרד ענה לה כי "המדיניות שנקבעה על ידי ראש הממשלה היא שהשרים הספציפיים יתמודדו עם הדברים ואם יש בעיות יפנו אלינו בענין המדיניות".

שפי פז, אחת ממובילות מחאת תושבי דרום תל-אביב על המצב בשכונות המגורים בהן התבססו הזרים האפריקאים הנמצאים בארץ ללא הרשאה אך לא ניתן להרחיקם, הגיבה בדף הפייסבוק שלה לקיומו של הדיון בועדה לביקורת המדינה כך: "יש שתי בעיות עם הדיון הזה: הראשונה, אין דבר כזה שאינם ברי הרחקה. יש אי רצון להרחיק. והשנייה, כל הדיונים האלה הם קשקשת. ויש מי שמוסיף גם שזו המדינה היחידה בעולם שבה מסתננים באים בתביעות לממשלה".

הבעיה – לא מחליטים

נציג המבקר שהשתתף בוועדה הזכיר לנוכחים את התבטאותו של שר הרווחה לשעבר מאיר כהן בדיון בוועדת הרווחה, העבודה והבריאות בפברואר 2016, המתייחסת למדיניות כלפי הזרים. ״אני הייתי שר בממשלה ואנחנו כולנו אנשים מבוגרים – יש מדיניות מאוד ברורה למסמס את הבקשות האלה… רוח המפקד היא לא להכיר באנשים האלה ורוח המפקד מדברת על כך שאנחנו ננהג עם 34 אלף אנשים במדיניות של הסתר פנים. הם נוכחים נפקדים. ואנחנו ניתן להם להתגלגל…", כך לדברי כהן.

נציגת משרד הרווחה התייחסה לשאלת היו"ר לעניין שלוש קבוצות התייחסות והטיפול בהן: קורבנות סחר, טיפול בזרים עם צרכים מיוחדים וזרים ללא קורת גג.

"בהיעדר מדיניות משרד הרווחה מחויב לשלוש אוכלוסיות: ילדים בסכנת חיים, נשים נפגעות אלימות, וקורבנות סחר על פי אמנה. המשרד מקצה שלושה מיליון ש"ח לעיריית ת"א לטיפול באוכלוסייה נזקקת. לפני פסח יצא חוזר מנכ"ל שמרחיב את המענה לילדים במצבי סיכון".

עוד התייחסה הנציגה לנושא מחסני ילדים: "ביוזמת משרד ראש הממשלה, הבריאות והאוצר, התקבלה החלטה להקצות 14 מיליון ש"ח לעירייה וכרגע יש מספר מבנים שמחכים לאישור של מכבי אש".

כזכור, החלטתו זו של ראש הממשלה לתקצב הקמת מבני חינוך לפעוטות וילדים של זרים בדרום תל-אביב הגיעה לאחר שהתפרסמו מספר מקרי מוות מזעזעים של פעוטות ב"מחסני ילדים" בדרום תל-אביב. ההחלטה זכתה לקיתונות של זעם מצד תושבי דרום תל-אביב הישראלים, אשר הופנה בעיקר כלפי עיריית תל-אביב והעומד בראשה, רון חולדאי. התושבים הישראלים מחו על כך שהתקצוב המועט הניתן לשכונות המוחלשות ניתן דווקא לאלו הנמצאים בארץ שלא כחוק, בבחינת פרס להפרת החוק.

רווחה לאריתריאה?

קורבנות סחר בבני אדם הם אוכלוסייה מובחנת אשר ישראל מחויבת להגן עליה, בהתאם לאמנה הבינלאומית עליה חתמה. בנושא זה אמרה נציגת משרד הרווחה כי בשנת 2012 נוצר צוואר בקבוק כיוון שהגיע אל המקלט שהוקם כמות גדולה יותר של אנשים מהצפי שהוגדר. "לא היה מספיק מקום במקלט והקמנו מקלט נוסף שנסגר אחרי שנה וחצי, כרגע המקלט הקיים לא מלא. בנוסף פועלות ארבע דירות מעבר לבוגרי המקלט, לפני שנתיים הקמנו מרכז שנותן מענה יומי ללא קורת גג".

נציגת עמותת אס"ף (ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל) שהשתתפה בדיון, קבלה על כך שהמדינה אינה מספקת שירותי רווחה ועזרה פסיכולוגית לאנשים שחדרו לתחומה שלא כחוק: "רוב מבקשי המקלט נזקקים לשירותי רווחה ושירותי הרווחה אינם פתוחים בפני מי שצריך – קרבנות התעללות, נשים שחוו התעללות במשפחה, פגועי נפש. אלפי קורבנות עינויים אריתראים לא זוכים לטיפול. ועדת האו"ם פנתה לממשלת ישראל להסדיר את הטיפול בהם. הם מופקרים במדינה שלנו ולא מקבלים מענה. נשים קרבנות התעללות במשפחה יקבלו טיפול רק אם הן יהיו במצבי סכנה וגם זה לזמן מוגבל. מי שסופגת אלימות יומיומית לא זכאית לקבל טיפול".

ד"ר אייל יעקבוסון סגן יו"ר מנהל רפואה במשרד הבריאות מתייחס לשאלת היו"ר אלהרר האם גובשה מדיניות כלפי הזרים ע"י משרד הבריאות, "עמדתנו היא שהיינו רוצים שכל מי שנמצא במדינה יקבל שירותי בריאות ככל אזרח". לדבריו, "קופ"ח מאוחדת זכתה במכרז לביטוח בריאות לקטינים והוא דומה לחוק בריאות ממלכתי. רק מחצית מהילדים מבוטחים אך אנחנו רואים עליה יפה במספר המבוטחים. ילדים מקבלים טיפולים בטיפת חלב ללא קשר לביטוח. משרד הבריאות מממן באופן מלא את מרפאת טרם שנמצאת בתחנה מרכזית בת"א. היא מיועדת לכלל הפליטים ומעניקה כ-2,500 טיפולים מדי חודש". לדבריו אין שירותי רפואה טובים המוענקים לזרים מחוץ לת"א.

מותר לזרים לעבוד או לא?

בנושא אי אכיפת האיסור לעבוד אמר נציג רשות האוכלוסין כי רישיון השהיה שניתן למסתננים מסודן ואריתריאה בהתאם לפסיקת בג"צ אינו היתר עבודה אך למרות זאת הרשות אינה אוכפת את ההעסקה. "אנחנו לא קונסים את המעסיק על ההעסקה. הם לא מקבלים אשרת עבודה אבל אנחנו מאשרים להם לעבוד. לתת להם אשרת עבודה יעביר מסר לאומי מאוד קשה, מבחינת גלי הסתננות. ואנחנו כן אוכפים את הזכויות שלהם מול המעסיקים", כך לדבריו.

על כך העיר נציג משרד המבקר כי אותו הסדר הוגדר כזמני עד אשר יפתחו מרכזי שהייה, אך מאז עברו שנתיים ורשות האוכלוסין עדיין מתנהלת בנוהל הזמני. הוא הוסיף כי המצב המתואר עומד בסתירה לקמפיין הפרסום של הרשות על כך שאסור להעסיק אדם שאין ברשותו אישור עבודה.

נציגת משרד המשפטים התייחסה אף היא להסכם אי האכיפה: "מי שזומן (למתקן שהייה, ט.כ) מחילים עליו את האכיפה. מי שלא זומן יכול לעבוד ולא תהיה עליו אכיפה".

בסיכום הוועדה פנתה יו"ר הוועדה קארין אלהרר אל נציגי הממשלה ודרשה מהם להעביר את דו"ח תיקון הליקויים תוך חודש. "עברו שנתיים מיום הוצאת הדו"ח בנושא זרים שאינם ברי הרחקה וכלום לא קרה. מה שקרה זה מתוקף רצון טוב של המשרדים".

משבר המסתננים

משבר המסתננים נוצר בעיקר בין השנים 2005 ל-2012 כאשר עשרות אלפי אפריקאים חצו את הגבול בין ישראל ומצרים באופן לא חוקי. חלקם נתפשו וחלקם הגיעו למרכזי הערים, אלא שחסרונה של מדיניות ממשלתית הוביל לכך שגם אלו שנתפשו הוסעו למרכזי הערים ושוחררו, בהיעדר אפשרות להרחקתם מהארץ.

חלק מהמסתננים הינם פליטים הנמלטים ממלחמה בארצותיהם, ובין אלה ניתן למנות את אלו שנמלטים מסודן, הנקרעת במלחמה וברצח-עם שיטתי של יושבי חבל דרפור. מסתננים רבים אחרים, עשרות אלפים לאורך השנים, הינם אריתראים הטוענים שנמלטו מאימת המשטר הדיקטטורי בארצם. חלק אחר מהמסתננים הינם מהגרי עבודה, המבקשים להרוויח שכר ברמה מערבית.

מיעוטם של המסתננים, כמה אלפים, הגישו בקשות מקלט למדינה. ביקורת רבה נמתחה על הממשלה לאורך השנים על טיפול לקוי בבקשות המקלט. על הרוב המוחלט של בקשות המקלט לא ניתן מענה, ומדינת ישראל קלטה פליטים בודדים בשנים האחרונות, אם בכלל.

בעוד שהמדינה נמנעת מלאשר את בקשות המקלט של נרדפי רצח העם בדרפור, לדוגמא, היא גם נמנעת מלהרחיק את הזרים, תחת ההגבלה הקיימת באמנת הפליטים של האו"ם, שאינה מאפשרת הרחקה של אדם ממדינה חזרה לארץ מוצאו אם נשקפת סכנה לחייו שם. האו"ם מחיל הגבלה זו על אזרחי הרפובליקה של סודן ועל אריתריאה.

לגבי אריתריאה נפוצו בשנים האחרונות דיווחים על שיפור ניכר במצב זכויות האדם במדינה האפריקאית, ועל ביקורת רבה במדינות רבות בעולם, על השימוש לרעה של אריתריאה במוניטין השלילי שלה – אזרחיה מקיימים חיי פליטות לכאורה במדינות המערב, ומעבירים את הכספים שהם מרוויחים למשפחותיהם במדינה, תוך תשלום מיסים לאריתריאה, שהפכה את "פליטיה" לאחד ממקורות ההכנסה העיקריים שלה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!