הדוכנים בתערוכת התיירות הבינלאומית IMTM בגני התערוכה השבוע הציגו שפע של 'טעימות' ממקומות ואטרקציות בישראל, מזמינים את סוכני הנסיעות, בכירי הענף ומארגני הטיולים ליהנות ממה שיש להם להציע. בדוכן של צפת הגישו גבינה צפתית לצלילי הופעות כלייזמרים, העיר תל אביב הציעה הדמיה של האוטובוס הנוסע ברחבי העיר, ומוזיאון מגדל דוד בירושלים הציע משקפת שמציגה הדמייה תלת מימדית של הנוף במוזיאון. בדוכן של חדרה, עיר שפחות מזוהה עם תיירות, עמדה בובה של כריש והזמינה את המבקרים לאתר 'כרישים בזרם' בשפך נחל חדרה (בו ניתן, כך מסתבר, לצפות בכרישים).

אבל התמונה הזו עלולה להטעות. השיח בהרצאות שהתקיימו במקביל לתערוכה מעיד על כך שעולם התיירות המסורתי כפי שהכרנו אותו נמצא בתהליך ארוך של נסיגה והתפוררות, ומהריסותיו צומח עולם חדש שבו כל דבר הוא תיירות. תמונת העתיד הרחוק אמנם שנויה במחלוקת, אך המצב בהווה מסמן את השינוי: דור חדש, אמצעים טכנולוגיים שלא היו בעבר, גלובליזציה ואינדיבידואליזם יוצרים עולם של תיירות פתוחה. זהו עולם שטוח, שבו השחקנים מתחלפים תדיר ויחסי הכוח משתנים.

דוכן העיר צפת בתערוכת התיירות הבינלאומית IMTM בתל אביב, פברואר 2019 (צילום: יעל אלנתן)

שינויים אלו קורים במקביל לעלייה בהיקף התיירות בעולם, שמעניקה רוח גבית גם לישראל. ב-2017, לאחר עשור של עלייה מתונה מאוד, רשמה התיירות הישראלית צמיחה של 7%, עם מספר שיא של מעל 4 מיליון תיירים נכנסים. אבל ללא היערכות למגמות העתידיות, הנתונים החיוביים האלו לא בהכרח יישמרו לאורך זמן.

עולם שטוח שבו כל מקום הוא אתר תיירות

עדי יופה, טרנדולוגית ומומחית לעתידנות עסקית, שרטטה את קווי המתאר והמגמות של השינויים בעולם התיירות. "דמיינו עולם שבו כל מקום הוא אתר תיירות. כל המבנים הקלאסיים, כל הגבולות שהיו לנו נופלים, והעולם הוא שטוח", אמרה בהרצאתה בכנס, "כל אחד יכול להיות סוכן תיירות, כל מקום יכול להיות מקום שאפשר לישון בו, הכל נפתח לאין סוף אפשרויות". על פי  יופה, התיאור הזה אינו חזון עתידי אלא מציאות עכשווית, שנותנת לנו אינדיקציה לעתיד הקרוב.

אחת מתחזיות העתיד בכלל הענפים וגם בתחום התיירות היא כניסתם של רובוטים להחלפת הפן האנושי, אם כי לפי יופה, ייתכן שהתיירים דווקא יעדיפו שירות אנושי. "יש תחזיות שאומרות שעד שנת 2030, 30% מכוח העבודה העולמי יהיה רובוטי. בכתבה מלפני חודש שתפסה את עיני דווח שמלון שהחליט להחליף את עובדיו ברובוטים החליט לפטר את הרובוטים, ולהחזיר את כוח העבודה. עתיד התיירות הוא מורכב במיוחד, והאם זה רובוטים או אנשים גורם לתהות איך כל המערכת האקולוגית הזו תעבוד".

אז רגע לפני השתלטות הרובוטים או לא על חיינו, השימוש בטכנולוגיה היום משפיע בצורה דרמטית לא פחות. בשילוב של גורמים נוספים, נוצרת לנו הגדרה אחרת על מהי תיירות. "המחירים יורדים, הטכנולוגיה הופכת להיות יותר נגישה, שחקנים חדשים נכנסים לתוך הדבר הזה, ובעצם משנים את ההתנהגות שלנו ומייצרים מגמות חדשות", אומרת יופה. "מחווית פרימיום של נסיעה ארוכה פעם בשנה, אנחנו בחוויה שנראית אחרת – הרבה יותר קלילה, הרבה יותר זולה, יותר אינטואיטיבית. מפה אנחנו מתחילים ב-2018 צפונה". יופה מסמנת ארבעה גורמים עיקריים שישפיעו על עתיד התיירות – כדור הארץ, סין, טכנולוגיה וחדשנות ומגמות צרכניות.

(צילום: shutterstock).

עזבו אתכם מלתכנן מראש: מזמינים מהסלולרי, ובדקה ה-90

"הטכנולוגיה מכניסה 'משבשים' לתיירות", אומרת יופה, ומציינת את כלכלת החלטורות בכלל ו-AIRBNB בפרט. על פי יופה, גורם נוסף הוא OTA – טכנולוגיה שמאפשרת הזמנה ישירה באתר, שלפי הערכות ההזמנות דרכה יכפילו את עצמן עד 2020, ויהוו כ-10% מכלל ההזמנות.

"כל מסע התייר הופך להיות יותר נגיש ומתבצע דרך המובייל", אומרת יופה, "49% מההזמנות הישירות מתבצעות במובייל. כ-70% מהם הם בני 34 ומטה, ועצם השינוי הדרמטי זה שההזמנות של הדקה ה- 90 במובייל עלו ב-150% בשנתיים האחרונות. כל חוויות הטיול הופכת להיות חוויה נגישה, מידית, זולה ואינטואיטיבית – הכל קורה בגלל טכנולוגיות ופלטפורמות חדשות שנכנסות לחיים שלנו."

יופה מציינת כי בתוך הפלטפורמות החדשות, לעולם התיירות נכנסים גם שחקנים שאינם חלק מסורתי ממנו ומערערים את ההיררכיות הישנות. "אינסטגרם נכנסת להיות אחד מהשחקנים המשמעותיים בעולם התיירות, כי ככה הצעירים רוצים, זה קל נגיש. אני מאפשרת לאלגוריתם להחליט בשבילי מה מעניין אותי ומה לא מעניין אותי, וזה משפיע מאוד על עולם התיירות".

טכנולוגיות חדשניות נוספות שהשפעתן על הענף תלך ותתגבר שייכות לתחום 'האינטרנט של הדברים', שיאפשרו לנו בחירות הרבה יותר מדויקות בתוך החופשה שלנו. "הטכנולוגיה תסייע לחדרים חכמים, התייעלות במשק הבית של המלון, שיפור חוויית השירות בטיסות, מעקב אחרי מזוודה, צ'ק אין בחדר והזמנת אטרקציות עוד טרם ההגעה. יכולות של בינה מלאכותית יסייעו בהתאמת החוויה האישית, עד לשימוש בטכנולוגיית קריאת פנים להערכת חוויות שביעות הרצון של התיירים. הטכנולוגיה תהפוך את החוויה שלנו להרבה יותר מותאמת אישית, והרבה יותר מדויקת".

עדי יופה, טרנדולוגית ומומחית לעתידנות עסקית, בתערוכת התיירות הבינלאומית IMTM בתל אביב, פברואר 2019 (צילום: יעל אלנתן)

תיירות מינימלית או תיירות מדויקת?

בזכות השינויים הטכנולוגים וגורמים נוספים, יופה מסמנת שלוש מגמות צרכניות בתחום התיירות. את הראשונה היא מכנה 'הצרכנות המינימלית': מוטת מוצר, מוטת מחיר, מינימום מאמץ וזמן. "הצרכן דואג למחיר הכי טוב בשבילו, הוא הופך להיות מוטה מוצר ומחפש תועלות שברורות לו, בדרך כלל חסכון בזמן ובמאמץ או ערכים חווייתיים", אומרת יופה, "אנחנו אנשים אגואיסטים שרוצים הכל בזול, ובתיירות רואים את זה מאוד חזק. זה לא רק הלואו קוסט של הטיסות, זה גם הלאו קוסט בפתרונות לינה".

אך במקביל לחיפוש אחר 'הזול ביותר' מתפתח גם צורך חדש: מענה מדויק לרצונות ולצרכים. "יש כאן צמיחה של שני קצוות: מצד אחד פתרון לינה פונקציונלי, קונקרטי, כזה שבו אני יודעת בדיוק מה אני מקבלת, ומהצד השני צמיחה של פתרונות פרימיום שעולים המון כסף ומייצרים ערכים מסוג אחר, חוויות חדשות ואחרות. בתוך האגואיזם הזה, אנחנו הצרכנים לא נאמנים, אלא נלך על פי מה שטוב לנו. מתפתח פה דור שלם עם צורת החשיבה הזו."

תאי שינה במלון. (צילום: Shutterstock)

לכנס הגיעו מציגים שונים בניהם מיכאל מקרוב, מייסד ומנכ"ל sleepbox – פתרונות שינה קטנים להמון. אלו הם חדרים חכמים ממוקדי שינה, שניתן לבנות קלות גם בטרמינל של שדה התעופה אך גם בחללים אחרים, ולחסוך מקום, כסף, שירות ותפעול. מקרוב, שהגיע לכנס התיירות לחפש שותפים ישראלים לסטארפ אפ, הוא דוגמא לכך שהמציאות של חוסר בחללים מייצרת גם תעשייה של פתרונות ושכלול החשיבה בתחום.

הנוודים הדיגיטליים: כשהגבולות בין חופשה לעבודה מיטשטשים

מגמה נוספת עליה מצביעה יופה היא צמיחתו של התייר שהיא מכנה 'הנווד': "מתפתח פה דור שכששואלים אותו בשדה התעופה על מטרת הביקור, לטייל או לעבוד, אין לו את האבחנה הזאת יותר. כשהמחשב הנייד בתיק, האבחנה הזו נעלמת. אנחנו חווים פה תהליך של טשטוש גבולות. הצרכן הנווד נאמן לעצמו, הוא נודד ממקום למקום, כשחוסר הנאמנות בא לידי ביטוי בתפיסת עולם של נדידה מדבר אחד למשנהו. לא רק במוצרים, אלא גם בדירות, מקומות עבודה ועוד. מתפתחת פה מערכת אקולוגית שלמה של נוודים דיגיטליים, שיכולה להצמיח הרבה הזדמנויות כמו איביס – פתרונות לינה מתפרקים."

היפר-פרסונליזציה: חופשה בחתיכות קטנות

מגמה תיירותית נוספת היא הצורך בהתאמה אישית של חופשה ב'חתיכות קטנות', אותה מכנה יופה 'היפר פרסונליזציה': "אנחנו כבר לא נוסעים פעם בשנה לעשרה ימים, אלא לוקחים את הטיול שפעם היה לנו, חוצים אותו 3 פעמים ונוסעים 3 פעמים. כל אחת מהניסעה היא משהו אחר: פעם למרתון, פעם אסע לאיזה מסעדה ופעם שלישית עם הילדים ופעם רביעית עם החברות וכל פעם אנחנו חתכנו חתיכה של התיירות והחויה מותאמת לצורך שלי באותו הרגע. המשמעות של הפרסונאליות של המותאמות האישית חתוכה לחתיכות קטנות בעצם אומרת שאנחנו משנים הרבה ממה שאנחנו מכירים בחויה התיירותית שלנו." אומרת יופה. "בעצם כל הזמן צריכים להתאים את המסע לתייר המשתנה."

היכולת לעשות פרסונליזציה מתאפשרת מאוד באמצעות הטכנולוגיה שמאפשרת התאמות מדויקות של שירותים ומוצרים, למשל חדרים מותאמים אישית. "אנשים מחפשים את מה שמתאים להם בדיוק באותו הרגע. התיירות הופכת להיות חתיכות קטנות ומדויקות יותר."

העתיד כבר כאן: תיירות פתוחה

יופה מציינת כי ההפרדה בין ענף התיירות לענפים אחרים הולכת ומצטמצמת. "אנחנו חווים פתיחה של קטגוריית התיירות להמון אפשרויות. כל אופציה יכולה להיפתח ולהיות רלוונטית לעולם התיירות", היא אומרת, "מותגים מסחריים הופכים להיות בתי מלון כי התיירות הופכת להיות סגנון חיים, וזה רלוונטי למותג שרוצה לקשור סגנון חיים למותג עצמו ולכן הם מייצרים פתרונות. אסוס, לדוגמא, עושה סיורי גרפיטי בלונדון. זו כניסה של מותגים לעולם שהם לא היו בו קודם, לפחות לא בפורמט הזה. כשאינסטגרם אומרת 'אתה יכול דרכי להזמין נסיעה', היא פתחה באופן וירטואלי את עולם התיירות לשחקנים שהם לאו דווקא השחקנים הקלאסיים של התיירות."

תיירות מהעתיד (צילום: shutterstock).

"אנחנו כולנו משתמשים של הפלטפורמות הגדולות, וכל מה שאנחנו רוצים זה להתחבר עם אנשים. תיירות העתיד מתבססת על עצם הרצון בחיבור הזה: אני רוצה להיות עם אנשים כמוני, יותר מעניין אותי לחווות ולהרגיש, ואני עושה הכל דרך הטכנולוגיה. אנחנו חווים פה דה-צנטרליזציה גם בתיירות, שתשנה את ההגדרה של מיהו התייר, מהו המוצר התיירותי, מהי החווייה התיירותית וגם מינם העובדים בענף התיירות.

"התפיסה הישנה של אתרי תיירות משתנה, וכל מקום הוא לוקיישן רלוונטי ומעניין. אפילו הבית שלי הוא מקום ששווה לבקר בו על פני אתרי תיירות אחרים", אומרת יופה.

ישראל: היעדר התשתיות מקשה גם על התיירים

למרות האתגרים שמציב העתיד, לאנשי ענף התיירות שהגיעו לתערוכה השבוע היתה גם סיבה לחייך ולהתגאות: מספר התיירים הנכנסים לישראל עבר בשנת 2018 את ה-4 מיליון, לאחר עשור של מיתון יחסי. אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות אמר בכנס כי המשרד מייצר אסטרטגיה חדשה להתמודד מול אתגרי השוק הגלובלי, הכוללת פתיחת שווקים חדשים מסין, הודו, רומניה, וקהל היספני, מעבר לסוכנים מרכזיים, שינוי לעבר תתי מותגים ופיתוח תיירות מעבר לצליינות.

הלוי ציין כי תייר המגיע לארץ נתקל בלא מעט קשיים. אז חצי נחמה היא שהצרות של ישראלים הן גם הצרות של התיירים, ואולי אם המצב פה ישתפר עבורנו אזרחי ישראל, גם התייר יהיה מרוצה.

תיירים ברמת הגולן (צילום: שי ניר).

האתגר הראשון הוא יוקר המחיה בישראל, שאליו מצטרף ייסוף השקל – עליית ערך השקל מול הדולר והאירו. על פי נתוני משרד התיירות שהוצגו בכנס, תייר מוציא בממוצע בעולם 1000$ על 8 ימים, לא כולל טיסה. בישראל הוא מוציא 1420$ – פער משמעותי שמקטין את האטרקטיביות של ישראל. אגב, לעומתם, התייר הישראלי בחו"ל מוציא בממוצע 930$.

אתגר שני הוא המחסור במקומות לינה. בישראל אין הרבה מקומות לינה שעונים על צרכי השוק – יש יותר מקומות לינה יקרים מאשר זולים. "ממוצע המחיר לחדרים במלון בישראל יקר יחסית לתחרות בעולם, וצריך יותר אופציות" אומר הלוי, "המדיניות שלנו עכשיו במשרד הוא לתת תמריץ לכל מי שמסוגל לבנות אוהל, סוויטה, צימר, מלון", אומר הלוי וטוען שיש השנה פי 3 יותר מקומות לינה מלפני שנה, כולל הוסטלים ואתרי קמפינג

"העתיד הוא לנסוע הרבה, וכדי שאנשים יעשו זאת לישראל צריך הרבה אופציות לינה כמו הוסטל, קמפינג, מלון. ככל שיהיו יותר אופציות, תהיה לזה השפעה ישירה על המחיר". עם תפוסת מלונות של 75% אנשים פשוט לא מגיעים ליעד, כי אין להם איפה לישון.

תיירים אמריקנים בשער שכם בירושלים (צילום: נתי שוחט\פלאש 90)

את הלחץ על מקומות הלינה מגדיל האירוע הגדול של הארווזיון שמוביל אותנו לאתגר שלישי, והוא אירועים בין לאומיים. אירועים בינלאומיים כמו מצעד הגאווה מכניסים תיירות ממוקדת ומגדילים את הכניסה לישראל. הבעייה היא שבישראל אין מספיק אירועים כאלה, וכשהם מתקיימים, שוב עולה בעיית היעדר תשתיות. למעשה, מסתמן חוסר במקומות לינה לתיירים שיפקדו את ישראל באירווזיון. "אנחנו רוצים לייצר בפארק הירקון 15,000 מקומות לינה, שיהיה אפשר לשלם פחות ולחוות חוייה אחרת", אומר הלוי. משתתפי הכנס הדגישו את האירוויזיון כנקודה שתופסת את ישראל לא בהכרח מוכנה.

חסם נוסף, המורגש כאן גם לתייר הישראלי, הוא התשתיות הנוספות כמו תחבורה ציבורית. גם כאן צרת רבים איננה חצי נחמה, אך מיותר לציין את המכשול להתנייד בישראל. ד"ר ירון ארגז, מנהל מחקר, סטטסיטיקה ומידענות במשרד התיירות, סימן את החסם התחבורתי כאחד מהחסמים הפיזיים שמונעים מתייר להגיע לישראל או לשוב אליה. "ביום אחד נמצאים בישראל כ-165 אלף תיירים בממוצע", אומר ארגז ומספר כי הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת גם לנטר את האנשים יותר טוב, ובכך לראות את השימוש והצורך בתשתיות.

המצב הבטחוני: מבחוץ זה נראה גרוע יותר ממה שזה באמת

מכשול נוסף ולא מפתיע בפני התיירות הישראלית הוא המתיחות הבטחונית, ובעיקר השתקפותה בקרב התיירים הפוטנציאלים. תיאוריה שהוצגה בכנס היא שהמכשול הוא שהדימוי של אנשים מחוץ לישראל על המצב כאן בישראל הוא גרוע יותר משהוא באמת.  תומאס עמנואל, דירקטור בחברת הנתונים העולמית STR הציג בכנס מחקר שנעשה על ידי החברה שלו בו הוצג סקר שנעשה על ישראל ששאלו אנשים מה הדבר ראשון שבא למוחם כאשר הם חושבים על ישראל, וכי בקטגוריה של קונפליקט ואי יציבות היו 80%. גם בתיירות, כלכלת שלום עדיפה מכלכלת מלחמה.