"אני חושבת שהאינטרס האמתי לייצוג עובדים בדירקטוריון צריך להיות דווקא על בעלי הבית, המעסיקים והדירקטורים האחרים", אמרה לאה בן אשר-גיל עד, דירקטורית נבחרת מטעם העובדים בחברת מקורות, בכנס אילת ליחסי עבודה במושב שעסק במודל השותפות ביחסי העבודה. "אנחנו מחוייבים בחוק כמו כל שאר חברי הדירקטוריון – חובת הזהירות, חובת המהימנות. כעובדים אנחנו מחוייבים גם ל'בית' שלנו, ממנו אנחנו מגדלים את ילדינו ומביאים את פרנסתנו, חשוב לנו לשמור עליו ואנחנו מחוייבים לו".

"עצם הנוכחות שלנו בדירקטוריון שמה בפני האחרים את חשיבות ההון האנושי בחברה, שהוא המשאב המרכזי של כל חברה. אנחנו משקפים את השטח. הדירקטורים האחרים מגיעים מבחוץ, בדרך כלל לא מכירים את הפעילות היומיומית של החברה. האוריינטציה שלהם הרבה פעמים עיסקית לחלוטין. אנחנו משקפים את המשמעויות של ההחלטות על חיי היום יום בחברה, ומעלים מעלה גם קשיים או אתגרים העומדים בפניה".

פאנל שותפות עובדים, כנס אילת לעבודה (צילום: קרן שמש)

גיל עד הדגישה את החשיבות של הכשרת הדירקטורים והליווי שמקבלים הדירקטורים בחברות הממשלתיות מצד יוסי מרציאנו, יו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית בהסתדרות, וחיים זהבי מנהל המחלקה לשיתוף עובדים. זהבי עצמו ציין כי בעבר, היה הרעיון של שיתוף עובדים בקבלת החלטות וברווחים נפוץ מאוד, בייחוד בחברות שהיו בבעלות חברת העובדים של ההסתדרות. בשנת 1975 נחקק חוק החברות הממשלתיות הקובע לעובדים זכות ייצוג בדירקטוריונים, של שני נציגים. "התקנות הללו לא יושמו במרבית החברות, עד שהגיע יוסי מרציאנו ונתן לכך תוקף. היום אני יכול לציין שבמרבית החברות המרכזיות במשק יש ייצוג עובדים בדירקטוריון. מתי נראה שיתוף עובדים בהחלטות גם בסלולר ובחברות פרטיות?" תהה זהבי.

"לכל דבר יש סיכוי" אמרה יו"ר ועד עובדי פרטנר, קרן אופק, והביאה לראיה את עצם העובדה שעובדי הסלולר התאגדו, דבר שבעבר נראה היה דמיוני בלבד. "אנחנו כל פעם משיגים משהו, נדבך אחרי נדבך. אני חושבת שזה סופר חשוב כי זה ממש להיות שומרת סף. בסוף העובדים הם חלק מהחברה – ההנהלות מתחלפות ואנחנו נשארים". רוני רז, יו"ר ועד עובדי כלל, קבע בנחצות: "בכלל ביטוח יהיה נציג בדירקטיוריון, תזכור את זה. אני לא יודע מתי, אבל יהיה. אני רואה כמה זה חשוב. אני 26 שנה בכלל, ואני לא רואה שום מנכ"ל שמכיר את החברה כמוני, עם כל הכבוד לכולם. הם באים ל-3-4 שנים והלאה, לתפקיד הבא".

עניין של יחסים

בינתיים, עד לייצוג בדירטוריון, הדגישה אופק כי יחסי העבודה בפרטנר טובים. "אנחנו יודעים לדבר עם ההנהלה, ולריב רק בחדרים סגורים. כשאנחנו יוצאים עם החלטות משותפות זה אחרי מחלוקות כאלה ואחרות. ההסכם הקיבוצי שלנו כולל שיתוף ברווחים, ובאמת ב-2017 בעקבות ההסכם חילקנו לעובדים פעם ראשונה מיליון שקל, ויצרנו היסטוריה. כשהעובדים רואים שהועד וההנהלה עובדים ביחד ובשותפות, הם מרגישים טוב במקום העבודה שלהם. אנחנו גם מקום ראשון בחברות התקשורת, המקום שהכי טוב לעבוד בו – שנה ראשונה בה עקפנו את בזק".

"האינטרס האמתי לייצוג עובדים בדירקטוריון צריך להיות דווקא על בעלי הבית, המעסיקים והדירקטורים האחרים"

רז לעומת זאת, תאר תקופה ממושכת של עימותים מול המנכ"ל הקודם בחברה, איזי כהן. "הוא לא כל כך האמין בשיתוף עובדים, והיה לנו קשה כל החמש שנים. כשהוא הודיע שהוא עוזב, הדבר הראשון שעשינו זה לשאול את העובדים מי אתם רוצים שיחליף אותו, נתנו רשימה של מנהלים. הראשון שנבחר היה יורם נווה והוא באמת המנכ"ל היום. אז אנחנו אולי החברה הראשונה שהעובדים היו חלק מבחירת המנכ"ל".

"במשחק המורכב של יחסי העבודה, כל אחד מהצדדים נדרש לקבל החלטות אמיצות" אמר יאיר כץ, יו"ר ארגון עובדי התעשייה האווירית. "לפני שנתיים וחצי חתם יו"ר ארגון העובדים הקודם על הסכם הבראה. 800 עובדים הלכו הביתה, הורדנו תנאים ושכר. אהוד, מזכיר הארגון, ידע לעמוד באומץ מול העובדים ולהגיד להם שאם לא נכניס יד לכיס כדי להציל את התעשייה האווירית – לא תהיה חברה".

 פרוספר בן חמו, יו"ר ארגון עובדי קופת חולים כללית (צילום: קרן שמש)

פרוספר בן חמו, יו"ר ארגון עובדי קופת חולים כללית (צילום: קרן שמש)

"גם מצד ההנהלה אנחנו מצפים להחלטות אמיצות" אמר, ומחה על מצבים בהם לאחר מו"מ ממושך וויתורים מצד שני הצדדים, מטורפדים הסכמים על ידי הממונה על השכר, שאנשיו אינם מכירים את המציאות בשטח של החברה. "לפני שנתיים פגשתי גורם נוסף, מבקר המדינה שנכנס מהדלת ובא לבקר את ארגון העובדים של התעשיה האווירית" הוסיף, כשהוא מתייחס לדו"ח שפורסם בסוף דצמבר. "המבקר טוען שכיוון שאנחנו מקבלים כסף מההנהלה לטובת רווחת העובדים, זה הופך אותנו לגוף מבוקר. הוא התחייב בפני בג"צ לא לגעת בשום דבר שקשור לאיגוד מקצועי. אז התחייב. מבקר המדינה מבקר את ההנהלה על כך שיושבים חברי ועד בועדות פריטטיות, כחלק מהסכם. ביקר את ההנהלה בכסף שהם מעבירים לטובת רווחת העובדים כשהוא בוחן האם לאגודת העובדים יש עתודות. אנחנו העובדים שויתרו לפני עשרות רבות של שנים, היום בא המבקר או גורם חיצוני אחר, ומבקש לבטל את אותם הישגים – אבל אנחנו את הוויתורים כבר נתנו. כאן נדרשת גם החלטה אמיצה של ההנהלה האם היא מקבלת את כל לשון הביקורת על חשבון יחסי העבודה עם ארגון העובדים".

"מאז המחאה החברתית ב-2011 נחתמים הסכמים במגזרים שבעבר נראה היה שלא ניתן בכלל לארגן בהם: סלולר, ביטוח, חברות השקעות, חברות תקשורת רואי חשבון, ואפילו בתי אבות"

"החלפתי כמה מנכ"לים בשירותי בריאות כללית" אמר פרוספר בן חמו, יו"ר ארגון עובדי קופת חולים כללית, ועד העובדים הגדול ביותר בישראל המקיף למעלה מ-45 אלף עובדים והתייחס לסוגיה נוספת המעסיקה ועדים רבים בשנים האחרונות: "כשנכנסתי ב-1995 היה את אביגדור קפלן. תפיסת עולמו היתה להעסיק את העובדים כולם דרך קבלנים. כשנבחרתי לראשות הארגון שאלתי למה? השיב לי: 'כי אין לי גמישות ניהולית'. שאלתי – ואם אתן גמישות ניהולית, תעסיק אותם בהסכם קיבוצי?' אמר לי לא. למה? 'כי העובדים נשחקים'. שאלתי אותו: אתה היית מוכן שהבן שלך יהיה עובד קבלן? מה אתה לא נישחק. שם התחיל המאבק שלי נגד ההעסקה הקבלנית. החלטתי שאני אלחם על העובדים הללו שהם הכי חלשים". לאורך השנים קלט בן חמו אלפי עובדים להעסקה ישירה במסגרת ארגון העובדים, וכן במסגרת הסכם ניסנקורן כחלון לצמצום צורות העסקה פוגעניות. "לעובד קבלן אין הזדהות עם המוסד. אנחנו מוצאים עובד ממורמר, לא אפקטיבי".

הממונה החדשה

עו"ד רבקה ורבנר, שנתמנתה רק לאחרונה לתפקיד הממונה הראשית על יחסי העבודה במשרד העבודה והרווחה, הרגולטור המרכזי לנושאי הסכמים קיבוציים וסכסוכי עבודה, דיברה אף היא בכנס וציינה את העלייה המשמעותית בהיקף העובדים המאורגנים בשנים האחרונות, ואת המגמות הייחודיות שמאפיינות את ההסכמים הקיבוציים החדשים הנחתמים בחברות שהתאגדו לאחרונה.

"מאז המחאה החברתית ב-2011 נחתמים הסכמים במגזרים שבעבר נראה היה שלא ניתן בכלל לארגן בהם: סלולר, ביטוח, חברות השקעות, חברות תקשורת רואי חשבון, ואפילו בתי אבות. רבים מהעובדים שמתארגנים הם צעירים, חלקם נערים. אפשר לראות את ההסכמים של הנערים שמבטאים את הצרכים של הנוער. למשל, מענק לסבסוד המסע לפולין שמופיע בהסכמים הקיבוציים שנחתמו בבורגראנץ' ובפיצה האט. העובדים חושבים גם על היבט כלכלי וגם על היבט חינוכי, גם ההסכם הקיבוצי של פרנטר כולל מלגות לימודים לעובדים. בתנועת הנוער העובד יש כ-80 אלף נערים ונראה לאן זה יתפתח".

הסכמי העבודה החדשים מתאפיינים לדבריה בניסיון לשיפור איכות חיי העובד, בריאותו והפנאי שלו, לצד שיפור פיריון העבודה. כדוגמא נתנה את ההסכם הקיבוצי הכללי לקיצור שבוע העבודה במשק ל-42 שעות בלא הפחתת שכר, שאף נחתם עליו צו הרחבה. " בהסכם מגדל אנחנו רואים הקמת חדרי כושר לעובדים ומנוי חודשי בחמישים שקלים לחודש לעובדים. בד בבד נעשתה הגדלת תקציב הרווחה והנופש. בריאות העובד נלקחת בחשבון, ביטוחי שיניים לעובדים. בשירביט הוחלט שתקציב הרווחה ינוהל במשותף עם ועד העובדים. הסכם קיבוצי בבית האבות אלמה שהיה תוצר של התערבות של הממונה שלנו בצפון, שכלל הצהרה שהמעסיק רואה חשיבות ברווחת העובדים ובריאותם". ההסכמים הקיבוציים החדשים נוגעים גם לסוגיות של בטיחות אמרה, דוגמת הסכמים בתחבורה הציבורית הקושרים בין נהיגה נכונה והקפדה על הוראות הבטיחות לבונוסים הרבעוניים, או ההסכם המאפשר העלאתם של עובדי בניין המסרבים לעשות שימוש באמצעי מגן שניתנו להם לוועדות פריטטיות ואף להטיל עליהם קנסות.

"ההסכמים הקיבוציים החדשים מבטאים גם חדשנות" הוסיפה, דוגמת הסכמים הכוללים חלוקת אחוזים מהרווחים שמעבר ליעדים. "זה ביטוי בוגר לכך ששני הצדדים מעוניינים להגדיל את שכר העובדים ואת רווחיות החברה. העובדים יהנו מרווחיות החברה. הסכמים אלו מעניקים הטבה שעד היום הייתה רק בחברות היי-טק". כמובן שההסכמים עוסקים גם בשיפור הביטחון התעסוקתי של העובדים. "הרבה הסכמים כוללים מנגנוני פיטורים מוסכמים. הצדדים מסכמים מראש על היקף מעורבות ארגון העובדים בהליכי פיטורים – זה נע בין יידוע, היוועצות והסכמה. מתי ארגון העובדים מתערב, מתי לא".