דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בית הדין לעבודה

כנס אילת לעבודה / "ביטול זכות השביתה יביא לכאוס. יהיו שביתות שלא יהיה איך לפקח עליהן"

נשיאת בית הדין לעבודה אמרה כי הם "מתייחסים בכובד ראש" להחלטה נגד מעורבות בית הדין בגישור, אך הוסיפה "דרך זו הוכיחה עצמה שוב ושוב" | סגנה השופט איטח: "נציגי ציבור - דבר דרמטי לבתי הדין לעבודה"

נשיאת בית הדין הארצי לעבודה ורדה וירט-לבנה (צילום: עופר עמרם)
נשיאת בית הדין הארצי לעבודה ורדה וירט-לבנה (צילום: עופר עמרם)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

"המדינה חולקת על הזכות של החברות המונופוליסטיות לשבות ויש הטוענים כי יש לאסור עליהם לשבות בחקיקה. אני סבורה כי במדינה בה 70 שנה, קיימת זכות שביתה, וביטול הזכות יביא לכאוס" אמרה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט ליבנה בכנס אילת לעבודה המשותף לנשיאות המגזר העסקי ולהסתדרות.

החשש הוא, כי בהיעדר זכות שביתה כחוק – יפרצו במשק שביתות שאינן חוקיות ושבית הדין לא יוכל לפקח עליהן, והדבר דווקא יעמיק את הפגיעה במשק הישראלי ובכלכלתו. רק בקיץ האחרון, הזכירה,  פרצה שביתה שאינה חוקית בנמלים ובית הדין קבע שמדובר בביזיון בית המשפט, הורה למשטרה להביא את ראשי הוועדים לבית הדין ואף הטיל עליהם קנסות. בסופו של דבר חזרה העבודה למסלולה לאחר שני ימי שביתה, ונכון להיום הצדדים מצויים במסלול הידברות. "אם לא הייתה לנו את הסמכות לפקח על השביתה, היא הייתה ארוכה יותר והנזקים למשק היו עצומים" קבעה וירט ליבנה.

השופטת התייחסה להחלטת נציב הקבילות על השופטים, השופט בדימוס ריבלין, שקבע כי לבתי הדין לעבודה אין הסמכות לקיים הליכי הידברות בין הצדדים בדלתיים סגורות. "אנחנו מכבדים את המוסד הזה ולקחנו את החלטתו ברצינות. הקמנו ועדה בראשות הנשיאה בדימוס נילי ארד, ששמעה גופים רבים שקשורים ליחסי העבודה ובימים אלה היא כותבת המלצות שלא אוכל להתייחס אליהן כי עדיין איני יודעת אותם".

עם זאת, התייחסה וירט ליבנה לאופן בו היא רואה את תפקיד בתי הדין לעבודה, ואמרה כי היא סבורה שבתי הדין לעבודה צריכים להמשיך בדרכם ארוכת השנים בסיוע לצדדים להגיע לפתרונות מוסכמים. "דרך זו, אשר הוכיחה עצמה לאורך עשרות שנים, צריכה להמשיך ולהיות המודל ליישובם של הסכסוכים, והן הצדדים לסכסוך והן  הציבור כולו יצאו נשכרים מכך".

לדבריה, בזכות תפיסה זו ואופן פעולה זה, נחסכו לאורך השנים אלפי ימי שביתה למשק, תוך תוצאות שהיו לשביעות רצונם של כל הצדדים, והדגישה כי מדובר בכלי שהשימוש בו נעשה לאורך שנים רבות לבקשת הצדדים, במסגרת ההליך המשפטי ובכפוף לו. "במסגרת זו, מתקיים משא ומתן בין הצדדים בחסות בית הדין ובין כתליו, בנוכחות מתמדת של כל הצדדים ובאי כוחם".

כדוגמה נתנה את שביתת עובדי עיריית  חיפה שנסתיימה במוצאי שבת האחרון, בתיווך שופט בית הדין האזורי אלכס קוגן. "לאחר שביתה של כ-5,500 עובדי העירייה בחיפה למשך שלושה ימים, בסיועו של בית הדין, הושגו הסכמות שאפשרו תחילתו של משא ומתן בין הצדדים, והשביתה נפסקה"

סגן הנשיאה, השופט אילן איטח, דיבר על תפקידם הייחודי של נציגי הציבור, הממונים על ידי שר העבודה והרווחה בהמלצת ארגוני העובדים והמעסיקים ויושבים כחלק מההרכב השיפוטי במרבית התיקים המגיעים לבתי הדין לעבודה. לתפקיד זה יכול להתמנות רק אדם בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתחום משפט העבודה, יחסי עבודה, רווחה, ביטחון סוציאלי, כלכלה, מינהל ציבורי, או הוראה ומחקר בתחומים אלה במסגרת אקדמית. "המסקנה האישית שלי היא שזה אחד הדברים החשובים שיש לבתי הדין לעבודה, שמאפיינים את מהותו" אמר.

מעמדם של נציגי הציבור היה נושא לדיון ציבורי ער לאורך השנים. לדבריו, בהצעת החוק המקורית להקמת בית הדין לעבודה הוצע שבהרכב ישב שופט, ושנציגי ציבור יצורפו לדון בתיקים רק לבקשת אחד הצדדים, אלא שהחוק שנחקק בסופו של דבר, קבע כי ישיבתם של נציגי הציבור בהרכב תהא ברירת מחדל, ואילו רק בהליכים חריגים וספציפיים הם אינם יושבים בהרכב. השופט איטח הביא מדבריו של יגאל אלון, אשר היה שר העבודה בעת שנחקק חוק בתי הדין לעבודה: "בוויכוח בכנסת בלטה חלוקה אופיינית ורבת משמעות, כשכמעט כל המשפטנית מתחו ביקורת, בעוד שאלו מח"כ המעורים בחיי העבודה וענייני יחסי עבודה נהירים להם לא מספרים בלבד אלא מעבודה יום יומית, קיבלו את החוק כמעט בהתלהבות".

שורה של ועדות בחנו את מוסד נציגי הציבור לאורך כ-50 שנות קיומם של בתי הדין לעבודה, כשהן מדגישות פעם אחר פעם את תרומת נציגי הציבור לבתי הדין לעבודה, וממליצות לשמר את המבנה הקיים, תוך חידוד תנאי הסף לנשיאה בתפקיד או קביעת המקרים בהם צריך להתנהל הדיון בלעדיהם. ועדת זמיר שבחנה את כל מבנה בתי הדין לעבודה ב-2005 ובכללו את סוגיית נציגי הציבור קבע אף היא כי הנציגים מביאים עימם ידע וניסיון חשוב לבתי הדין.

"המסקנה האישית שלי היא שזה אחד הדברים החשובים שיש לבתי הדין לעבודה, שמאפיינים את מהותו" אמר השופט איטח. "אני יכול לדבר על הניסיון האישי שלי. מתוך שנות שיפוט לא מעטות – למעלה מ-15 שנה, אני חושב שתפקידם של נציגי הציבור הוא היכולת לנהל את המשפט שלא מול דיין יחיד – אלא מול הרכב, כך ששלושה אנשים שומעים את המשפט ושלושה אנשים מקבלים החלטות טובות יותר מאלו של אדם אחד".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!