בליכוד דורשים לחקור את עסקת ה"מימד החמישי" שבראשה עמד בני גנץ ואת משטרת ישראל בראשות רוני אלשיך, זאת בעקבות פרסום ב"הארץ" ביום שישי האחרון, לפיו המשטרה רכשה מהמימד החמישי ב-2017 מערכת בינה מלאכותית לסיוע בהתמודדות עם פשיעה. הרכש נעשה ללא מכרז כחלק מפיילוט, שהיה עשוי להבשיל לעסקה גדולה יותר. כזכור, המימד החמישי נסגרה בדצמבר האחרון ופיטרה את כל עובדיה.

במכתב תלונה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט; לפרקליט המדינה, שי ניצן ולליאת בן ארי, פרקליטת מיסוי וכלכלה מחוז תל אביב, ניסה עו"ד מיכאל דבורין בשם הליכוד להטיח בוץ בגנץ, בתקווה שמשהו יידבק ויפגע בסיכוייו בבחירות, כך גם ברם בן ברק, שהיה מעורב בחברה והצטרף מאז ל"יש עתיד" ובמפכ"ל לשעבר אלשיך. העסקה, כתב דבורין בשם הליכוד, בוצעה "בנסיבות אשר על פניהן הינן תמוהות למדי ומצריכות בדיקה מעמיקה של רשויות האכיפה".

בשם זכות השוויון לבחור ולהיבחר, מבוקש כי הודעה על פתיחה בבדיקה או בחקירה הנ"ל תפורסם בהקדם האפשרי ועוד לפני הבחירות לכנסת, וזאת על מנת שיהיה בידי הציבור הבוחר מלוא המידע בדבר מעורבותם של יו"ר חוסן לישראל, בני גנץ ואיש יש עתיד, רם בן ברק

דבורין ציין כי התקשרות בהיקף כזה ללא מכרז היא "דבר חריג שבחריגים, ואמורה להתקיים רק בנסיבות מיוחדות. ואולם במקרה דנן נראה כי כלל לא התקיימו נסיבות חריגות שכאלה, שכן קיימות לא מעט חברות המציעות שירותים מתחרים (ואף מוצלחים בהרבה) לשירותים שהציעה הממד החמישי באותה עת, וחרף כך משום מה בחרה משטרת ישראל בראשותו של מר אלשיך לבצע את ההתקשרות הנ"ל ללא עריכת מכרז. זאת ועוד כלל לא ברור מדוע בחרו הצדדים עד היום להסתיר את דבר נסיבות ההתקשרות בפני הציבור, אם כי נדמה שהתשובה לכך היא ברורה".

בסיום המכתב מעלה דבורין על נס את חשיבות האינטרס הציבורי, וטוען שאסור שכספי ציבור ישמשו לרכש מוצרים ושירותים יקרים, כאשר קיימים זולים מהם בשוק. זאת ודאי לאור מחויבותו הידועה של נתניהו למניעת בזבוז כספי ציבור. דבורין מעלה טענה חמורה, לפיה קיים "חשש מובהק" לכך שהיו במשטרה מי שקידמו את החוזה אך ורק כדי להשיא למימד החמישי ערך ולאפשר לה לגייס עוד מימון, בשירות האינטרס הכספי של בכירי החברה.

בסיום המכתב כותב דבורין בשם הליכוד את הדברים הבאים, המקבלים ממד פארודי כשזוכרים את קמפיין נתניהו נגד פרסום החלטת מנדלבליט לפני הבחירות: "בשם זכות השוויון לבחור ולהיבחר, מבוקש כי הודעה על פתיחה בבדיקה או בחקירה הנ"ל תפורסם בהקדם האפשרי ועוד לפני הבחירות לכנסת, וזאת על מנת שיהיה בידי הציבור הבוחר מלוא המידע בדבר מעורבותם של יו"ר חוסן לישראל, בני גנץ ואיש יש עתיד, רם בן ברק בפרשה הנ"ל".

רוני אלשיך, בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי. (צילום: חן גלילי)

בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה לעניין "ניהול הליכים כלפי נבחרי ציבור ומועמדים בתקופת ערב בחירות", נכתב כי טיפול בתיקי נבחרי ציבור ומועמדים המצויים כבר בעיצומה של חקירה יימשכו כסדרם וללא השהיות, למעט מקרים חריגים בהם פעולות חקירה מסוימות עלולות לעורר חשש להשפעה פוליטית. מתוקף הנחיה זאת פועל כיום מנדלבליט בעניין תיקי נתניהו.

סעיפים אחרים בהנחיה עוסקים בפתיחת חקירות חדשות נגד מועמדים בתקופת בחירות. סעיף 1 נפתח בדברים הבאים: "מושכל יסוד הוא, כי מערכת אכיפת החוק אינה מעורבת בזירה הפוליטית… יש לפעול למניעת שימוש במערכת אכיפת החוק ככלי ניגוח בידי יריבים פוליטיים באמצעות הגשת תלונות מניפולטיביות, וכן לתת את הדעת לצורך בזהירות בנקיטת פעולות חריגות שעלולות לעורר חשש להשפעה פוליטית".

בסעיף 2 א' נכתב כי על מנת לשמור על איזון ראוי, "תלונות שיוגשו בתקופת הבחירות נגד נבחרי ציבור או נגד מועמדים תיבחנה על-ידי ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, אשר ישקול בכל מקרה בהתאם לשיקולים הרגילים, האם קיימת הצדקה לפתיחה בחקירה. במסגרת זו ייתן דעתו גם לשיקולים האמורים בסעיף 1 לעיל, ובמקרים של ספק יביא את הדברים בפני היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה".

פרקליט המדינה שי ניצן והיועמ"ש אביחי מנדלבליט (צילום: תומר ניוברג/פלאש90)