לא צריך לחפש רחוק. מחקר חדש שפרסם אמש (שני) בנק ישראל מצביע על קשר הדוק בין איכות הקשרים החברתיים של תלמידי ישראל ובין הישיגיהם הלימודיים והתנהגותם בכיתה. המחקר מצביע גם על כך שתכניות המעודדות תלמידים ללמוד במקום המרוחק מסביבת מגוריהם, יכולות להשפיע לרעה על הישיגיהם.
המחקר, אותו ערכו פרופסור ויקטור לביא וד"ר אדית זנד, עקב אחרי תקופת המעבר של תלמידים מהחטיבה היסודית לחטיבת הביניים, תקופה בה מתקיים ניתוק של קשרים חברתיים בעקבות השינויים. לטענת החוקרים, אשר בחנו מספר רב של שיבוצים אקראיים של תלמידים במעבר החטיבות, תוצאות המחקר מעידות על יחס סיבתי בין מספר החברים שיש לתלמידים בכיתה להישיגים הלימודיים, כאשר כיוון ההשפעה תלוי ברקע הסוציואקנומי הממוצע של החברים וסוג הקשר (הדדי או חד כיווני).
"רבות מהתכניות והפרקטיקות במערכת החינוך מפרידות תלמידים מחבריהם בבית הספר", נכתב בדברי הפתיחה למחקר. "אלה כוללות לא רק את המעברים השגרתיים מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים ומהחטיבה לבית הספר התיכון, אלא גם תוכניות בעלות מטרות חינוכיות שונות".
השפעה כוללת חיובית ביותר, ואף מתמשכת
הניתוח התבסס על נתונים אדמיניסטרטיביים של תלמידים שלמדו בבתי הספר בתל אביב בתחילת שנות ה-2000, והוא נשען על תוכנית לימודים שנחנכה בתל אביב ב-1994 שאפשרה לכל תלמיד מסיים יסודי לבחור את חטיבת הביניים שלו, ואפשרה לו לבחור עד 8 חברים איתם ירצה ללמוד.
מחקרם של זנד ולביא ניסה לבחון את המגמה הרווחת בקרב מוסדות חינוך בארץ ובעולם, המפרידה בין סביבת חייהם של תלמידים למקום מגוריהם מסיבות שונות ובינהן: אבחון מקדמיים על פוטנציאל 'להצטיינות' בלימודים או הפוך מכך, חוסר הצלחה בלימודים, בעיות והחלטות שעושים מוסדות חינוך והורים הקשורים ברצון לשנות את הסביבה החברתית של ילדים או העברת ילדים למוסדות חינוך המזוהים עם שכבות סוציו-אקונומיות גבוהות יותר.
ע"פ ממצאי מחקרם של זנד ולביא, עולה תמונה הקושרת, בניגוד להנחות המוצא השגורות, ביחס חיובי את הסביבה ממנה מגיע הילד למקום בו הוא לומד בדגש על כך שילד/נער הלומד בכיתה בה יש לו הרבה קשרים חברתיים טובים (החוקרים משתמשים פה במונח 'הדדי' כדי לתאר סוג קשר שהוא סימטרי ושווה בו שני הצדדים רואים בצד השני כחבר) יגיע להישגים גבוהים יותר בלימודים ויסגל התנהגויות נורמטיביות יותר (פחות אלימות ויותר הקשבה והבעת עניין בשיעורים).
עוד ציינו החוקרים כי רשת הקשרים החברתיים בכיתה משפיעה על ההישגים הלימודיים לאורך חטיבת הביניים, והשפעתה נמשכת עד לסיום הלימודים בתיכון. ההשפעה כוללת עלייה ניכרת בציוני מבחני המיצ"ב במתמטיקה, אנגלית והבעה (כ-2 נקודות בציון הממוצע) החוקרים ציינו ששמירה על הקשרים החברתיים מבית הספר היסודי הייתה עשויה לשפר את תוצאות הבגרות. למשל, ניתן היה להשיג שיפור בהסתברות לזכאות לתעודת בגרות, במספר יחידות הלימוד בתעודות הבגרות, וכן בציוני הבגרות הממוצעים בשלושת המקצועות שהוזכרו לעיל. "גילינו כי לו המשיכו התלמידים ללמוד עם חברי הילדות שאיתם למדו בכיתה גם בחטיבת הביניים, הציונים שלהם בחטיבת הביניים היו משתפרים וגם הדבר היה משפר גם את תוצאות בחינות הבגרות שלהם, את ציוני בחינות הבגרות, ההסתברות לזכאות לתעודת בגרות ואת מספר יחידות הבגרות שהושלמו בהצלחה, תוצאות שנודעות להן השלכות כלכליות משמעותיות על הכמות והאיכות של החינוך העל תיכוני ועל -ההשתכרות בשנות הבגרות".
"כאשר לתלמיד יש יותר חברים הדדיים, הדבר מגביר את המוטיבציה שלו ללמוד ומביא לשיפור ההישגים הלימודיים שלו", כותבים לביר וזנד. "ואילו כשיש לתלמיד יותר קשרים חברתיים לא ידידותיים, הדבר מפחית את הלמידה בדכאו את מאמץ הלמידה של המאמץ…מכאן שלחברויות הדדיות יש השפעות חיוביות על התוצאות הרגשיות והחינוכיות של תלמידים, ואילו חוויות שליליות עם בני הקבוצה. לדוגמה, דחייה של הצעות חברות, משפיעות על ההישגים בלימודים לרעה".
ההיבט המעמדי
החוקרים זיהו במחקרם היבט מעמדי מובהק, בהקשר של בחירתם של התלמידים במי יהיו חברים שלהם. נמצא שכיוון וחוזק ההשפעה של הקשרים החברתיים תלויים ברקע הסוציו-אקונומי של הילדים: כאשר ילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך יותר מתחבר לילדים מרקע סוציואקונומי גבוה יותר משתפרים ההישגים הלימודיים של התלמיד הראשונים "מצאנו כי הן ה'כמות' והן ה'איכות' של החברים חשובות להישגים הלימודיים של התלמידים, וכי בדומה לאמור בספרות, חברים הדדיים מרקע סוציו אקונומי גבוה יותר משפרים את ההישגים הלימודיים של התלמיד"
עם זאת, למרות הפוטנציאל הלימודי הגלום במפגש מכוון בין ילדים מרקע סוציואקונומי נמוך יותר עם ילדים מרקע סוציואקונומי גבוה יותר – המחקר מזהה את ההשלכות השליליות על התוצאות הלימודיות וההתנהגותיות של הפרדה של תלמידים מהסביבה החברתית שלהם, ועולה ממנו כי לתכניות חינוכיות שמנתקות ילדים מסביבתם החברתית במטרה לאפשר להם נגישות לבתי ספר טובים יותר יש גם חסרונות. "מבחינה זו תוצאות המחקר תואמות לממצאים מהספרות שלא מצאו שתוכניות מהסוג הזה מצליחות להעלות את ההישגים הלימודיים של התלמידים שהשתתפו בהן" כותבים החוקרים. "מצאנו כי מאפיינים אלה של הרשת החברתית של התלמיד משפיעים גם על מספר תוצאות לא קוגניטיביות, ומכאן שהשפעת הקשרים החברתיים על תוצאות חינוכיות בטווחים הבינוני והארוך נובעת בחלקה מהגברת שיתוף הפעולה, מהפחתת התנהגות אלימה ומשיפור בשביעות הרצון מהמצב החברתי בכיתה"
בסוף המסמך מבקשים זנד ולביא להמליץ לקובעי המדיניות החינוכית בארץ לבחון מחדש את מדיניות מעברי התלמידים בין בתי ספר ותוכניות לימודיות שונות ולתת את היחס והדעת על ההיבט החברתי, "הראיות שאנו מביאים רלוונטיות לקובעי מדיניות בתחום החינוך והרווחה" מסמכים זנד ולביא. "ובפרט בכל הנוגע תכניות הבחירה בבתי הספר ולתכניות העוסקות במעבר של ילדים מהסביבה שבה גדלו לסביבה בעלת מאפיינים סוציו כלכליים גבוהים יותר אשר מנתקות את קשריהם החברתיים.. התייחסות לחשיבות הקשרים החברתיים של תלמידים להישגיהם בלימודים ולרווחתם הכללית עשויה להביא לשיפור אופן שיבוצם של התלמידים בבתי הספר ובתוכם, ולקדם את הבנת הדינמיקה החברתית הגלומה בתוכניות בחירה בבתי ספר ובתוכניות הרווחה".
