עתירה כנגד פסיקה של בית הדין הרבני הגדול בערעור במשפט גירושים עקב הליך לא תקין לכאורה, תוגש בשבוע הבא לבג"ץ. ברקע לעתירה, החלטת בית הדין הרבני לקבל את ערעורו של גבר שמעוניין להתגרש מאשתו לאחר שבבית הדין הרבני האזורי הוחלט כי הוא לא ידון בתביעת הגירושים מכיוון שהבעל והאישה גרים תחת אותה קורת גג. המציאות היא שהבעל מסרב לעזוב את הבית, ובמקביל מתנהל הליך בבית הדין לענייני משפחה בעניין הסכם ממון עליו החתים הגבר את האישה, לכאורה בלי שהייתה מודעת לכך.

בית הדין הרבני פסק כי על הגבר להגיע להסכם הגון עם האישה. בהחלטת בית הדין נכתב בביקורת כי "לא ייתכן ש'צד אחד ישב על כריות שומן ושני על כריות אויר'." בדיון ערעור על החלטה אחרת בבית הדין הרבני הגדול החליט בית הדין לפסול את ההרכב של בית הדין האזורי בטענה שההרכב נוטה לכיוון האישה, וזאת בשל הפסיקה כי על הגבר להגיע להסכם הגון עם אשתו. הבג"ץ שהוגש הוא למעשה נגד פסילת ההרכב שנעשתה, לכאורה, ללא הליך תקין של בקשת פסלות וקבלת תגובה מהאישה.

בהליך בבית המשפט לענייני משפחה, טענה האישה, שהבעל – העשיר מאוד, החתים אותה בהיותה תלויה בו לחלוטין כלכלית, על הסכם ממון, לאחר 14 שנות נישואין, באמתלת שווא של חסכון במס. על פי הסכם הממון, לא מגיע לה דבר מן הרכוש זולת מחצית דירת המגורים. לטענת האישה, היא חתמה על המסמך בבית, ללא התייעצות עם אף גורם, מתוך אמונה שההסכם לא יחול בינה לבין האיש. כעבור ארבע שנים, החליט הגבר כי ברצונו להתגרש וטען כי יש לפעול על פי אותו הסכם. כאמור, ההסכם נמצא כעת בהליך ערעור בפני ביהמ"ש המחוזי, אחרי שלא התקבלו טענות האישה, לפיהן החתמתה על הסכם ממון בחדרי חדרים בבית, כשהבעל אוסר עליה ייצוג משפטי, תוך ניצול הפערים ביחסי הכוחות ביניהם והתלות שלה בו, מצדיקות כשלעצמן את ביטול ההסכם. לטענת האישה, הכשרת הסכם ממון שנחתם בנסיבות אלה פותחת פתח לאפשרות הכשלת אישה בידי בעלה, בתנאים בלתי הוגנים, תוך ניצול תמימותה, חוסר ניסיונה ותלותה הכלכלית בו, וללא כל יכולת מטעמה לקבל ייעוץ והדרכה.

עו"ד שרון פרילינג, מומחית לדיני משפחה וירושה שמייצגת את האישה אמרה ל'דבר ראשון' כי "פסק הדין ובו פסילת הרכב שיפוטי ללא קיום הליך תקין בענין זה, יוצר פגיעה של ממש באמון הציבור במערכת המשפט, באופן המחייב לשיטתנו בחינת הסוגיה על ידי בג"ץ, במסגרת עתירה שתוגש בימים הקרובים. עוד עולה תחושה לא נוחה, כי אמירה תמימה של מותב היושב בדין, הנותנת תוקף לזכויותיה של אישה במערכת הנישואים, שאין בה לשיטתנו כדי להוות בכל דרך משוא פנים, זוכה לביקורת כה נוקבת מצד בית הדין הרבני הגדול, עד כדי צעד קיצוני של פסילת הרכב."

ד"ר עו"ד שרון פרילינג, מומחית לדיני משפחה וירושה (צילום: לירן ברשדבסקי)

ביום ראשון האחרון הגישה שדולת הנשים בקשת ההצטרפות כידידת בית המשפט לבקשתה של ש׳, האישה מבג״ץ 'הבוגדת', לקיומו של דיון נוסף בעניין בבג"ץ. בנוסף, קוראת השדולה לציבור להתגייס למימון הוצאות הערעור על פסק הדין שניתן לש׳ ולמאבק ציבורי להוצאת הדיונים על רכוש מבתי הדין הרבניים. הבקשה לקיום דיון בהרכב מורחב הגיעה בעקבות דחיית הערעור שהוגש לבג"ץ על עתירת בית הדין הרבני הגדול, המותירה אישה גרושה ללא זכויות על ביתה. העתירה הוגשה על ידי האישה הגרושה, לאחר שבית הדין הרבני הגדול קבע כי אינה זכאית לחציה בבית בו התגורר הזוג במשך 31 שנות נישואיהם. הבעל טען שאשתו בגדה בו, ולכן לא מגיע לה חלקה מהרכוש המשותף, בית הדין הרבני העליון קבע שאכן לאישה לא מגיעות זכויות על הבית המשותף, וכאמור בג"ץ דחה את ערעור האישה.

את הבקשה לדיון נוסף הגישו מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר אילן, מהם נמסר: "הבקשה הוגשה בשל חשיבותה של הסוגיה הנוגעת לדיני המשפחה בישראל והשלכותיה על ציבור המתגרשים והמתגרשות בישראל. המבקשים מבהירים כי אי התערבותו של בג"ץ בפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול דינה כהסכמה להתנהלות חסרת סמכות של בית הדין הרבני. כמו גם להכנסת שיקולי דת ומוסר בבחינת הפן הרכושי בין בני זוג שהחליטו לפרק את התא המשפחתי.

"בהתאם לפסק-הדין אשה שקיימה קשר מחוץ לנישואין לקראת סוף חייהם המשותפים, מפסידה את חלקה בבית מגוריהם, לאחר למעלה משלושים שנות נישואין. אך הדברים קשים הרבה יותר מאשר במישור המקרה הנקודתי. משמעות הפסיקה הנוכחית בהקשר הרחב של דיני המשפחה הינה לגיטימציה מלאה להכנסת שיקולים דתיים-מוסריים למערך השאלות האזרחיות של רכוש בני-זוג, שתוצאתה הבלתי-נמנעת הינה פגיעה בנשים, אשר מלכתחילה נמצאות בצד הנחות של בעלות על רכוש, כספים ונכסים."

"פסק-הדין הזה הינו לא פחות מרעידת אדמה" אמרה הפרופ' רות הלפרין קדרי, ראש מרכז רקמן לקידום מעמד האישה: "הוא מהווה הפיכה מוחלטת של כל מה שהתרחש בעשרים וחמש השנים האחרונות בזירת דיני המשפחה, במערכת שבין המשפט הדתי לאזרחי. אנו תקווה כי הנשיאה חיות תיעתר לבקשה לקיים דיון נוסף, וכי פסק-הדין ייהפך, ולא – יהפוך הוא לציון דרך עגום בנסיגה קשה בשוויון המגדרי ובמעמד הנשים בישראל."