בית המשפט לענייני משפחה קיבל היום (רביעי) את בקשתה של אם לחסן את ביתה בת ה-12 מפני חצבת, על אף שאביה של הילדה התנגד לחיסון. פסק הדין בתיק ניתן היום בידי השופט יהורם שקד מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, לאחר בקשה דחופה שהגישה האם.

שני הוריה של הקטינה התגרשו בשנת 2010, אז נקבעה משמורת בתם היחידה בידי האם. לפני כחודש פנתה האם בבקשה דחופה לבית המשפט לענייני משפחה, בבקשה לחסן את ביתה מפני חצבת. האם ביקשה לחסן את ביתה על רקע התפרצות מחלת החצבת לאחרונה בישראל, בהתאם להמלצות משרד הבריאות, והיות והקטינה לא חוסנה כנגד המחלה בעבר. עוד הוסיפה האם כי ביתם חוסנה כשהייתה תינוקת בכל החיסונים הנדרשים, למעט חיסון החצבת, מבלי שהייתה לכך סיבה עקרונית או אידיאולוגית בזמנו, אלא משום ש"הדבר לא נראה אז הכרחי", כך לדברי האם. למרות כל אלה, סירב אביה של הקטינה בכל תוקף למתן החיסון.

ימים ספורים לאחר שהגישה האם את בקשתה, הגיש האב את תשובתו לבית המשפט, במסגרתה טען כי אין לחסן את הקטינה, למרות עתירת האם ולמרות המלצות משרד הבריאות. האב נימק את עמדתו בכך שחיסון הילדה עלול לחשוף אותה לתופעות לוואי שונות. עוד טען האב כי אין סיכון בכך שהקטינה תידבק במחלה, וכי לא מדובר בהתפרצות מגפה כפי שתיארה זאת האם. עוד ציין האב כי הילדה, שהינה בת 12, אינה מעוניינת להתחסן.

השופט שקד הורה לקבל את בקשת האם ולאפשר לה לחסן את בתה, ונימק את הכרעתו בכך שהעיקרון המנחה את בית המשפט בכל הנוגע לענייניה של קטינים, בהיעדר הסכמות בין ההורים, הוא טובת הילד – שבמקרה זה משמעותה קבלת החיסון. "הגעתי למסקנה כי בנסיבות דנן ובאופן מובהק, טובת הקטינה היא בקבלת הבקשה", כתב בפסק הדין, "וזאת אף בהיעדר חוות דעת מומחה רפואי, בשים לב כי העניינים שעל הפרק הן מושכלות יסוד של טיפול והשגחה בקטינים, שהם חסרי ישע ונעדרים יכולת לטפל בעצמם ולקבל החלטות שיש בה כדי להשפיע על גורלם".

השופט שקד נסמך בהחלטתו על המלצות משרד הבריאות להתחסן מפני חצבת, בהן נכתב כי חצבת הינה המחלה הזיהומית המידבקת ביותר, וכי סיבוכי המחלה עלולים להיות קשים ואף לסכן חיים. עוד צוין בהמלצות כי ירידה באחוז המתחסנים באוכלוסייה עלולה להוביל להתפרצויות של המחלה, וכי המחלה עלולה לסכן באופן מיוחד ילדים שיידבקו בה. הוא שלל לחלוטין את טענת האב לפיה התפרצות החצבת בארץ אינה בקנה מידה המצדיק את חיסון בתו,  וכתב כי "באשר לעלייה בהפצת המחלה אין כל צורך במינויו של מומחה מטעמו של בית המשפט, שכן אני בספק אם הדבר אינו מצוי בידיעתו האישית של כל אזרח בארץ".

שקד ציטט את ד"ר ליאור אונגר, נוירוכירורג מבית החולים תל השומר ופעיל ציבורי למען חיסונים, שהתראיין בעודו אומר כי "אנשים שוכחים שלפני החיסון, שלושה מיליון ילדים בשנה היו מתים בעולם מחצבת. זה הווירוס הכי מדבק שישנו. במדינות לא מחוסנות חצבת היא המחלה הרביעית בשכיחותה למוות. גם היום מתים בעולם 150 אלף ילדים בשנה מחצבת, רק שהם באפריקה, אז לא שומעים עליהם". על כך הוסיף שקד כי "מוצא אני להצטרך לדבריו של ד"ר אונגר מהם עולה מידת החשיבות, הנחיצות וההכרח במתן החיסון כנגד מחלת החצבת, אשר כל תוצאה הפוכה יכולה להביא לסיכון של קטינים ויתר האוכלוסייה בהפיכת המחלה למגיפה של ממש".

שקד לא הסתפק בדברים אלה, והוסיף עוד כי "באותה נשימה שתישמע טענה כי לפיה לא כל מי שלא יחוסן יחלה בחצבת, תוכל להישמע גם הטענה שלא כל מי שיחצה כביש כשעיניו מכוסות, ייפגע מרכב חולף. יחד עם זאת, כפי שחציית כביש בעיניים מכוסות תיחשב כפעולה בלתי אחראית בעליל, שיש בה להעמיד בסיכון בלתי סביר את שלומו של האדם, כך מניעת חיסון מפני מחלה קשה כחצבת, אף בה יש להעמיד בסיכון בלתי סביר את שלומו של הקטין. כפי שברור מהי דעתנו ביחס לחציית הכביש, כך ברורה גם דעתנו ביחס לחיסון כנגד מחלת החצבת".

שקד דחה את טענת האב, לפיה בית המשפט צריך לשמוע את עמדת הילדה בנושא ההתחסנות, ואמר: "אין זה מתקבל על הדעת שעמדתה של הקטינה תהווה שיקול בעניין שעל הפרק. זאת, בין היתר על מנת שלא להציב הקטינה בקונפליקט בין העמדות השונות שהביעו ההורים, ומאחר ובין אם ברצונה להתחסן ובין אם לאו, אין כדי להשליך על הבטחת טובתה של הקטינה". עוד הוסיף כי "לשם כך בדיוק קיים בית המשפט; להבטיח את טובתם של קטינים ולהגן עליהם הן מפני עצמם והן מפני אחרים, שלא תמיד יודעים להבחין בטובתם".

מכל הטעמים הללו, הורה שקד כי עתירת האם לחסן את בתה מפני חצבת מתקבלת, ואף אפשר לפרסם את פסק דינו ללא פרטים מזהים של ההורים – זאת, כאשר מרבית הדיונים בבתי הדין למשפחה נותרים חסויים בפני הציבור.