חברי מרכז מפלגת הבית היהודי אישרו הערב (רביעי), ברוב מוחץ את הריצה המשותפת עם האיחוד הלאומי ועם עוצמה יהודית. בנוסף אישרו חברי המפלגה ליו"ר רפי פרץ לנהל מו"מ על צירוף אלי ישי. לאחר אישור הסכמי האיחוד התקשר ראש הממשלה בנימין נתניהו לפרץ וליו"ר האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ' ובירך אותם. כמו-כן נמסר מטעמו כי התקשר להודות גם לרבנים חיים דרוקמן, אלי סדן ויהושע צוקרמן על סיועם למהלך.

בנאומו מול חברי מרכז הבית היהודי הביע היו"ר פרץ הסתייגות מהמפלגה הכהניסטית. "אני עדיין מסרב לאיחוד עם עוצמה יהודית", אמר, "אבל מוכן לקבל אותם כאורחים, ומיד אחרי הבחירות ניפרד. כשהבית בוער אני לא בודק בציציות של מי שעוזר לי לכבות את האש. קודם נציל את הבית, אחר כך נודה לכולם וניפרד לשלום. אין הסכם אידיאלי, אבל טובת העם וטובתה של ארץ ישראל עומדת לנגד עינינו, כי זאת דרכה של הציונות הדתית".

פרץ הוסיף: "בהסכם שהושג יש הישגים חסרי תקדים שלא היו מעולם עבור הציונות הדתית. בזכות תמיכתכם בהסכם הערב נבטיח את היותה של הציונות הדתית שותפה מלאה בהנהגת המדינה, אני מבטיח לכם, נהיה המפלגה הראשונה שתצורף לממשלה, ונהיה המפלגה השנייה בגודלה בקואליציה, בעזרת השם".

כינוס המרכז, שהתקיים באולפנת רעות בפתח תקווה, ארך כשעה בלבד. את הכנס פתחו סגן שר הביטחון אלי בן דהן וחברי הכנסת מוטי יוגב וניסן סלומינסקי. שלושתם נקטו גישת גוועלד, כמי שנאלצים להסכים להסכם נגד רצונם, בגלל דאגתם לעתיד הציונות הדתית.

בסוף האירוע, לאחר נאום פרץ, עלתה לדבר המועמדת החדשה יפעת ארליך, המתנגדת לאיחוד, ולמרבה המבוכה מנחה הערב שאל מי היא. מהקהל נשמעו קריאות לא לתת לה לדבר, והיא נזקקה לשבח את הדמוקרטיות של המפלגה ולפנות ישירות אל פרץ כדי שיאשר את זכותה לדבר. ארליך טענה כי הסקרים שעל בסיסם האיחוד נוצר מטעים, ושהמפלגה עוברת ממילא את אחוז החסימה ובגדול. היא ביקשה להסמיך את פרץ לקבל כל החלטה, מתוך תקווה שישנה את דעתו ביממה הקרובה, אך בקשתה אפילו לא נדונה.

סגן השר דהן, שלדברי חברי מרכז הוא המיועד לשריון במקום ה-28 בליכוד, בהתאם להסכם עם נתניהו, היה זה שפתח את הערב: "לא קל לי אבל שיניתי את דעתי. ראשית, הסקרים מראים שיש סכנה שלא נעבור את אחוז החסימה. יש כאלה שאומרים אז שנתפוצץ, ונוותר. אבל אנחנו חשובים מדי. מדינת ישראל ללא הציונות הדתית היא לא אותה מדינה, אין לנו את הפריבילגיה ללכת על הספק, אנחנו חייבים ודאות שנעבור את אחוז החסימה".

בנקודה הזאת נעמד יוסי הרוש, סגן ראש עיריית לוד, על כיסא, וניסה לדבר אל חברי המרכז כדי לשכנעם להתנגד לאיחוד. הוא לא הצליח בכך, ובמשך כמה דקות נוצרה מהומה, שבמהלכה נשמעו לעברו קריאות קצובות: "שב, שב, שב". לאחר שהתיישב המשיך דהן לדבר.

"ראש הממשלה חושש שלא תהיה נציגות לציונות הדתית, ולכן הוא ביטל נסיעה לרוסיה כדי להיות בטוח שגוש הימין מנצח. גוש השמאל מתאחד, ולא יכול להיות מצב שאנחנו בימין מתנהגים כאילו לא קרה כלום, אדישים. שום דבר לא בכיס שלנו. אני רוצה לומר לכם שקיבלנו היום ראש הממשלה חבילה שאף אחד אף פעם…"

בנקודה הזאת התפרצו כמה חברי מרכז בקריאות: "הוא לא מקיים", "אל תאמינו לו" ו"ערבות בנקאית הוא כבר נתן?".

בן דהן השיב: "הוא משלם לפני שהוא מקבל – קודם הוא יגיש את הרשימה לוועדת הבחירות, ורק אחר כך אנחנו. ראש הממשלה יודע שהציונות הדתית חשובה לישראל, ולכן הוא יקיים את הדברים אחד לאחד. אני לכאורה צריך לזוז שני מקומות אחורה, ממקום שביעי לתשיעי, ואף על פי כן אני בעד, כי הציונות הדתית יותר חשובה מכל אחד מאיתנו".

אחריו דיברו יוגב וסלומינסקי, שסיפרו גם הם שהתנגדו בבוקר אך השתכנעו בהמשך היום, בעקבות הפגישות הארוכות עם נתניהו. שני חברי הכנסת סיפרו שחלק מילדיהם אמרו להם שצירוף עוצמה יהודית לבית היהודי יגרום להם להצביע למפלגה אחרת, מה שגרם להם לתהות אם המהלך בכלל כדאי. "הייתי נגד האיחוד כי חשתי שזה לא נכון, למרות שחברי עוצמה לישראל כולם חברים", אמר יוגב. "את ברוך מרזל אני מכיר עוד ממלחמת לבנון.

"יחד עם זאת, האידאולוגיה אינה באותו תמהיל בפגיעה מסוימת בממלכתיות, והיה לי קשה. לא ישנתי הרבה הלילה. שניים מילדיי אמרו לי שאם אנחנו מכניסים שני 'גבירים' לכנסת, הם לא איתנו. חשתי שזה בנפשי, אפילו היה לי רגע שבכיתי, אני לא רוצה שאף אחד ייצא מהבית וזה עלול לקרות, אני לא יודע אם חמישית מהמצביעים, פחות או יותר.

"עד היום לא שעיתי לא ללחצים של ראש הממשלה, והוא דיבר עם כל אחד מאיתנו חמש-שש פעמים היום. לאט לאט האמנתי לסקרים. מצאתי את עצמי גם בביקורת שאני לא רגיל בה גם על רבותיי. אבל השמאל הולך ומתאחד, והימין הולך ומתפרד לשמונה מפלגות קטנות, שאף אחת לא עוברת. זה מסכן את הציונות הדתית".

סלומינסקי המשיך באותו קו וסיפר על הסקרים שהראה לו נתניהו, "הנערכים על ידי טובי הסוקרים בעולם שהוא מעסיק כל יום". לדברי סלומינסקי, נתניהו שיכנע אותו כי הבית היהודי-האיחוד הלאומי לא עוברות את אחוז החסימה, בעוד שעוצמה יהודית לבדה שווה שלושה מנדטים. לדבריו, אלמלא יאשר הבית היהודי את ההסכם, האיחוד הלאומי ירוץ עם עוצמה יהודית וכך המפלגה תצא קרחת מכאן ומכאן.

ספק אם היה צורך בעבודת הריכוך המאסיבית של חברי הכנסת של הבית היהודי, משום שעוד טרם תחילת האירוע הקונצנזוס בקרב המשתתפים היה שהימנעות מחבירה חושפת את המפלגה לסכנת היפלטות מהכנסת. חמושים בדאגה שתודלקה היטב על ידי נתניהו, באמצעות שליחיהם, הצביעו כמה מאות חברי המרכז בעד הריצה המשותפת כמעט כאיש אחד. מספר המתנגדים והנמנעים ביחד עמד על כ-15.