שורת משפטנים בכירים הגישה אתמול (חמישי) תלונה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט העליון חנן מלצר, כנגד התחייבותו של נתניהו לשריין את נציג הבית היהודי ברשימת הליכוד לכנסת. לטענת המשפטנים, התחייבות נתניהו לבית היהודי והאיחוד הלאומי אינה חוקית, נוגדת את תקנת הציבור וחסרת עמידה משפטית.

על המכתב חתומה שורה ארוכה של 11 משפטנים, ביניהם ניתן למנות את פרופ' סוזי נבות, פרופ' ברק מדינה, פרופ' אייל גרוס, פרופ' מוחמד ותד, ואחרים. בתלונה, כתבו המשפטנים כי הם חוששים לאי-חוקיותה של התחייבות נתניהו, לפגיעה בעקרונות יסוד של דיני הבחירות ולתקינות הליך הבחירות. לדבריהם, ההתחייבות האמורה, שהפכה להסכם מחייב עם אישורה במוסדות הבית היהודי והאיחוד הלאומי, מעוררת קשיים משפטנים שונים.

כזכור, נתניהו התחייב בפני מפלגות הבית היהודי והאיחוד הלאומי כי נציג מטעמם ישוריין במקום ה-28 ברשימת הליכוד לכנסת, וכי מיד לאחר הבחירות תקבל סיעת הליכוד החלטה על פילוגו של ח"כ זה מסיעת הליכוד, והוא יחזור לסיעתו המקורית.

המשפטנים טענו כי חלק זה בהתחייבות "עומד בסתירה מהותית לשיטת הבחירות בישראל הן על פי רוחה והן על פי הדין הנוהג. לפיכך חלק זה של ההתחייבות איננו חוקי ואין לאפשר את ביצועו". לטענתם, התחייבות זו בעייתית משני טעמים עיקריים. הראשון, הוא במתן אפשרות למפלגה אחת להתמודד במסגרת שתי רשימות מועמדים שונות בבחירות. השני הוא בהסכמה על התפלגות מרשימת הליכוד לאחר הבחירות שלא כדין.

לטענתם, התחייבותו של ראש הממשלה יוצרת מצב בו מועמדים שנבחרו במפלגה אחת (הבית היהודי או האיחוד הלאומי) יתמודדו לכנסת במסגרת שתי רשימות שונות: ברשימתן "הרגילה" ובמסגרת רשימת הליכוד, דבר החותר תחת מבנה דיני הבחירות בישראל.

באשר לפגם השני, כתבו המשפטנים כי "ראש הממשלה הוסיף וציין כי לאחר ההתפלגות אליה התחייב, יוכל אותו חבר כנסת לחזור לסיעתן של מפלגות הבית היהודי והאיחוד הלאומי. מעבר לכך שהדברים מהווים התייחסות של חוכא ואיטלולא למצביעי הליכוד, הם עומדים גם בניגוד לחוק". בהקשר זה, ציינו המשפטנים את סעיף 61(ד) לחוק הכנסת, הקובע כי "חבר הכנסת שוועדת הכנסת הודיעה על פרישתו, לא יצורף לסיעה כלשהי בתקופת כהונתה של אותה הכנסת."

המשפטנים סיכמו את מכתבם בכך שהזכירו את החשש לפגיעה ברצונותיהם של בוחרי הליכוד, וכתבו כי "ההתחייבות מעוררת לכל הפחות תחושת אי נוחות בנוגע להגנה על היחס שבין רצון הבוחר כפי שהוא בא לידי ביטוי בבחירות לבין תוצאתן בפועל. התחייבות מראש להעביר נתח מסוים של קולות הבוחרים ברשימת מועמדים אחת למפלגות המיוצגות ברשימה אחרת היא בעייתית, וזאת בלשון המעטה. אכן הדברים מפורסמים מבעוד מועד ויעמדו לנגד עיני הבוחרים. אולם בוחרים המבקשים להביע תמיכה במפלגה אחת (במקרה זה מפלגת הליכוד) אינם יכולים להתנגד באופן מעשי למהלך שכזה, הגם שהוא סוחר למעשה בקולותיהם, בניגוד להוראות הדין".

לבסוף, טענו כי יש להכריז כי התחייבות ראש הממשלה אינה חוקית, נוגדת את תקנת הציבור והיא חסרת נפקות משפטית וכי על וועדת הבחירות לפסול את צירופו של מועמד הבית היהודי / האיחוד הלאומי כחלק מרשימת הליכוד בבחירות הקרובות באופן עליו סוכם.

התנגדות נוספת למהלך נרשמה היום מתוך תנועת הליכוד. זאת, כאשר מספר מחברי מרכז הליכוד, כמו גם מספר מחברי הליכודניקים החדשים, פנו לבין הדין הגבוה של תנועת הליכוד, במחאה על התחייבות נתניהו לבית היהודי.

הפעילים הגישו עתירה דחופה לבית הדין של הליכוד במטרה למנוע את שיריון מועמד הבית היהודי ברשימת הליכוד לכנסת. בעתירה נכתב כי נתניהו התחייב לכך ש"אחד מחברי הכנסת שייכללו ברשימת הליכוד לכנסת יהא, הלכה למעשה, "סוס טרויאני", מועמד מטעמה של מפלגה אחרת, אשר איננו חבר הליכוד, איננו מחויב לערכי הליכוד ואיננו צפוי לפעול בהתאם לחוקת הליכוד".

גם עתירה זו ביקרה את התפלגותו של נציג הבית היהודי מיד לאחר הבחירות, וכאשר נכתב כי "מיד לאחר הבחירות, יותר לאותו "סוס טרויאני", מועמד ברשימת הליכוד שהינו – הלכה למעשה – מועמד מטעמה של מפלגה אחרת לערוק משורות הסיעה לטובתה של סיעה אחרת".

לטענתם, ההתחייבות סותרת את חוקת הליכוד ואת הדין, ועלולה לפגוע בכוח אותו תקבל המפלגה בבחירות ולאחר הבחירות. הפעילים כתבו כי "קשה לראות כיצד ההחלטה להעביר מושב מטעמה של הליכוד בכנסת ולוותר על חלק בלתי מבוטל מכוחה הפרלמנטרי של התנועה לטובתה של מפלגה אחרת עולה בקנה אחד עם עקרונות של טובת התנועה. טובת התנועה מחייבת את מיקסום והגדלת כוחה הפרלמנטרי של התנועה ולא ויתור על מושב בכנסת לו זכתה הרשימה והעברתו לידיה של מפלגה אחרת, המתחרה בה".