התרגשות גדולה נרשמה לפנות בוקר (שישי, שעון ישראל) במרכז הבקרה של התעשייה האווירית ביהוד כשהטיל הנושא את גשושית החלל הישראלית "בראשית" שוגר בהצלחה מבסיס החלל קייפ קנוורל שבפלורידה. "בראשית" התנתקה מהטיל הנושא, פרסה את רגליה והחלה לתקשר עם מרכז הבקרה כמתוכנן בדרכה לירח, מסע שייקח לה כ-50 ימים להשלים.

שיגור טיל "פלקון 9" של חברת spaceX הנושא את גשושית החלל הישראלית "בראשית" (צילום: אתר SpaceX).

המרחק לירח מכדור הארץ הוא כ-384,000 ק"מ. לצורך המחשה זה רחוק פי 10 מהמרחק שבין כדור הארץ לבין מרבית לווייני התקשורת שנעים סביבו. לפי סוכנות החלל הישראלית אמש, "כדי לצאת מהאטמוספירה, החללית תשוגר לירח על גבי משגר מסחרי ענקי: טיל פלקון 9 של חברת SPACEX. אחרי שהחללית תנותק מהמשגר, במרחק 60 אלף קילומטר, היא תתחיל להקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים ותעבור 6.5 מיליון ק"מ – זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי-פעם לנחיתה על הירח. ביציאתה למסלול אל הירח, בראשית תגיע למהירות של כ-36,000 קמ"ש, מהירות הגדולה פי 13 ממהירותו המקסימלית של מטוס F-15".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שצפה בשיגור ממרכז הבקרה של התעשייה האווירית ביהוד בירך על השיגור המוצלח ואמר כי זהו רגע של גאווה עצומה, צעד גדול לישראל וצעד ענק לטכנולוגיה הישראלית. "בערב הזה אני מבקש קודם כל לזכור את אילן רמון, את רונה ואת אסף. זהו הישג כביר וזה מרגש מאוד. זה מראה למה אנחנו מסוגלים, בזכות אנשים שנמצאים כאן, ואנשים שנמצאים כאן מאחוריי (בחדר הבקרה). המדענים, המהנדסים, הפיזיקאים, המתמטיקאים, המנהלים והתורמים. אנחנו החלטנו לסייע, משרד המדע. אני לא מתיימר להגיד שאת חלק הארי אנחנו נתנו, אבל אני חייב להגיד לך שכל עם ישראל מתייצב פה מאחוריכם, באמונה גדולה ובהתלהבות ענקית".

גם שר המדע, אופיר אקוניס, שנכח בשיגור בפלורידה, בירך: "היינו עדים עכשיו לאחד מציוני הדרך ההיסטורים של מדינת ישראל. אירוע של גאווה לתעשייה, לחשיבה וליוזמה הישראלית פורצות הדרך. אנחנו מעצמה טכנולוגית וחממה של מוחות שחושבים מחוץ לקופסא. הוכח היום שחלומות גדולים מקדמים מציאות גדולה עוד יותר".

חדר הבקרה של התעשייה האווירית ביהוד (צילום: אלירן אביטל).

באתר הסוכנות ניתן למצוא הדמיה של המסלול המיועד של החללית. אם בעבר תחום הטיסות לחלל היה נתון כמעט באופן בלעדי למיזמים ממשלתיים, הרי שהשיפורים במדע ובטכנולוגיה מאפשרים כיום לבצע שיגורים לחלל במחירים זעירים יחסית, דבר המאפשר גם לגורמים פרטיים להיכנס לתעשיית החלל בכל היקף הפעילות, בשיתוף פעולה עם גורמים ממשלתיים. בין התורמים הבולטים לעמותה נמצאים שלדון אדלסון (16.4 מיליון דולר) מוריס קאהן (10 מיליון דולר) וסוכנות החלל הממשלתית הישראלית (כ-9 מיליון דולר). עלות הפרויקט כולו היא כ-95 מיליון דולר. משקלה של הגשושית הנו 585 ק"ג בשיגור לחלל (164 ק"ג משקל יבש), גובהה מטר וחצי ורוחבה 2.288 מטר כשהרגליים פרושות.

רכב החלל הישראלי "בראשית" שמתוכנן לנחות על הירח (צילום: SpaceIL)

מי היא עמותת SPACEIL ?

SpaceIL היא עמותה ללא כוונת רווח שהוקמה בשנת 2011 ושמה לה למטרה להנחית את הגשושית הישראלית הראשונה על הירח. העמותה הוקמה על-ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שנענו לאתגר התחרות הבינלאומית Google Lunar XPRIZE: מרוץ להנחתת גשושית בלתי מאוישת על הירח. קבוצת SpaceIL התארגנה כעמותה שמטרתה קידום מדע וחינוך מדעי וטכנולוגי לילדים ונוער בישראל. מאז היווסדה ערכו מתנדבי העמותה מעל ל־450 אלף הרצאות ברחבי הארץ.

עד 2018, רק מעצמות הצליחו להנחית כלי רכב על הירח: ארצות הברית, ברית המועצות וסין. שאיפתה של SpaceIL היא להפוך את ישראל למדינה הרביעית לעשות זאת. בינואר 2017 העפילה SpaceIL לשלב הגמר בתחרות, בה נותרו חמש קבוצות בלבד, מתוך 33 קבוצות שהשתתפו במרוץ.

רכב החלל הישראלי "בראשית" שמתוכנן לנחות על הירח (צילום: פלאש90)

בינואר 2018 הודיעה קרן XPRIZE על סיום התחרות ללא זוכים, לאחר שאף חברה לא הייתה מוכנה לשיגור של גשושית במועד האחרון שנקבע לכך – 31 במרץ 2018. חברת גוגל סיימה את החסות שהעניקה לתחרות ולא העניקה את כספי הפרס המובטח – 30 מיליון דולר (פרס ראשון של 20 מיליון דולר ועוד 10 מיליון פרסי בונוס). על אף סיום התחרות הרשמית, העמותה הודיעה שבכוונתה להמשיך במשימה ולשגר את הגשושית הישראלית הראשונה אל הירח עד סוף 2018‏. עם זאת, בסופו של דבר נדחה תאריך השיגור להלילה, ה־22 בפברואר 2019 בשעה 3:45 לפנות בוקר לפי שעון ישראל.