"קשה לתאר כמה משפילה החוויה הזו" סיפרה אסטלה, אחת מעובדות ענף המלונאות בשיקגו, ומובילת המאבק נגד הטרדות מיניות, לאתר אינטרנט בשם 'דמוקרטיה עכשיו'. "בכל יום, כשאני דופקת על הדלת של אחד האורחים, הרגליים שלי רועדות. אני חושבת לעצמי 'מה אני הולכת למצוא? האם אני בטוחה בחדר הזה?' החלטתי לקום ולעשות מעשה כי אני יודעת שזה קורה גם לשאר הנשים שאני עובדת איתן. אני רוצה עולם בטוח יותר לנכדות שלי, ואני יודעת ששום דבר לא ישתנה אם אני אשתוק".
דבריה של אסטלה באים על רקע עליה במספר העובדים המאוגדים בארה"ב בשנים האחרונות, והתרבות מאבקי העובדים במדינה. אחד מהמאבקים האלו הגיע לסיומו המוצלח לפני מספר חודשים. מדובר דווקא במאבק של עובדות נגד הטרדות מיניות במקום עבודה, בשיתוף ותמיכה של ארגון העובדים הכללי אליו הן משתייכות.
בשיקגו החל לפני שנתיים ארגון העובדים "Unite Here Local" ("התאגדות מקומית" בתרגום רופף) בקמפיין הנקרא "Hands off, Pants on" – ("תוריד ת'ידיים, תרים ת'מכנסיים", גם זאת בתרגום רופף). את המאבק זה הובילו עובדות המלונות בעיר, נגד ההטרדות המיניות הרבות של אורחי בתי המלון נגדן. חברות האיגוד דרשו מההנהלה לספק להן "כפתור מצוקה" אותו יוכלו להפעיל במקרה של הטרדה מצד אורח, ולהשקיע בקמפיין ציבורי המזהיר את אורחי המלון שלא לפגוע בעובדות. סקר שהזמין הארגון גילה כי כ-65% מעובדות המלונאות בעיר סבלו מהטרדות מיניות מצד האורחים.
מדובר באחת מקבוצות העובדות החלשות ביותר בשוק העבודה בשיקגו. עובדות הניקיון בענף המלונאות זוכות לשכר נמוך, אי-ביטחון תעסוקתי והתעמרות במקום העבודה. חולשה זו מנוצלת בידי גברים כדי להטריד את עובדות הניקיון באופן תדיר. העובדות מיעטו להתלונן נגד האורחים המטרידים מחשש מכך שהמעסיקים יצדדו באורחים, או מחשש מנקמה מצד האורחים המטרידים.
יותר ממחצית העובדות לא בטוחות
כאמור, ארגון "התאגדות מקומית" ערך סקר בקרב עובדות הניקיון במלונות בעיר, כדי להעריך את היקף התופעה. 49% מהעובדות שנשאלו ענו שלפחות פעם אחת פתח להם את הדלת גבר בעירום. "דפקתי בדלת של האורח. הודעתי שזאת אני, ושבאתי לנקות את החדר, והוא אמר לי להיכנס. פתחתי את הדלת והוא עמד שם ערום זה היה נורא," סיפרה אניטה, עובדת ניקון בענף המלונאות בשיקגו לאתר אינטרנט אמריקאי. יותר ממחצית העובדות שנפגעו מהטרדה מינית ענו שהן מרגישות לא בטוחות במקום העבודה בעקבות התקרית.
אחת הסיבות המרכזיות לפתיחה בקמפיין היא העובדה שבמקרים רבים המעסיקים אינם מהווים כתובת בעבור אותן נשים שנפגעות מהטרדות. יש לציין שבארה"ב אין חוק האוסר על הטרדה מינית בעבודה. בתי המשפט בארה"ב עשויים לחייב את המעסיק לשלם פיצויים לנשים שנפגעו והוטרדו בעבודה, אך תוצאה זו עשויה לקרות דרך הליך אזרחי יקר ובלתי נגיש, והמטריד עצמו לא יועמד לדין. על רקע מציאות חוקית זו נשים רבות מרגישות שלא בנוח לדווח על מקרי פגיעה, ורק שליש מהעובדות שנפגעו מהטרדה דיווחו עליהן למעסיקים. "אני סיפרתי למעסיק רק אחרי כמה ימים, כי פחדתי שהוא יגיד לי שזו אשמתי" סיפרה אניטה, אך ההערכה המקובלת היא כי רוב הנשים הנפגעות אינן פונות למעסיקים כלל מחשש שהתלונה תוביל לפיטורים.
הארגון נאבק בשתי חזיתות במקביל, במטרה להביא לצמצום תופעת ההטרדות. מול המעסיקים דורש הארגון לצייד את עובדות הניקיון בכפתור מצוקה, שיזעיק את האבטחה במקרה שבו העובדת מרגישה מאוימת. הארגון ניהל משא ומתן מול איגוד בעלי המלונות בעיר, ואיים להשבית לחלוטין את פעילותן.
במקביל, קיים ארגון העובדים מאבק מול עיריית שיקגו, בדרישה להכניס לחוק תקנות המגנות על העובדות. הארגון הוביל מהלך מול מועצת העיר לקביעת תקנה שתאפשר לבעלי המלון לגרש לקוחות שמואשמים בהטרדה מינית, ולאסור עליהם לחזור למלון בעתיד. כעת, על פי התקנות העירוניות כל מעסיק מחויב לצייד את העובדות בכפתור מצוקה, לגרש לקוחות שמואשמים בהטרדה, וכן חל איסור לפטר את עובדות הניקיון בעקבות תלונה על הטרדה מינית.
"אני רוצה לוודא שכל העובדות במדינה הזו מרגישות בטוחות ומוגנות במקום העבודה שלהן" אמרה מישל האריס, חברת מועצת העיר שיקגו שקידמה את הצעת החוק של הארגון. "אני גאה להיות חלק מהמאמץ הזה. הצלחנו להביא לתודעת הציבור את המצוקה של חלק מהעובדות החלשות ביותר בעיר שיקגו. האלימות הזו תיגמר, אנחנו לא צריכות לשתוק יותר".
מספר ארגוני עובדים ארציים פתחו גם הם במאבקים נגד הטרדות מיניות במקום העבודה בעקבות הצלחת המאבק בשיקגו. ארגון עובדי המלצרות בעיר החל לאחרונה במאבק להעלאת שכר המינימום לנשים בענף, כחלק מהמאבק בהטרדות. לטענת הארגון, השכר הנמוך של המלצריות, והעובדה שחלק ניכר משכרן מגיע מטיפים, מאלץ אותן להיות סלחניות כלפי התנהגות מבזה מצד הלקוחות.
