הסכסוך בין קניה לסומליה בדבר מתווה הגבול הימי בין שתי המדינות הסלים בסוף השבוע האחרון לכדי מערכה דיפלומטית ולהכרזתה של קניה על סומליה כמדינת אויב. סכסוך זה פרץ כבר באוגוסט 2014, כאשר סומליה תבעה את קניה בבית הדין הבינלאומי בהאג בשל פעילויות בלתי חוקיות שקניה קיימה בשטחה הימי. גודל השטח השנוי במחלוקת בין שתי המדינות הוא 100 אלף קמ"ר, פי 5 משטחה של מדינת ישראל. באוקטובר 2015, קניה קראה תיגר על הסמכות השיפוטית והקבילות של בית הדין הבינלאומי לדון במקרה זה. בפברואר 2017, בית הדין הבינלאומי דחה את העתירה של קניה כנגדו והחליט לדון במקרה.
ב-18 בדצמבר 2017, הסכסוך הפך לפומבי כאשר פרקליט המדינה הקנייתי חשף שארצו תגיש תביעה בבית הדין הבינלאומי נגד תביעותיה של סומליה בטענה שהגבול הימי בין שתי המדינות עובר לאורך קו רוחב שנקבע בהצהרה נשיאותית בשנת 1979 שאותו סומליה כיבדה במשך כ-35 שנה, עד שהחליטה לחזור בה מכך. על כן, קניה התעקשה כי כל פעולותיה הימיות כמו פטרולים ימיים, דייג וחיפושי נפט בשטח המריבה הן חוקיות. כיום, הסכסוך בין שתי המדינות עדיין נדון בבית הדין הבינלאומי שטרם מסר תאריך לשימוע שעתיד לקיים בנושא. קניה, מצידה, נוקטת בעמדה לפיה פיתרון בדרכי מו"מ מחוץ לכותלי בית הדין הוא הפיתרון המועדף עליה.
חשוב לציין, כי הסכסוך פרץ בדיוק באותה תקופה שבה חברת Spectrum UK הבריטית אספה מידע ססמי ממי האוקיינוס הרדודים והעמוקים שמול חופי סומליה. האוקיינוס ההודי מול חופי סומליה מחולק לשלושה אגנים: אגן Obbia בצפון, אגן Cariole ואגן Juba-Lamu בדרום. באגנים הללו יש פוטנציאל רב למציאת נפט וגז. בריטניה, נורווגיה, טורקיה, קטר ושחקניות אחרות נלחמות על מנת להשיג השפעה במי האוקיינוס של סומליה העשירים בנפט. פאנל מומחים של האו"ם פרסם דו"ח בשנת 2013 שבו הזהיר כי הנפט עלול לגרום לפרוץ סכסוכים בין השחקנים השונים. גם אנליסטים ומומחים רבים מזהירים מפני המלחמה על הנפט העלולה להפריע לתהליך החלמתה של סומליה ממלחמת האזרחים שפרצה במדינה בינואר 1991.
מנגד, חשוב לציין כי קניה היא שחקנית חדשה לחלוטין בתחום הנפט והגז. תעשיית הנפט בקניה היא חדשה יחסית כשרק בשנת 2012 התגלה לראשונה נפט על-ידי החברה הבריטית Tullow וכיום, יש בקניה ארבעה אגנים בהם קיים פוטנציאל רב למציאת נפט, כולם נמצאים ביבשה, אך אגן לאמו מתפרש אל תוך האוקיינוס ההודי ומהווה חלק משטח המריבה עם סומליה.
קניה תמיד בוחרת בנתיב של שלום, סובלנות ופיוס עם שכנינו. אנו נשארים מחויבים ליישוב הסכסוך בדרכי שלום ודלתותינו פתוחות לתקשורת עם הממשלה הפדראלית של סומליה
לכן, אין זה פלא שבסוף השבוע האחרון הסכסוך בין שתי המדינות הסלים לאחר שקניה האשימה את סומליה בהענקת מכרזים לחיפושי נפט בשטח המריבה בלונדון ב- 7 בפברואר למרות שהסכסוך בין שתי המדינות על השטח עדיין לא יושב. זאת, לאחר שנשיא קניה, אוהורו קנייתה, וראש ממשלת סומליה, עלי ח'ירי, נפגשו בניירובי ב-29 בינואר ובפגישתם קנייתה ביקש מח'ירי לדחות את הצעת המכרזים. אך ללא הואיל. כתוצאה מכך, ב-16 בפברואר קניה גירשה את השגריר הסומאלי והחזירה את שגרירה ממוגדישו להתייעצויות. משרד החוץ הקנייתי הוציא הודעה באותו היום לפיה סומליה העניקה מכרזים לבריטניה ולנורווגיה לחיפושי נפט בבלוקים L21, L22, L23, L24. נוסף על כך, היא הכריזה על סומליה כמדינת אויב והודיעה כי היא מוכנה להגן על שלמותה הטריטוריאלית בכל מחיר ובכל האמצעים ורואה בכל אלו המעורבים ישירות או בעקיפין, בין אם הם קנייתים או לא, כאויבי המדינה.
למחרת, ממשלת קניה הציבה בפני ממשלת סומליה מספר דרישות מינימום ליישוב הסכסוך ביניהן: נסיגה מהמפה שממשלת סומליה הציגה בפורום הכלכלי בלונדון המראה את שטח המריבה כשייך לסומליה וכן שממשלת סומליה תודיע למשקיעים הזרים שאינה תובעת את הבלוקים בהם נמצא הנפט ולכן אין לה זכות כלשהי לחתום על עסקה לגביהם. ממשלת סומליה, מצידה, הכחישה שהעניקה מכרזים כלשהם בלונדון והבטיחה לממשלת קניה שהיא עומדת במחויבותה שלא לבצע פעילות חד צדדית כלשהי בשטח המריבה עד למתן הפסיקה של בית הדין הבינלאומי.
ב-21 בפברואר, הצהרה של שרת החוץ הקנייתית, מוניקה ג'ומה, מראה כי ממשלת קניה עדיין אינה מרוצה מתגובתה של ממשלת סומליה, אך גם לא "שוברת את הכלים". על-פי הצהרה זו, ממשלת קניה עדיין ממתינה לתגובה שתעמוד בדרישות המינימום שלה ומצהירה מחדש כי "קניה אף פעם לא תוותר על פסע מהטריטוריה שלה" וכי "קניה מבינה את גבולותיה ההיסטוריים ואנו מאמינים כי סומליה מבינה אותם גם כן". אולם, הצהרה זו גם מנמיכה את גובה הלהבות ומסתיימת בכך ש"קניה תמיד בוחרת בנתיב של שלום, סובלנות ופיוס עם שכנינו. אנו נשארים מחויבים ליישוב הסכסוך בדרכי שלום ודלתותינו פתוחות לתקשורת עם הממשלה הפדראלית של סומליה".
לסיכום, אמנם הסכסוך בין המדינות טרם יושב ויתכן כי ייקח זמן מה עד שיוסדר, אבל ברור כי קניה אינה רוצה במלחמה עם סומליה. מערכת היחסים בין שתי המדינות היא מורכבת. מצד אחד, צבא קניה נמצא בתוך סומליה ונלחם נגד ארגון הטרור אל-שבאב מאוקטובר 2011. ממשלת קניה היא זו שהקימה את מדינת החיץ ג'ובה לנד והיא גם זו שתומכת בממשלה הפדראלית של סומליה. מנגד, בקניה עצמה יש מיעוט סומאלי גדול. על-פי מפקד האוכלוסין האחרון שהתבצע בקניה בשנת 2009, כ-2.3 מיליון סומאלים התגוררו בקניה. מספר זה גדל באופן משמעותי מאז. לכן, סכסוך בין סומליה לקניה עלול לגרום לכך שהסומאלים היושבים בקניה יצטרפו למאבק לצד סומליה, תרחיש שקניה תנסה להימנע ממנו.
