יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה התייצב אתמול (ראשון) לראשונה על ספסל הנאשמים בבית המשפט, לדיון ראשון ב'פרשת נתב"ג', בה הוא ובת זוגו בר כץ מואשמים בכניסה ויציאה מישראל שלא כחוק, וקבלת דבר במרמה. במרכז הדיון בבית משפט השלום בראשון לציון עמד ויכוח על דרישת עורכי דינו של נוה כי פרקליטות המדינה תעביר להם חומרים על כתבי אישום בעבירות דומות, כדי שיוכלו לבסס את טענתם לאכיפה בררנית מצד הפרקליטות. בפרקליטות טוענים כי מדובר בדרישה לא פרופורציונלית וכי "הדברים נטענים בעלמא, מרחשי ליבם של הסנגורים".
הצדדים ביקשו מנשיאת בית משפט השלום, השופטת עינת רון שניהלה את הדיון, להכריע בשאלת העברת החומרים. בסיום הדיון, הודיעה רון כי החלטתה בנושא תועבר לצדדים. עקב הוויכוח הארוך, כתב האישום נגד נוה לא הוקרא כלל.
האירוע בגינו נוה מואשם התרחש באוקטובר האחרון, אז על פי כתב האישום הגיעו נוה וכץ לנתב"ג בחזרה מטיסה משותפת, ונכנסו לארץ כאשר נוה נצמד אל נוסעת אחרת לאחר שהעביר לכץ את כרטיס הכניסה המוחתם שלו לארץ, על מנת שלא תצטרך להחתים את דרכונה. על פי האישום, נווה פעל כך במטרה להסתיר מאשתו של נוה, עמה הוא מצוי בחודשים האחרונים בהליך גירושין, את טיסתו המשותפת עם בת זוגו החדשה.
לצד פרשה זו, נוה הוא החשוד המרכזי גם בפרשת מינוי השופטים שלא כדין. בפרשה זו, חשוד נוה כי ניצל את מעמדו כיו"ר לשכת עורכי הדין וכחבר הועדה למינוי שופטים, על מנת להביא למינוין של שופטים ושופטים בתמורה לשוחד, בין היתר מיני. המשטרה חושדת בכך שבדרך זו מינה נוה שופטת שלום, וניסה למנות שופט מחוזי. בעקבות חקירתו בפרשה חמורה זו, נתפטר נוה מתפקידו כיו"ר הלשכה.
"הבדל תהומי"
לאחר הגשת כתב האישום טענו עורכי דינו של נוה, בראשם עו"ד בועז בן צור, כי כנגד נוה מבוצעת אכיפה בררנית, וביקשו לקבל מהפרקליטות חומרים שונים, בהם דוגמאות לתקדימים ולמקרים אחרים בהם הוגשו אישומים כמו אלה המיוחסים לו. בפרקליטות דחו את הטענות לאכיפה בררנית, וטענו כי נוה אינו זכאי לקבל את כלל החומרים אותם ביקש מידי הפרקליטות, מאחר ולא הוכיח באופן התחלתי יסוד עובדתי כלשהו לאכיפה בררנית.
עד עתה העבירה הפרקליטות חומרים מסוימים בתחום לידי עורכי דינו של נוה, ביניהם עשרים כתבי אישום משנת 2018 בלבד על עבירות כניסה ויציאה מישראל שלא כדין. לדברי עו"ד בן צור, במקרים הללו, מדובר היה בנסיבות שונות מאלו של נוה, שכן מדובר היה במקרים בהם מי שהוגשו נגדם כתבי אישום היו מנועי כניסה לארץ, או בעלי עבר פלילי.
בתחילת הדיון, אמר עו"ד בן צור כי מבדיקתו הראשונית, לא הוגשו עד כה כתבי אישום בגין העבירות בהם הואשם נוה, וביקר את התנהלות הפרקליטות. "אנו בודקים את מאגר הפסיקה, ולא מוצאים מקרי העמדה לדין. אנו מקבלים מידע לא פורמלי שלא העמידו לדין ככלל בנסיבות האלה. פונים לפרקליטות. מספר פניות. בהתחלה נתקלים בסירוב מוחלט, כולל ביום שלפני השימוע, מקבלים מכתב פורמלי שעונה שאנו לא זכאים לקבלת המידע. אנו מגיעים למעמד השימוע ומקבלים את החומר מהפרקליטות. הסלט שהם עשו בתשובה שלהם, הוא שהם לקחו את כל המקרים שאי פעם היו, כולל מנועי כניסה, כולל מבריחים, הרי החוק, התכלית שלו הבסיסית נועדה למנוע הגירה בלתי חוקית למדינה. הנאשמים כאן זכאים להיכנס למדינת ישראל. זה הבדל תהומי. אין דמיון בין המקרה שלנו בין מה שהם החליטו לסווג כמקרים רלוונטיים לשלנו".
בן צור המשיך לבקר את הפרקליטות, ואמר "יש סלט שלם שנעשה, המציאו מושג חדש, קראו לו 'עבריינות מעבר', ותחת עבריינות המעבר נכניס את כל מה שיש, אבל עדיין לא ניתן לכם את החומר. הקושי הוא שיש צד אחד שדורש את החומר, שהוא רלוונטי. החומר הזה אצלם, אבל לא ניתן לנו. הפרקליטות אומרת – בדקנו את החומר 3 פעמים, אבל לא תקבלו אותו. על מה ולמה לא נקבל את החומר הזה, כשיש פסיקה מפורשת שאנו רשאים לקבל את החומר הזה. התפיסה הזו, שאני לא אהיה זכאי לקבל את החומר שנחוץ להגנה שלי, ושאתה מחזיק אותו אצלך במגירה ולא תיתן לי אותו בלי צו ביהמ"ש, זה עניין לא פשוט. איזה שיקול טוב יש לא למסור את החומר הזה, שנחוץ להגנה שלי והוא אצלך?"
עוד אמר עו"ד בן צור כי "פנינו כבר להעברת חומר החקירה הלא מורכב מהמשטרה לפרקליטות, אחרי בדיקה שעשינו, ולא מצאנו פסק דין למקרה דומה. כמובן לא זכינו למענה. מה כן שמענו? אני לא מקבל מענה, הנאשמים לא מקבלים מענה, אבל התקשורת מקבלת את העמדה. נותנים לנו מידע דרך התקשורת. לתקשורת הם מודיעים 'מצאנו מקרים דומים'. בכל המקרים שאתם נותנים לנו בקטגוריה שאתם טוענים שהיא רלוונטית – תמיד הייתה מגבלה בכניסה לישראל. זה היה עריק, או עובד ציבור שהכניס עובדת זרה, ניצל את הסמכות השלטונית שלו כעובד ציבור להכניס אותה, ואז מראים לנו מקרה רביעי – אדם בעל עבר פלילי מכביד, מישהו שיושב באופן רצידיבי בבית הסוהר, הגיע ממדינת אויב למדינת ישראל".
על טענות אלה, ענה עו"ד רועי רייס, התובע בתיק מטעם הפרקליטות, כי "בשנים האחרונות הולכת ומשתרשת אופנה מאוד נפוצה, של הגשת בקשות שונות של נאשמים שונים לקבלת נתונים שונים, בדרך כלל מדובר בנתונים רבים מאוד, לצורך טענה של אכיפה בררנית. הבקשה שהוגשה בתיק הזה היא דוגמה אחת מני רבות של דוגמאות לבקשות כאלה שמוגשות בשנים האחרונות. הנושא הזה נמצא בנפשם של גורמי התביעה בישראל. ברור לחלוטין שאם הנושא הזה יצא ויפרוץ ממידותיו הראויות והמצומצמות, יהיה בכך כדי להציף את התביעה הכללית בהיקף עבודה עצום בגודלו, גדול בהרבה מזה לו היא מתוקצבת ובנויה כדי לעמוד ממילא בקושי בעומס העצום שמוגש על התביעה הכללית. אם הטיפול של התביעה בכל תיק בו יחפוץ נאשם לקבל אי אליו נתונים שהוא רוצה לקבל, כל תיק כזה התביעה תעמוד דום ותחליט למפות נתונים, ולחקור, ולרכז את הכל, כדי שהוא יעלה טענה של אכיפה בררנית שהוא רוצה להעלות, ברור שהיקף העבודה על כך תיק יצא מפרופורציה ויהיה על כך להקשות מאוד על תפקודה השוטף של התביעה, על קצב העבודה שלה, על יכולתה לעמוד בעבודתה שהיא אכיפת החוק הפלילי".
עוד אמר עו"ד רייס כי "לא רק ששלב הטיפול בתיקים וקבלת ההחלטות בתיקים יסתאב וישתבש ויהפוך למסורבל כל אימת שחשוד או נאשם ירצו בכך, אלא שגם ההליך השיפוטי עצמו לא יוכל להתקדם בקצב סביר, ואנו מכירים היטב את הצרות שמערכת השפיטה מצויה בהם ואת הקושי לעמוד בעומס ובנטל ולקדם משפטים פליליים בקצב סביר. מה הם אומרים? שכל אימת שהם ירצו, כל סנגור בארץ, הם ישרטטו את הנתונים שהם רוצים לקבל, והתובע על חשבון כספי הציבור יתחיל לעסוק במלאכה, בלי לעמוד בשום נטל הוכחה, בלי להצדיק באופן עובדתי אובייקטיבי ולא מרחשי לבם של הסנגורים את השקעת המשאבים הזאת. זה מה שהם רוצים. ההכבדה הניכרת הזאת תהיה ברמה הארצית".
בהמשך טען עו"ד רייס כי בשנים האחרונות השתרשה קביעה משפטית חדשה, לפיה לפני קבלת הנתונים אותם ביקשו כעת סנגוריו של נוה, יש על הנאשם נטל הוכחה ראשוני לכך שאכן קיים חשש לאכיפה בררנית. לדבריו: "ההתייחסות שלנו בבקשה שהוגשה בתיק הזה איננה מיוחדת כלל ועיקר, אלא היא חלק מעמדה עקרונית רוחבית בה מחזיקה התביעה הכללית בנושא המדובר בשנים האחרונות, אשר בעיקרה של העמדה הזאת נמצאת העמידה של התביעה הכללית על שמירת המתווה המשפטי המאוזן והמידתי שנקבע בפסיקה. את אותו מתווה יש ליישם לפי העניין. כאשר לפי המתווה המשפטי הברור הזה, אין זכאות לנאשם או לחשוד לפני הגשת כתב אישום נגדו, לקבל את כלל הנתונים שהוא מבקש. בית הדין הארצי לעבודה קובע במפורש שנדרשת הצגת תשתית ראשונית כתנאי למתן צו לרשויות האכיפה על גילויים של נתונים. רק לאחר שנאשם יציג תשתית לכאורית, אפשר להטיל על התביעה להעביר את החומרים האלה".
בהמשך טען רייס כי בידי סנגוריו של נוה אין תחילת נתונים המוכיחים כי במקרה זה מתקיימת אכיפה בררנית. לדבריו: "שיראו דוגמה אחת או שתיים, נתונים, תבואו ותראו. אבל הדברים נטענים בעלמא, מרחשי ליבם של הסנגורים. זה לא משהו שיכול לעמוד בנטל שבתי המשפט קבעו. הצגנו להם עשרים כתבי אישום, רובם משנת 2018 לבדה. שנה אחת. בכל כתבי האישום האלה נאכף החוק כלפי מי שלכאורה ביצעו עבירות של מעבר לא חוקי בגבול ישראל. לעתים עם עבירה של קבלת דבר במרמה, לעתים בלי".
