יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן פנה אתמול (שני) במכתב לשר האוצר משה כחלון, למנכ"ל משרדו שי באב"ד וליו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברש וביקש להכנס לדיונים אינטנסיביים במטרה לקצר את שעות שבוע העבודה בישראל.
"אני סבור, והדברים הועלו על ידי בעבר, כי הגיעה העת לקצר את שבוע העבודה בישראל לשבוע בן 40 שעות עבודה וכן לקבוע שישה סופי שבוע ארוכים (בשנה, נ.צ.כ.), לטובת המשק ולטובת כלל ציבור העובדים", כתב ניסנקורן במכתבו. בישראל נהוג היום שבוע עבודה בן 43 שעות הגבוה משבוע העבודה המקובל של 40 שעות בקרב מדינות ה-OECD. שבוע עבודה ארוך, מלבד השפעתו על רווחת חייהם של העובדים משפיע גם השפעה שלילית על פריון העבודה בישראל, הנחשב לאחד הנמוכים ב-OECD.
הצעת חוק של חברי הכנסת אלי כהן (כולנו) ודוד אמסלם (ליכוד) לכינון סוף שבוע ארוך מידי חודש, צפויה לעלות על ידי שר האוצר בוועדת השרים לחקיקה בשבוע הבא (נדחתה מהשבוע). על פי הצעת חוק זו שעות העבודה שיוחסרו מסוף השבוע הארוך ייפרסו על יתר החודש, ושעות העבודה השבועיות לא ישתנו. ההסתדרות הדגישה בתגובה לחוק כי תתמוך בקיצור שבוע העבודה, אך לא תסכים להארכת ימי העבודה ביתר החודש. ניסנקורן הבהיר כי ההסתדרות לא תהסס להכריז על סכסוך עבודה כללי במשק במידה ותהיה כוונה להאריך את ימי העבודה.
במשרד האוצר טענו כי מדובר בהצעת חוק פרטית של ח"כ אלי כהן, וביקשו שלא להגיב.
שרגא ברוש, יור איגוד התעשיינים התייחס היום ליוזמה בכנס אלי הורוביץ לחברה וכלכלה ואמר ש"מאז המחאה היו עשרות אם לא יותר של הצעות חוק פופוליסטיות. רק בנושא העבודה, לאחרונה היו עשרות הצעות חוק שכולם עוסקים בעלויות. יושב ראש ההסתדרות רוצה לקצר את שבוע העבודה ב-3 שעות וגם להוסיף 6 ימים לחופש שנתי. העלות, של זה בלבד, תהיה 36 מיליארד שקל למשק בשנה".
